זקן אהרן חלק א קלז

שמתירא לעמוד חיישי' שמא לא התבונן יפה ורק כיון שראוהו מונח כבול עץ אומר בדדמי שמת, אבל אילו התבונן היטב הי' מרגיש כי עוד בו נשמתו, משא"כ בנ"ד שאומר רק שרגליו נחתכו עד ירכותיו כלום שיהוי והתבוננות נצרך לזה והלא דבר הנראה לעינים הוא, ובדרך העברה בעלמא ג"כ יכול לראות זה, וא"כ מה בדדמי שייך בזה וז"ב: ועוד נ"ל לדון דבר חדש דבנ"ד לא שייך חשש דבדדמי, דהנה המהר"ם שי"ק סי' ל"ח הקשה למה לא מהימן עד אחד שאומר שהכיר את הנטבע בטביעות עין משום דחיישינן דאומר בדדמי, דהא אמרי' בחולין דצ"ו דאין חילוק בין ע"א לב' עדים דאי מהני טב"ע בב' עדים הוה"ד דמהני נמי בע"א, וכיון שלענין מת בעלה מהימן ע"א כתרי וא"כ כמו דבב' עדים לא חיישי' שאומר בדדמי הוה"ד בע"א, וכמו דלענין איסור אמרינן כן דכיון דע"א נאמן באיסורין כתרי נאמן גם בטב"ע כתרי ולא חיישי' לבדדמי, ונראה פשוט דלא קשה, דלענין איסור דהדין דע"א נאמן באיסורין וגדול כחו באיסורין כמו ב' עדים בדיני נפשות, א"כ מינה כמו דבדיני נפשות סומכין על טב"ע דב' עדים הו"ה באיסור סומכין על טב"ע דע"א, אבל לענין עדות אשה דבאמת מה"ת בעינן ב' עדים ורק משום תקנת עגונות, הקילו בע"א, וכיון דנאמנות דע"א אין זה כ"א תקנ"ח שהקילו בזה, א"כ שפיר אמרי' דלא הקילו כ"א היכי דליכא חשש דבדדמי אבל היכי דשייך בדדמי לא הקילו, והנה הטעם דמה"ת לא סגי בע"א בעדות אשה כמו בכל האיסורין, היינו משום דאיכא חזקת אשת איש ולהוציא מחזקה אין ע"א נאמן, וגם משום דהוי דבר שבערוה שאין פחות משנים, וכבר כתב המוהרי"ק שורש ע"ב דבדבר שבערוה היכי דלא אתחזק איסור גם ע"א מהימן, וכבר ידוע מ"ש התה"ד סי' קל"ט הובא בח"מ וב"ש דבמקום אומדנות והוכחות אף שאין שום עדות מ"מ אם ניסת לא תצא, וביארו האחרונים בטעמו דכיון שיש אומדנא שמת נתבטל החזקת חי ומה"ת מותרת לגמרי אפי' בלא עדים ורק מדרבנן אסורה ומשו"ה אם ניסת לא תצא, והרי לפנינו דבמקום שיש אומדנא נתבטל החזקת חי וא"כ לפמ"ש לעיל דבנ"ד אין אומדנא גדול מזה שלא בא שבע עשרה שנה ואילו היה חי היה בא ושראוי להתיר מטעם זה לחוד, ועכ"פ החזקת חי נתבטל לגמרי, וכיון שנתבטל החזקת חי ממילא שוב ע"א מהימן בזה מדינא וכמו באיסורין בעלמא דאזיל שוב החומר דדבר שבערוה וכנ"ל בשם מוהרי"ק, וכיון שעד אחד נאמן בזה מדינא והרי הוא חשוב כתרי, ולא חיישינן שוב לבדדמי כמו שאין חוששין בשנים לבדדמי, דהא כ"מ שע"א מהימן מדינא אין חילוק בין אחד לשנים וכמו בטב"ע לענין איסור, דגם בע"א לא חיישי' לבדדמי כיון שמדין מהימן, ולכן פשוט שבנ"ד מהימן העד היהודי לבדו ולא חיישי' לבדדמי כמו דלא חיישי' להכי בב' עדים ודו"ק כי חריף הוא, והוא הדבר אשר אמרתי כי לענ"ד גם באחד מכל הסוגי עדות הללו אפשר למצוא היתר וכ"ש בהצטרף כל העדיות, דלית בזה בית מיחוש, ואם כ"ת ימצא דברים הללו לנכונים יוכל לצרף גם דעתי ויושיב ב"ד להתירה וכשם שמתירין בב"ד של מטה כך יתירוה בב"ד של מעלה וחלקים יהי' נצב להנחנו בדרך אמת ויצילנו משגיאות: כנפש ידידו המברכו בברכת אהרן וואלקין סימן סט כבוד הרב וכו' מהו' מאיר זעליג גיראנדע נ"י אב"ד דחאטימסק בתשובה על שאלתו דבר שתי העגונות ממחנו, לאחת מהם בא מתחלה מכתב מאיש חיל בלא חתימת שמו כי בעלה נהרג במקום פלוני וביום פלוני, וכאשר לא רצו להאמינו בזה שלחו בקשה לשר המאה שבפולק שלו ונתקבל תשובה ממנו ג"כ כדברים האלה ממש כי האיש הזה נהרג ביום ובמקום פלוני כמו שכתב הראשון, והוסיף עוד להודיע כי נקבר בבית קברות של אחים, וגם שלחו לה את הפאם שלו עם התעודות, וכן שר הגדוד ענה ממש כזה, וגם בתעודת המיתה מהשטאב נכתב הכל בנוסח כזה, וכן העגונה השניה שבלא שאלת האשה בא מכתב מהשטאב ושר המאה שבעלה נהרג ביום ובמקום פלוני ושלחו לה הפ"ס ויתר התעודות של בעלה יחד עם כ"ה רוביל שנמצא אצל ההרוג, וכל זה ושלחו מהתם להגמינא דפה וגם כאשר שאלו אח"כ בשטאב ושר הגדוד השיבו כולם בנוסח אחד, זהו תרף השאלות, כ"ת פלפל אם יש לסמוך על מסל"ת כיון שאצל הראשונה היה זה ע"י שאלה, וגם כיון שהידיעות הם משדה המלחמה אם חוששין לבדדמי, לענ"ד יש להתירם בפשיטות, דמסל"ת לא בעי' כ"א בעכו"ם בעלמא משא"כ בערכאות מהימני מטעם עדות דבכה"ג דחזקה דלא מרעי נפשייהו וקושטא אמרי גם עכו"ם כשרין לעדות מה"ת דכל עיקר דעכו"ם פסול לעדות הוי זה רק משום חסרון נאמנות ואי"א למיסמך אסהדותייהו אבל אי ידעי' ודאי דקושטא מסהדי גם עכו"ם מהימני וכמ"ש המרדכי בפ"ק דגיטין הבאתיו בתשובה הקודמת, והלכה רווחת בישראל דגם לענין להוציא ממון סמכינן על שטרות העולים בערכאות, וא"כ מכ"ש דסמכינן עלייהו בעדות אשה, דהרבה הקילו חז"ל בעדות אשה להכשיר עד מפי עד ומפי עבד ושפחה מה שאינו בעדות ממון, וא"כ בנ"ד דהמכתבים המה מהשרים הממונים עפ"י המלוכה דדינם לענין זה כערכאות ומהימני מטעם עדות א"כ אפי' ע"י שאלה נמי כשר, וכל עד ע"י שאלה הוא מעיד, דדוקא כשאנו מתירים ע"י לפי תומו אמרי' דע"י שאלה נתבטל מעלת הלפי תומו, משא"כ היכי דכשרים ומהימני מטעם עדות פשוט דגם ע"י שאלה כשרים, ושוב נ"ל דאפי' לא היו הידיעות הללו מערכאות, כ"א משני או שלשה עכו"ם ממקומות שונים המעידים בנוסח אחד זה שלא בפני זה כמו בנ"ד, נמי יש להתיר בפשיטות לפי דרך הזה אפי' כשלא היו מסיחים לפי תומם דכיון דמעדים זה שלא בפני זה ומכוונים עדותם, ניכר מזה דקושטא מסהדי וכההיא דגיטין דהוו מקרי זה שלא בפני זה, ובכה"ג כשרים מדין עדות אפי' אינם מהל"ת וכמ"ש בתשובה הקודמת, וגם לבדדמי אין בזה מקום חשש, חדא דהא הם העידו שנקברו ג"כ, ובקברתיו לא שייך בדדמי, ועוד דכיון שיש כאן שנים ושלשה שמעידים כן, ובשנים אפי' כשהכשרם הוא משום מסל"ת ליכא תו בדדמי וכמ"ש המבי"ט סי' רל"א בשני עכו"ם מסל"ת, וכ"ש הכא בערכאות דעדיפי ממסל"ת דליכא בדדמי, והדברים פשוטים ואינם סובלים אריכות ויכול להושיב ב"ד ולהתירם והנני חותם בברכת אהרן וואלקין.