זכרו תורת משה מ

מותר לסחוט אפי' לכלי שהרי מתחלה הי' אוכל ועכשיו ג"כ אוכל ובח"א נדפס בטעות: (ו) כשנשפך יין או שמן אסור להניח שם בגד שיבלע בו המשקין ויחזור ליסחוט לכלי דהוי דש ואפי' אם דעתו שלא יסחוט מן הבגד עד מוצאי שבת אפי' הכי אסור דגזרינן שמא יסחוט בשבת אבל כשנשפך יין או שמן ושאר משקין על ספסל וכיוצא בו שאינו ראוי עוד לשתות מותר לקנח בבגד ולא גזרינן שמא יסחוט דאפי' יסחוט אין בו איסור כיון שהמשק' הולך לאיבוד ואם נשפך מים מבואר לקמן במלאכת מלבן: (ח) חלות דבש אפי' תלש כבר מן הכוורת מערב שבת אסור לסחוט אבל דבש היוצא ממילא מותר אבל אם לא ריסקן מע"ש אסור אפי' דבש היוצא ממנו שמא ירסק: (ט) אסור לרסק בידים השלג והקרח כדי שיזוב מהם מים דדומה לסחיטת פירות אבל מותר ליתן לכוס של מים והם נימוחי' מעליהם ואפי' לרסק בידים למים מותר כיון שאינו ניכר כלל. ולכן מותר ליתן שומן על מאכל חם ואע"פ שנימוח שם כיון שאינו בעין, ומותר לשבור הקרח ליטול ידיו או לשתות אבל להשתין לתוך השלג טוב לזהר

יזו ו הזורה פירוש זורה ברחת לרוח חייב, לכן אסור לרוק ברוח והרוח מפזרו וכן אסור לפזר כל דבר שיפזר אותו הרוח

יח ז הבורר (א) אם הפסולת מרובה מאוכל לעולם אסור לברר דהכל הוא דרך ברירה ואם האוכל מרובה על הפסולת יש ב' חילוקים שהבורר פסולת מתוך אוכל אפי' ביד ואפי' לאכול לאלתר חייב אבל הבורר האוכל מתוך הפסולת לאכול מיד דהיינו סמוך לסעודה שרוצה לאכול עכשיו מותר לברור ביד אבל אם בורר עכשיו לאכול בו ביום ואפילו ביד חייב ובכלי אפילו לאלתר ואפילו אוכל מתוך פסולת חייב, נמצא שאין בו היתר אא"כ יש בו ד' תנאים: (א) אוכל מתוך הפסולת: (כ) לאותה סעודה: (ג) דוקא ביד: (ד) דוקא כשאוכל מרובה על הפסולת אבל להיפך הכל אסור וכל ב' מינים המעורבי' בין כלים או אוכלין אפי' שניהם אוכל ואין כאן פסולת כלל כגון ב' מיני דגים ואפי' במין א' אלא שזה היה חי וזה מת אסור לברור מין אחד מחבירו לבו ביום רק מה שרוצה לאכול באותה סעודה ויברור המין שרוצה לאכול מניח