זכרו תורת משה מט

דאעפ"י שיחזור ויכניסנו למים לא יוכל לחיות עוד ואם הוא בכלי גדול שיוכל לשמוט מידו אסור בלא"ה משום צידה

לה כז המפשט העור מן הבשר חייב

לו כח המולח והמעבד. (א) המולח והמעבד העור באיזה ענין שדרך לעבדו אז חייב ולכן אסור לדרוס על העור ברגלו כדי שיתקשה או לרכך אותו בידיו כדרך שהרצענין עושין ואסור ליתן העור לבית הדריסה, ופשיטא דאסור לרכך העור בשמן או בשאר דבר ולכן אסור למשוח מנעלים בשמן אפילו אין כוונתו רק לצחצחחו: (ב) דבר שאינו אוכל גמור כגון חלב או שומן י"א דיש בו עיבוד מה"ת והמולח חלב או שומן חייב אבל באוכלין גמורין לכ"ע אין בו חיוב ומ"מ אין עושין מי מלח הרבה ליתן לתוך הנכבשי' או כמו שדרך ליתן לתוך החמאה רק מה שצריך לאותה סעודה וכן בשר או דגים וביצים מבושלים וכיוצא בהם שאין המלח מועיל להם מותר למלחן לצורך אותה סעודה אבל לא לצורך סעודה אחרת: (ג) אבל צנון וה"ה בצלים וקטניות ואוגערקעס שהמלח מועיל להם אסור לפזר עליהם מלח רק שיטבל כל חתיכה וחתיכה ויאכל וכ"ש דאסור לפזר מלח על פולין וקטניות שנתבשלו מקליפתן אפילו לאכלן לאלתר וכ"ש דאסור לכבוש כל מיני ירקות או פירות אפילו בלא מלח רק במים לבד: (ד) אסור למלוח בשר או דג חי כדי שיקלוט המלח אפילו במקום הפסד: (ה) אסור להדיח בשר שלא נמלח ומתיירא שיעבור זמן ג' ימים ומ"מ ע"י גוי מותר: (ו) מותר לעשות מין טיבול שקורין מאזריע שעושין מחתיכות צנון ובצלים שכיון שנותנין לתוכו תיכף שמן וחומץ דמחליש כח המלח: (ז) אסור לשפוך שכר או יין לכלי שיש בו כדי שגם הוא יתחמץ כללו של דבר כל דבר שהמלח מועיל אסור דדמי קצת לעיבוד

לו כט הממחק (א) הממחק דהיינו המעביר שער או צמר מעל העור עד שמחליק העור או המשפשף אפי' בידו על העור המתוח על העמודים שקורין ראם כמו שהסופרי' עושין לעשות קלף או כמו שהבורסקי עושה בכ"ז חייב משום ממחק וכן הקולף מן העור ולפיכך אין מגררין בסכין ואפי' בצפרניו מנעל בין חדש בין ישן מפני שקולף העור אבל מותר לקנחו בקורה או