זכרו תורת משה נ

בחרס המוכן שאין בו משום איסור טלטול והברזל שלפני בהכ"נ אם אין לו חוד אלא שהוא עב בראשו מותר לקנח בו: (ב) אסור לשפשף המנעלי' בשבת בידו או ע"י בגד לצחצחו ופשיטא ע"י משיח' שקורין שוא וואקס דהוי ממרח והממרח בשעוה ובכל דבר הנמרח כגון זפת וחלב וכיוצא בו על רטי' או על כלי או על כל דבר חייב ולכן אסור למרח רטי' אם לא לחולה שיש בו סכנה אבל באוכלין לא שייך ממחק ולכן מותר למרח חמאה או פירות על לחם: (ג) הממרט שיער מן הנוצה כדי שתהיה הקנה חלק בלא שיער חייב משום ממחק (ד) מותר לשפשף כלים עם חול ובלבד שלא יתן בו מים אבל לא כלי כסף עם וויין שטיין ולא במלח שכן דרך האומנים לעשות

לח ל המשרטט דהיינו כשרוצין לחתוך עור או נייר או שארי דברים משרטט תחלה כדי שיכוין חיתוכו וכן המשרטט נייר או קל או קלף דבר כדי לכתוב עליו אפילו רק ב' אותיות חייב כיון ששרטט בצבע או בצפרניו או בכל דבר חייב משום משרטט

לט לא המחתך לאו דוקא בעור אלא בכל דבר שמקפיד על חיתוכו לעשות במדה ואפילו קיסם לחצוץ שיניו נקרא מחתך וחייב ולכן אם ח"ו שמאנסין לאדם שימכור סחורה וכיוצא בו צריך לזהר שלא יחתוך מן הסחורה כיון שהוא מקפיד על המדה אלא יעשה ע"י עכו"ם אבל באוכלין אפי' אוכלי בהמה כקש ותבן אין בו משום מחתך ולכן מותר לחתוך מן הקש כדי לחצוץ בו שיניו אבל אם מחתך כדי לסתום בו פי חביות וכיוצא בו חייב

מ לג הכותב בידיו או בכל דבר המתקיים ע"ג קלף או נייר או על כל דבר המתקיים אפילו לא כתב רק ב' אותיות וי"א אפילו בלא רשם רק ב' רשימות כדרך שהמציירים רושמים חייב ולרוב הפוסקים אפי' לא כתב ב' אותיות בכתב שכותבין ס"ת אלא אפילו מכל כתב ולשון חייב ולכן אין להקל לכתוב על ידי עכו"ם אלא לצורך גדול מאוד: (ב) אסור לכתוב שום אות או ציור שבעולם ואפי' במשקין על השולחן או על הלחלוחות שעל הזכוכית של חלונות או בחול ואפי' לעשות בצפרניו רשימה על הנייר אסור