זכרו תורת משה נא

וכ"ש לעשות רשימה על פנקס של שעוה דאסור: (ג) אותיות של של כסף שנפלו מעל הפרכת אסור לחברו אבל מותר לכתוב אותם במחט באופן שלא יוכל להתקיים כלל רק לפי שעה ואפי' זה לא יעשה רק ביד שמאל דהוי דרך שינוי ואטר יד יעשה בימין דידיה: (ד) וכל מה שאסור לכתוב אסור ג"כ למחוק ולכן צוקער גיבעקס או עוגות שנכתב עליו ע"י צבע או שיש עליו ציור בצבע אסור לשברנה אבל ציורי' או אותיות שנעשה בדפוס בלא צבע מותר (ה) ואם נטף שעוה על אותיות אסור לסלקו: (ו) אסור לשבור חותם שיש בו אותיות ואפילו לומר לעכו"ם אסור וכשמביאין אגרת חתום לא מבעיא דאסור לומר לשבור החותם אלא אפילו לומר לו שיקרע הנייר סביב החותם אסור אלא יאמר לו הלא אין אני יכול לקרות וממילא יבין וגם זה בדוחק כי בעו"ה הרבה חילול שבת יוצא מזה דבלא"ה אסור לקרות אגרת שכתוב בו ענייני מו"מ ועניני מלחמות ואפילו לעיין בו: (ז) ספר שכתוב על הגליון אותיות או צורות וצריך לפתחה בשבת ואין לו אחר מותר לפתחו ולסגרו: (ח) אסור לעסוק בשום מו"מ בין לקנות או למכור לשכור ולהשכיר בשבת שמא יכתוב וכן אסור לקנות קנין בשבת אפי' אגב סודר שקורין קבלות קנין: (ט) אסור לצחוק שום צחוק שדרך לכתוב שמא יכתוב ולהרויח הכל אסור

מא לד לה לו הבונה והסותר ומכה בפטיש. (א) הבונה או סוחר בנין קבוע חייב ולכן גזרו חכמים ואסרו אפי' בנין עראי דהיינו לתלות סדין או להעמיד פאראוואן אם המחיצה הוא בא להתיר איזה דבר שהי' אסור בלא זה כגון מי שאין לו סוכה רק שעושה מסדיני' וכיוצא בו אסור דאם כורך במשיחה מלמעלה ומלמטה עושה מחיצה ואם אינו כורך גם מלמטה באופן שאינו יכול לעמוד ברוח מצויה אינה מחיצה כלל ואינה מועיל כלום לסוכה וכן כשיש ספרים בבית או בפני הנר וצריך לעשות מחיצה כדי להתיר התשמיש אסור לעשות בשבת אא"כ היה הפארוואן כבר נמשך קצת מע"ש אפילו רק טפח ואז מותר למשכו בשבת דהוי רק תוס' על בנין ארעי דמותר וכן אסור לתלות ווילון בפני הפתח או החלון אם כורך מלמטה ומלמעלה אבל אם אינו כורך מלמטה מותר דזה לא מקרי מחיצה כלל דכל