זכרו תורת משה נג

שמושכי' אותן שקורין אותן שוף לאד אסור למשוך כולו ואם משך אסור להחזירו וכן הטיש קעסטל מן השולחן אסור להחזירן: (יב) ובסעודות גדולות שמניחין דפים על חביות כשצריכי' שולחנות יזהר שיניח הצד הפתוח מן החביות למטה על הארץ: (יג) אסור להחזיק בידו דעחיל או פאראסניק להציל מן הגשמים או מן החמה שהרי עושה אהל ולכן יש אוסרי' ג"כ ללבוש קאפלוש בשבת: (יד) אין בנין וסתירה בכלי לפיכך דלת של כלים שקשור בחבל אם אין יכול להתירו מותר לחתכו אבל העושה כלי גמור או שנשבר וצריך אומן להחזירו ולתקנו חייב משו' בונה ואם התיבה גדולה לפי השיעור אמה על אמה ברום ג' אמות דינו כבנין ממש ואין דינו ככלי: (טו) מפתח של כלים שנאבד אסור לשבור הצירי' או המנעול דהוי סותר וכ"ש דאסור לקבוע צירים או מנעול בכלי אפי' ע"י גוי דהוי מלאכה דאורייתא תיקון כלי ואם יצא הדלת מן הציר אסור להחזיר שמא יתקע (טז) כלים של פרקי' שנעשו לפתחם על ידי שרויף כיון שעשוי לכך לפתחו ולסתמו תמיד מותר אבל מה שאינו עשוי לפרקו תמיד אע"פ שנעשה ע"י שרויפין אסור לפרקו או להחזירו ולכן אסור לטלטל מנורה שקורין היינג לייכטער אפילו לא הדליק בו בשבת כיון שדרכו להתפרק שמא יתפרק ויחזירנו: (יז) ספסל שנשמט אחד מרגליו וראוי להחזירו אסור להחזירו ואסור לסמכו על ספסל אחר שמא יתקע אא"כ שהיה כבר כך מע"ש מסומך כיון דלא תקע מע"ש לא גזרינן אבל אם נשבר הרגל או נאבד לא גזרינן שמא יעשה רגל אחר ולכן מותר לסמכו על ספסל אחר ולכן מותר להניח ג"כ דפים שהכינם מע"ש על ספסלים ובלבד שלא ועמידם על חחיכת עצים שהרי הם מוקצים: (יח) אסור להכניס רצועות במנעלי' או מכנסים חדשים או אפילו בישנים אם הנקב צר ויש בו טורח להכניסם דהוי תיקון כלי: (יט) התוקע עץ בעץ בין שתקע במסמר או בעץ שקורין גיקלינעוועט חייב והמכניס יד לקרדום וכיוצא בו חייב ואפי' בדבר מאכל שייך בנין כגון שעושה גבינו' או מדבק פירות ומכוון לעשותם ארוך או מרובע חייב: (כ) מי שיש לו מכה מותר לפתחה כדי שתצא הליחה אבל אם פתחה כדי שתשאר כך פתוח שיצא הליחה כמו שעושין הרופאים חייב שהרי עושה פתח, אסור לקלוע השערות בשבת דהוי כבנין וכן אסור לסתור הקליעות: (כא) מחט שנתעקם או שאר כלי אסור להשוותה וכן סכין שנפגם אסור להשחיז דהוי תיקון כלי: (כב)