זיו המשנה חלק א צד

חייב ורק בשני שמות הוא דאמרי דר' יהושע פוטר, ואי דקשיא לך במאי פליג ר"י עלייהו והלא איירי ג"כ בשני שמות דהיינו בשני מינים והכל אחד הוא אם שני שמות במלאכה במין אחד או שם אחד במלאכה בשני מינים, וא"כ ר"י דאמר תאנים וענבים שהם שני מינים ושם אחד של מלאכת ליקוט הרי הוא ממש כדברי ר"ש ור"ש שזורי דאמרי דפליגי ר"א ור' יהושע בשני שמות, בזה הוא דפליגי בלקדם, דמאי דאמר ר' יהודה אפילו נתכוין ללקוט תאנים ולקט ענבים, איירי רק בלקדם שנתכוין ללקוט תאנים תחלה ואח"כ ענבים ולקט ענבים תחלה ואח"כ תאנים, ובזה הוא דפליגי דלר"ש ור"ש שזורי לא עדיף לקדם ממתעסק ולזה הוא דאמרו סתמא "לא נחלקו על דבר שהוא משם אחד שהוא חייב", דהיינו שם אחד של מלאכה ומין אחד דגם לר' יהושע חייב בין במתעסק ובין לקדם "על מה נחלקו על דבר שהוא משום ב' שמות", דהיינו ב' שמות של מלאכה אף במין אחד או ב' מינים ושם אחד של מלאכה "שר"א מחייב חטאת ור' יהושע פוטר "בין במתעסק ובין בלקדם, ור' יהודא אמר דלא כן הוא דרק בלקדם לבד הוא דפליגי בב' שמות של מלאכה במין אחד או שם אחד של מלאכה בב' מינים דבזה הוא דר' יהושע פוטר, אבל מתעסק גרע ואף בב' שמות וב' מינים מודה ר' יהושע דחייב כר' אליעזר דאמר דבכ"ע מתעסק באיסורא חייב, ואף "בלקדם תמיהני אם פטר בה ר' יהושע א"כ למה נאמר בה פרט למתעסק" בהיתר אבל לא במתעסק באיסור, וכדאוקמי שם הש"ס לפרט דמתעסק דר"א שהוא כדרבא ע"ש, ועל זה אמר הש"ס "והתניא היו לפניו שתי נרות דולקות ונתכוין לכבות את זו וכיבה את זו להדליק את זו והדליק את זו חייב", כגירסת הראב"ד, ומשום שהוא מתעסק בשם אחד של מלאכה אחת ובמין אחד, וה"ה בלקדם כשנתכוין להדליק את זו תחלה ואח"כ להדליק השני' ונהפך בידו והדליק השניה תחלה ואח"כ הראשונה דחייב גם לר"ש ור"ש שזורי, וכ"ש לר"י, דבשם אחד ומין אחד לכ"ע חייב בין במתעסק בין בלקדם, והדר אמרה הברייתא "להדליק ולכבות וכיבה והדליק" שזהו לקדם בשני שמות של מלאכה ובמין אחד "בנשימה אחת חייב בב' נשימות פטור", וזהו ג"כ אליבי' דכ"ע בין לר"ש ור"ש שזורי ובין לר"י, ואמר תנא דברייתא החיוב בשם אחד והפטור בב' שמות ובלקדם משום שלא רצה להכניס ראשו במחלוקת של ר"ש ור"ש שזורי עם ר"י ונקט מלתא דכ"ע מודים בה, והוא סייעתא גמורה ודאי לרבא, דבזה הוא דפליגי ר"ש ור"י אם מתעסק בב' שמות הויא כלקדם ופטור או גרע מלקדם וחייב, ולכן לא רצה תנא דברייתא להכריע כחד מנייהו, ונקט החיוב במתעסק בשם אחד שהוא אליבי' דכ"ע, והפטור בלקדם בב' שמות שהוא ג"כ אליבי' דכ"ע, ולפ"ז א"ש דברי הסוגיא ודברי הברייתא ברויחא ובפשיטות מאד בסיעד"ש

והשתא לפ"ז הלא שמעינן דלאוקימתא דרבא דהלכתא כוותי' פליגי ר"ש ור"ש שזורי עם ר"י בזה, דלר"י רק בלקדם פוטר ר' יהושע בב' שמות או בב' מינים אבל מתעסק גם בב' שמות וב' מינים דאיסורא חייב גם לר' יהושע, ולר"ש ור"ש שזורי שוה מתעסק ללקדם ובתרווייהו בשם אחד ומין אחד חייב, ובב' שמות או ב' מינים פטור, ולענין ההלכתא ודאי דיש לנו לפסוק כר"ש ור"ש שזורי נגד ר"י דאין דבריו של אחד במקום שנים

ועתה הלא כל דברי רבינו מבוררים ומרווחים בפשיטות מאד, דהלא פסק מפורש הכי כרבא וכר"ש ור"ש שזורי, וזהו שכתב בהלכה ט' "נתכוין ללקוט תאנים שחורות וליקט לבנות", שהוא מתעסק בשם אחד וב' מינים, "או שנתכוין ללקוט תאנים ואח"כ ענבים ונהפך הדבר וליקט הענבים בתחלה ואח"כ תאנים", שזהו לקדם בשם אחד וב' מינים פטור", דשניהם דין אחד להם כר"ש ור"ש שזורי ולא כר"י, ואח"כ כתב בהלכה י' הדין דמתעסק בשם אחד ומין אחד כיבוי וכיבוי או הדלקה והדלקה שהוא שם אחד במלאכה בשתי נרות שהוא מין אחד דחייב, ואח"כ בהלכה י"א כתב דין דלקדם בכבוי והדלקה בנרות שהם שני שמות ומין אחד דפטור, ומינה דבשם אחד ומין אחד גם לקדם חייב כמו מתעסק, אלא דבהלכה ט' השמיענו הדין בב' מינים ושם אחד ובהלכה י"א השמיענו הדין בשני שמות ומין אחד, להורות דשקולים הם, וכדמבואר בש"ס להדיא בכריתות דף ד' דר"ש ור"ש שזורי דאיירו בשני שמות ור"י דאיירי בב' מינים פריך דר"י היינו ר"ש ור"ש שזורי ומאי בינייהו, הרי שכל דברי רבינו אחד הוא וכדברי רבא וכדברי ר"ש ור"ש שזורי וכדברי הברייתא

ולפ"ז הלא כל דברי השגת הראב"ד מדברי הסוגיא מעיקרא ליתא, גם מה שהקשה מן הסברא ואמר "אני תמה איך חשב כזאת שאם חשב ללקוט תאנים ואח"כ ענבים ונהפך הדבר יהיה פטור, וכשחשב להדליק את זו והדליק את זו יהיה חייב, זה שעשה כל מלאכה שחשב לעשות פטור וזה שלא עשה כלום יהיה חייב זהו תמהון לבב' עכ"ל, גם זה הלא מעיקרא ליתא ומאד תמוהין דבריו בזה, והלא מפורש כתב רבינו בה' ט' דגם כשחשב ללקוט תאנים שחורות וליקט לבנות פטור ומשום שהם ב' מינים, וכשחשב להדליק את זו והדליק את זו דמחייב, הוא משום שהוא מין אחד ושם אחד, ובכה"ג גם אם חשב להדליק את זו תחלה ואח"כ השניה ונהפך הדבר והדליק השניה תחלה ג"כ חייב אלא שלא הוצרך רבינו לפרש זה כיון דהשמיענו מכבר בהלכה ט' דשניהם שווין בדינן, ובהלכה ט' ובהלכה י"א השמיענו דשם אחד וב' מינים וב' שמות ומין אחד ג"כ שווין בדינן ומה צריך יותר, לכן תפס בהלכה י' ובהלכה י"א לשון הברייתא דדין דמתעסק נקטה לחיוב בכיבוי וכיבוי ובהדלקה והדלקה שהוא שם אחד ומין אחד, ודין דלקדם לפטור נקטה בכיבוי והדלקה שהם ב' שמות ומין אחד, ור' יהודא נקט דין דלקדם לפטור בב' מינים ושם אחד שזהו אליבי' דכ"ע, לכן תפס רבינו דברי שניהם, בהלכה ט' תפס דברי ר"י ונקט דין דלקדם לפטור בתאנים וענבים כלשון ר"י, אלא כדי שלא נטעה לומר דפסק כר"י לכן כתב והסמיך לו גם דין דמתעסק לפטור באופן זה שהם שני מינים ושם אחד, ובהלכה י' וי"א תפס לשון הברייתא

אמנם טעם החילוק שבין שם אחד ומין אחד לב' שמות ומין אחד או שם אחד וב' מינים, כתב רבינו ג"כ מפורש, דמה שפטור בשם אחד וב' מינים אפילו לקדם שעשה כל מה שחשב, כתב רבינו בהלכה ט' ואמר "אע"פ שליקט כל מה שחשב הואיל ולא ליקט כסדר שחשב פטור שבלא כוונה עשה שלא אסרה תורה אלא מלאכת מחשבת", ור"ל שכשחשב ללקוט תאנים תחלה ואח"כ ענבים ונהפך הדבר שלא בכוונה וליקט ענבים תחלה ואח"כ תאנים והוא לא ידע, הרי בעת שליקט הענבים לא נתכוין כלל להם וכן בעת שליקט התאנים לא נתכוין כלל להם ובאינו מתכוין פטור כי לא אסרה תורה אלא מלאכת מחשבת, ובזה הורה לנו עוד דאף דלא קי"ל כשמואל דאמר טעם זה דמלאכת מחשבת אסרה תורה אלא כדברי רבא, אין זה אלא במין אחד ושם אחד אבל בשני מינים או ב' שמות גם רבא מודה לטעם זה כיון שעשה זה בלא מתכוין למין זה או למלאכה זו, ורבא דאמר דאינו פטור אלא בנתכוין לחתוך את התלוש וחתך את המחובר אבל בנתכוין לחתוך את המחובר וחתך מחובר אחר חייב הואיל ובאיסורא קעסיק, אין זה אלא במין אחד ושם אחד אבל בב' מינים או בב' שמות גם הוא מודה דפטור וכר"ש ור"ש שזורי כיון שעשה זה בלא מתכוין למין זה או לשם מלאכה זו, דבכה"ג גם רבא מודה דלא אסרה תורה אלא מלאכת מחשבת, ולפ"ז שמעינן ממילא דגם בדין דלקדם שבהלכה י"א בכיבוי והדלקה שהם שני שמות ומין אחד דפטור ג"כ מהאי טעמא הוא דבעת שעשה מלאכת הכיבוי לא נתכוין אליה כלל וכן בעת שעשה מלאכת ההדלקה לא נתכוין והרי לא נתכוין בשתיהן ולכן הוא פטור, וכ"ש במתעסק שלא עשה כלל המלאכה שחשב עליה דודאי פטור מטעם זה, ומה שחייב בשם אחד ומין אחד, כתב ג"כ רבינו טעמו בהלכה י' ואמר "שהרי עשה מן המלאכה שחשב לעשותה", ור"ל שחשב לכבות נר והרי עשה כמחשבתו וכיבה נר ומה לי נר זו או זו