זכרו תורת משה מז

דאסור להכניס רצועות לתוכן אפי' בלא קשר דגזרינן שמא יקשור וכן אפי' בישנים רק שהנקב צר ויש טורח להכניסו דאסור ועיין במלאכת בונה, וזוג של מנעלי' התפורים יחד אין להקל לחתכם בפני עם הארץ ודוקא לצורך הרבה

לא כג התופר ב' תפירות דהיינו שתחב מחט עם חוט בבגד וחזר ותחב ונמצא ב' ראשי חוט מצד א' וזה אינו מתקיים בלא קשר ולכן בעינן שיקשור או אם תפר ג' תפירות אפי' בלא קשירה חייב (ב) המותח חוט של תפירה דהיינו דבר שדרכו לכפול בקמטי' ע"י חוט ונתפרד קצת ומושך החוט כדי לחברו ולהדקו חייב וצריך לזהר בזה אם לא שנעשה מתחלה לכך ללבשו בענין זה: (ג) מותר להחזיר מוכין שנופלי' מכרי' וכסתות אבל אסור ליתן אותם לכתחלה בכרי' מפני שעושה כלי ועוד דחיישינן שמא יתפור: (ד) ואסור לדבק ניירות וכיוצא בו באיזה דבר דהוי תופר

לב כד הקורע (א) אסור לקרוע שום דבר אפי' כשאינו מכוין לעשות כלי ומכ"ש דאסור לקרוע נייר לקנח בו דהוי תיקון כלי וכן אסור לקרוע עלין מן הלולב אפי' בי"ט לקשור בו הלולב דהוי תיקון מנא שהרי בלא"ה לא יוכל לקשור בו: (ב) אסור לקרוע ניירים הדבוקי' יחד שדבקן בכוונה ונעשה לקיום אבל אם במקרה נתדבקו דפים בספר ע"י שעוה וכיוצא מותר לפתחן, (ג) כלי שקושרין פיו בחוטים או בבגד מותר לחתוך החוט ולקרוע הבגד מעליו אם צריך לכך

לג כה צידה (א) הצד דבר שדרכו לצוד כגון כל חיה ועוף חייב ודבר שאין דרכו לצודו אסור מדרבנן ולכן אסור לצוד זבובים או פרעושים אא"כ הם עוקצים אותו אזי מותר לטלן בידו ולזורקן אבל לא יהרגם כמו שנכתוב בסי' כ"ז וכ"ש דאסור לצוד בהמה וחיה וחתול ועופות שמרדו וברחו דבאלו אם צדן חייב חטאת ואווזן ותרנגולים וכל בהמה וחיה שגדלו בביתו והורגלו כבר בביתו ואפי' אם יוצאין יבואו מעצמן לביתו אם יצאו מביתו אסור לצודן ולתפסן בידים דעכ"פ הם מוקצי' אכל מותר לומר לנכרי שיצוד אותם אם מתיירא שמא יאבדו ואם תינוק צד אותן אין מוחין בידם, וגם יח להתיר לעמוד לפניו עד שיכנס לאיזה בית או לאיזה