זכרו תורת משה מא

המין שאינו רוצה לאכול עכשיו אבל להיפך אסור דזה שאינו רוצה לאכול עכשיו מקרי פסולת וא"כ הוי כבורר פסולת מתוך האוכל ולכן כשיש דגים לפניו ודג א' היה חי ואחד מת ורוצה לאכול מן החי צריך לברור מה שרוצה לאכול אבל לא להיפך וכן כשבוררי' עופות בסעודות גדולות להניח למנחה לא יברור רק מה שרוצה לאכול עכשיו ולא להיפך: (ב) ולכן צריך לזהר מאוד כשמניחין לפניו מיני קטניות ויש בהם מתולעים או מעופשי' דאסור לברר המתולעים והמעופשי' אלא יברור הטובי' ויניח הרעי', וכן כשבוררין שאלאטין מן העלים המעושי' צריך שיברור העלין הטובי' אבל לא יברור העלין המעופשי' דזה הוי פסולת. ומטעם זה צריכין לזהר כשמערה קאווע מכלי לכלי לבו ביום ופשיטא לצורך מחר שלא לערות כל הצלול ויניח הקאווא השחוק לבד ומכ"ש ע"י כלי קטן שיש בו נקבים קטנים דזה אסור אפי' רוצה לשתותו לאלתר, וכן כשמערה שכר מן השמרים צריך לזהר בזה שלא לערות כל הצלול אלא יניח מעט מן הצלול עם השמרי', וכן אסור לערות שומן מהמאכל דזה הוו פסולת מתוך אוכל אלא אם כן ששופך מן המרק עמו: (ג) אסור לסנן שום דבר במסננת אלא א"כ היה המשקה צלול רק שיש בו קסמי' דקים מותר לסננן בנפה משערות העשוים לכך רק צריך לזהר שלא יניח המסננת על הכלי גבוה טפח דהוי כאוהל אלא יאחזנו בידו דאז הוי שינוי אבל ע"י בגד אסיר משום מלבן או שמא יסחוט כדלקמן במלאכת מלבן. ומשקה שיש בו תולעים בשעת הדחק מותר לשתות ע"י מפה דלא שייך בורר ומשמר בשעת שתיה וגם מלבן לא שייך בזה במעט סודר שיש בפיו ומ"מ נ"ל דלא ישתה ע"י בית יד של כתונת שלו שקרוב הדבר שיבא לסחוט מחמת שמצטער בכך: (ד) ואם נפל זבוב או שאר דבר במשקה או אוכל לא יקח הפסולת לבד דהוי בורר רק יקח מעט משקה: (ה) אסור ליקח הסמעטענע מן החלב אא"כ באופן שישאר עוד סמעטענע על המי חלב שקורין סוראוועדקא ודוקא מה שצריך לאכול באותו שבת אבל לצורך חול אסור ואם חושש שלא יפסיד מותר ע"י עכו"ם. ודוקא באופן שישאר קצת סמעטנע על מי החלב: (ו) אסור להעמיד כלי עם חלב במקום חם כדי לעשות גבינה או חמאה. או ליתן דבר בחלב כדי שיעמוד שהרי זה בורר (ז) אסור לקלוף שומים