זקן אהרן חלק א קכד

לחלק ולומר דבשכר כיון דמטעם יד הוא מהני דהא גם ידו בעצמו לא מצי עביד ומאי עדיף עבדו מידו בעצמו וז"ב, וגם בעיקר חידוש של המח"א גופא דבעבד אמרינן שאפי' בדבר עבירה מצי להיות שלית, שדיתי נרגא, דמן הש"ס לא משמע כן, דבקדושין דמ"ב מוכיח הש"ס דבשליחות יד גלי קרא דיש שלית לד"ע מהא דאמר לעבדו ושלוחו כו' ומאי מוכיח מעבדו הא בעבדו לאו מטעם שליח אלא מטעם יד הוא ואפי' בעלמא נמי יש שליח לד"ע בעבדו, וכ"מ מסוגיא דב"מ (ד"י ע"ב) דפריך התם אלא מעתה האומר לעבד ואשה צאו וגנבו ה"נ דמחייב: ולכאורה לסברתי מאי פריך מעבד הא בעבד חייב ודאי מטעם יד, אכן התם י"ל דלא מיירי בעבד שלו אלא בעבד של אחרים, אבל מסוגיא דקדושין דקאמר להדיא אמר לעבדו, ודאי קשה, דמזה מוכח להדיא שאפי' בעבדו נמי משום שליחות הוא, ודוקא בשליחות יד מהני משוה דגלי קרא אבל בעלמא לא מהני, אם לא שנאמר דעיקר הפרכא הוא משלוחו, ועבדו אגב גררא נקיט, אבל יהיה איך שיהיה בעיקר דין של המח"א, ואפי' אם נניח כוותי' דלכל דיני שלוחין אפשר לחלק ולומר דשליח בשכר לאו מטעם שליח אלא מטעם יד הוא ומהני אפי' בעבירה ובעכו"ם כידו גופא. אבל לגבי כלל דכ"מ דל"מ עביד לא שייך לחלק כלל ולומר דשליח בשכר מצי משוי כיון דגם ידו גופא לא מצי משוי וכמ"ש, אלא כיון שזכינו לסברא זאת דכ"מ דל"מ עביד בעצמו אין בו כח לעשות ע"י שליח א"כ קושית הגהמ"ל מעיקרה ליתא, דבנשתטית מה בכך שאין לה יד להתגרש, הא חסרון זה אינו בכח הבעל אלא דלאשה אין יד לקבל ולכשיהיה לה יד יגרשנה שלוחו כי אז לא נתוסף לו כח ממשלחו אלא שהיא השיגה יד לקבלו, אבל כל כח הבעל היה לו מאז ומשעה שמינה אותו לשליח וככחו אז כן כחו עתה מבלי הוספת כח למשלח ולא שייך בזה לומר דכ"מ דל"מ עביד ל"מ משוי שליח, דהא הכא מה דל"מ עביד אין החסרון בכח הבעל ומה שבכחו הרי מצי לאשוויי שליח, עכ"פ הרי טרחנו ויישבנו את המנהג להשליש הגט וגם האפשרות לגרש בגט זה גופא אח"כ כשתשתפה, אלא דאכתי פש גבן לברורי דנהי שיש אפשרות לגרש גם בגט זה אבל מי דחק לגאוני בתראי ליכנס בפרצה דחוקה זאת שרבו ע"ז הקושיות ומה צורך יש בגט זה שנימא דהצורך הזה הכריחם ליכנס גם בפרצות דחוקות: ואמנם בזה י"ל נמי בפשיטות כמ"ש בתשובת משיב דבר חאה"ע סי' ג' דהא חזינן שגם גאוני חשו להשליש הכתובה אשר גם ע"ז תמה הח"מ כיון דאכתי אשתו היא לכל דבר מה צורך להשליש הכתובה, וכתב דחשו שמא לכשתשתפה אח"כ יסרב אז הבעל מלגרשה משום שלא ירצה לשלם הכתובה, לזה תקנו להשליש הכתובה, אמנם הלא אכתי יש חשש משום ירושתה דאם אשה עשירה היא ימאן לגרשה משום שיחוש להפסיד ירושתה, לזה הצריכו גאוני בתראי שישליש לה גט ואע"ג שאינה מגורשת מיד כ"א לאחר שתשתפה ותקבל אז גיטה אבל עכ"פ הירושה הרי הפסיד בזה דכיון שנתן עיניו לגרשה שוב אין יורשה וכשיטת הרשב"ם (ב"ב דקמ"ו) והועיל עכ"פ בגט זה לשיטה זאת: והיוצא לדינא, כי מראש צריך הבעל להבטיח במזומן או במשכונות או גם בוועקסלען בטוחים על מזונותיה ורפואתה עד זמן קבלת הגט שזה חיוב מדאורייתא רק שאם היא נמצאת בביה"ח של שוטים ושם יתנו לה מזונות ורפואות יש מקום להקל קצת כיון שאין נצרכת למזונות ורפואה, וע"ד השלשת כתובה כשאין לבעל לשלם כל כתובתה אין לעגנו בשביל זה, הן כ"ת כותב שנודע לו שהיתה שוטה גם קודם הנשואין, כנראה שנתכוון בזה שמשו"ה נפטר מחיוב כתובתה, אבל אי מטעם זה אין הדבר ברור שיהא נפטר מן הכתובה שהרי קבלת העדות היתה שלא בפניה ושמא תברר שידע ונתרצה, אבל בלא"ה כיון שכ"ת כותב שבב"ד של ג' גזרתם שיתן כך וכך אין עוד מה לחשוב בזה כי יפה כח ב"ד להתפשר עבורה כמו קרוביה וכמ"ש בתשו' זית רענן גם בתשו' מים חיים רפאפורט כ"כ, א"כ זה סגי, ובשגם כשאין לו בלא"ה כתבו הפוסקים דלא שייך תקנת השלשת הכתובה, וגט ישליש ביד שליח להולכה, ולצאת ידי כל הדעות לחייב הבעל בשבועה שמיד כשתשתפה יתן גט אחר וכעצת הנו"ב ואם כל אלה יעשה לה אז אם יהיה עפ"י רשיון הממשלה אפשר להתיר להבעל ר' ישראל ב"ר אליעזר לישא אשה אחרת: ובענין ג' מדינות נראה דלדידן מדינות פולין וואהלין ופולוסיא או ליטא אפשר לחשבם לג' מדינות אע"פ שהם תחת מלכות אחת אפ"ה כיון שיש שינוי במבטא שפתם סגי וכמ"ש הרמ"א (אה"ע סי' ע"ה) דאם חלוקים בלשונם סגי, ואם נמצאו אנשים ממדינה אחרת במדינה זאת י"ל דמהני וא"צ לנסוע דוקא לכל מדינה דאפי' לטעם שכתבו הפוסקים דטעם הצרכת ג' מדינות הוא כדי ליגע את הבעל שלא יגרש מהרה אפ"ה סגי במרחק כזה ואפי' כשנמצא בעיר אחת קיבוץ מג' מדינות הי' מקום נמי לומר דסגי, דנהי דלטעם זה דכדי ליגע וכשהם בעיר אחת אין כאן טרחא יתירה ולא נתיגע, אכן ראיתי בתשו' מ"ד טעם אחר לשבח כדי שיהא בזה הוראה היותר חשובה בישראל שהוא סנה"ג של מאה אנשים כדאיתא בש"ס (הוריות ד"ב) מאה אנשים שישבו להורות, ולפ"ז אם היו כולם או כמה מהם מקובצים במקום אחד עדיף טפי דעי"ז שמתוועדים יחדיו ומתווכחים זא"ז, ההוראה ברורה ביותר, אכן עכ"פ בג' מדינות שחשבתי סגי לכל הדעות: והי' זה שלום כנפש ידידו הדו"ש ומברכו בברכת אהרן וואלקין. סימן סד ב"ה יום ב' י"ב שבט תרפ"ג כבוד הרבנים וכו' מנהלי אגודת הרבנים דאמעריקא שליט"א. ע"ד האיש מ' אליעזר בן יצחק אשר זה כמה שנים שאשתו מעלה בו מעל ונתנה דודי' לערל וזה איזה שנים אשר דרים ביחד בקיוב, ולפי השמועה המעוות אשר עשתה לא תוכל שוב לתקן כי הולידה ממנו ממזר, על מכתבי הבעל שכתב לה טרם שנודע לו ממעשיה ואשר תוכם ביקש ממנה שתבוא אליו לא ענתה כלל וגם בימים הראשונים שהשיבה על מכתביו לא היתה כוונתה כ"א למען בצע כסף שישלח לה, זה תכן השאלה, והנה בנוגע להיתר הבעל לישא אחרת אין מקום להאריך בזה כי כבר אזלי בה סבי רבותינו הראשונים ואחרונים וכמעט מדברי כולם נראה דיש להתירו גם בלא הסכמת מאה רבנים, ובכ"ז ארשום קצת מן ההיתרים, דהנה הרשב"א בתשובה (סי' תקנ"ז) נשאל על ראובן שראה דברים מראים באשתו שזינתה אם תיקן רגמ"ה בזה החרם והשיב וז"ל איברא כל כה"ג ח"ו שיתקן הרב שלא יגרשנה ואפי' את"ל שהוא ממדת חסידות מ"מ מפני מדת חסידות הוא מוציאה ואיך יתקן הרב שלא יגרשנה ע"ש, הרי שאפי' אם אינה נאסרת עליו מדינא כ"א מצד מדת חסידות הוא בא לגרשה כתב דבכה"ג לא תיקן וח"ו