זכרו תורת משה נב

שאינו יכול לעמוד בפני הרוח מצויה אינו מחיצה כלל ואינו מועיל כלום: (ב) אם יש חלון או חור בכותל מותר לסתום אותו בדבר שאין דרך לבטלו שם כגון בבגד אבל בדבר שדרך לבטל ולהניח שם אסור דהוי כמוסיף על הבנין: (ג) נגר שנועלין כמו שעושין חור בכותל אצל הדלת ותוחבין שם חתי' עץ אם לא הכינו לכך מע"ש על ידי מעשה אסור אסי' לטלטל מטעם מוקצה ואם הכינו לכך ונועל בו תמיד אפ"ה יש להסתפק דאפשר דאפ"ה אסור אא"כ קשור בדלת ואם הוא כלי גמור נועלין בו אפי' אינו קשור: (ד) חלונות ודלתות הבית אפי' אם תלויה על צירין שקורין זאוויעספס הנוטלם או מחזירם חייב משום בונה או סותר ואפי' ע"י גוי אסור וכ"ש החלונות הקבועים בבית בלא צירים דחייב: (ה) החופר גומא בין בקרקע או אפילו בעפר וחול התלושין או באשפה אם צריך למקום הגומא ה"ז חייב משום בונה ולכן המטמינים מעות או סחורה כשמפחדין שלא יגזלו מהם חייב שהרי צריך לגומא: (ו) ואם יש גומא בבית ומלאו עפר הוי בונה ולכן אסור לכבד הבית שמא ישווה גומות ואפי' מרוצף בקרשי' או אבנים דלא פלוג רבנן אלא יכבד ע"י שינוי בכנף אווז או בבגד או ע"י גוי: (ז) אסור להוציא לפתות הטמונים בקרקע הבית שהרי יעשה גומות וגזרינן שמא יסתום הגומא אבל אם טמוני' בחול ועפר התלושי' המוכני' בענין שאין בו משום מוקצה אע"ג דנעשה גומא מותר שהרי הגומא נעשה ממילא: (ח) רקק ע"ג קרקע לא ישפשף ברגלו הרוק שמא ישווה גומות אבל מותר לדרוס על הרוק ובלבד שלא ישפשף: (ט) חצר שנתקלקל במי גשמים אסור ליתן שם דבר המבטלו כגון חול ואפר דהוי כמוסיף על הבנין אבל אם אין כוונתו לתקן החצר רק ליפותו או לכסות דבר מיאוס מותר: (י) העושה נקב בבית או בשאר בנין חייב ואסור לעשות נקב חדש בחביות וכן אסור לסותמו אפי' בקש ותבן אבל ע"י גוי מותר אבל בטיט וזפת וכיצא בו וממרחו זהו מלאכה מן התורה ואסור אפילו ע"י גוי: (יא) אסור לעשות אוהל בשבת לפיכך אסור לפרוס וילון שקורין פיר האנג אם הוא מקיף מג' צדדי המטה וגם למעלה וכן אסור לפרוס הסדין על עגלה או על עריסה של קטן אם לא שהוא כבר פרוס מע"ש אפי' רק טפח אזי מותר דהוי תוס' אוהל ארעי וכן אותן התיבות שיש להם כיסוי