זכרו תורת משה מו

וחייב, והעושה שום תיקון באריגה חייב משום המיסך או משום ב' נירין

כח יט האורג בין בבגד או בקנים או שעושין פענסטערליך מחתי' עץ כמו שעושין לסכך עליו או בשערות או בכל דבר חייב וה"ה הקולע ב' חוטין או ב' שערות דזה מקרי אריגה ואסור לקלוע שערות הראש או להתיר קליעתן כדלקמן במלאכת בונה

כט כ הפוצע ב' חוטין דהיינו שמפריד השתי מעל הערב או הערב מעל השתי חייב וצריכין רופאי ישראל לזהר כשצריכין חוטין מפורדי' ליתן על המכה שקורין קנייטן שאסור להפרידם מהבגד בשבת

ל כא כב הקושר והמתיר: (א) כשקושרין שני דברים ביחד בקשר א' לא נקרא קשר שהרי אינו מתקיים בכך עד שיקשור ב' קשרים אבל בצד אחד אף בקשר אחד מתקיים ולכן אסור לעשות קשר בראש החד של חוט או פאטשיילע ובכל דבר וביוה"כ יש עושין קשר בפאטשיילע ושופך עליה שפירוטיז להריח ונמצא עושה מלאכה וכל קשר שדרך תמיד לקשר ולהתיר בכל יום מותר, וכל קשר שפעמים נמלך ואינו מתירן בכל יום אעפ"י שמתחלה היתה כוונתו להתירו באותו יום אסור לקשור ולהתיר, ולכן הכתונת שדרכן להחליף משבת לשבת אסור לקשור ולהתיר אלא יעשה עניבה, ואם אין דרך לקשרו רק לעשות עניבה ובלא כונה נקשר מותר להתירו: (ב) וכלים שקושרין את פיהם במשיחה מותר להתירן או לחחכן בסכין ולכן מותר לחתוך החוטין כדי לפתוח ביטעלקע עם משקין (ג) כל מיני אוכלין שקשרן מותר לנתק שכ"ז דינו כעשוי להתיר בכל יום וכן מותר לקשור ולהתיר בעשבי' אבל אם עלי לולבין או קש אסור שדרכו להתקיי' ומ"מ אף בכל דבר שמותר לקשור לא יעשה קשר אמיץ וחזק דהוי מעשה אומן: (ד) אם נפסק החבל מן הדלי ששואבין בו מים יכול לקשור שם חגורה או פאטשיילע דבר שאינו מבטל בודאי דהוי כעשוי להתיר בכל יום: (ה) הפותל חבלים חייב משום קושר וכן המפריד הפתיל הוי מתיר: (ו) אם נשמטו רצועות מנעליו או בגדיו במקום שדרכן לעשות קשר בראשו אסור להחזירם ומכ"ש במנעלים חדשי' או במכנסיי'