זכרון י-הודה גרינוולד חלק א פח

פ' בהעלתך דחשיב משכון ולוקח בהדי דברים דפסח דחי שבת וכו' ע"כ והנה עיינתי בילקוט הנ"ל וז"ל אין לי שהוא דוחה את השבת אלא בשחיטתו אמרת ויעשו וכו' רבה וכו' ר' אליעזר מוסיף חתיכת יבלתו ונותן משכון ולוקח וכו' א"ר אליעזר היא עיקר דיני אם התרת שחיטה שהיא משום מלאכה לא נתיר הזאה שהוא משום שבות א"ל רע"ק וכו' הבא לי מועד לאלו כמועדו לשחיטה ע"כ ומשמע מהמשך דברי המדרש הנ"ל דרע"ק שלא התיר הזאה גם נותן משכון וכו' לא התיר והיא משנה פסחים ס"ה ע"ב והרמב"ם ז"ל פ' כרע"ק בפ"א מה' ק"פ הי"א, וע"כ שפיר עביד דלא מייתי הכא הדין דמשנה דשבת פ' כ"ג ואם אינו מאמינו מניח טליתו אצלו וכו' דצ"ל דתנא נקט בזה כר' אליעזר ואנו ס"ל כרע"ק הנ"ל ומתורץ קושייתינו הנ"ל. סימן צ"ח בעזהי"ת ר"ה סיון תרס"ח לפ"ק. לכבוד האנשים היקרים והנדיבים, מפורסמים במעשיהם הטובים מנהלי חברת משניות דפה ק"ק יע"א. שמעתי ותרגז בטני שהאומן העושה הכלים לצורך ביהמ"ד החדש שלכם כמו ספסלים עושה המלאכה הנ"ל גם בשבת קודש וגם במקום מפורסם. פליאה גדולה בעיני איך נעשה הרעה הזאת ר"ל הלא זה דבר שאיסורו מפורש בשו"ע לא מצד חסידות, וכך ההלכה בשו"ע או"ח ה' שבת סי' רמ"ד מלאכת פרהסיא אפי' במטלטלין דינו כמו מלאכת מחובר. ואף שהמג"א כ' דוקא במקום מפורסם כבר צווח הפמ"ג דבסי' רכ"ג מבואר שאם היא ידוע שהוא של פלוני ישראל אסור כשעושה אף במקום שאינו מפורסם ואסור כן מדינא לא מצד חומרה והכא בנ"ד עוד גריעא יותר דאפשר דהספסלים דינם בזה כמו תלוש ולסוף חברם והוי כמו אבנים לצורך בנין דאסור לכו"ע אפי' בביתו של נכרי שלא במקום מפורסם ויותר מזה עפ"י מ"ש החת"ס ז"ל בחלק או"ח סי' מ"ג דבביהכנ"ס שעיקר יסודו לקיים "ונקדשתי בתוך בני ישראל" ורישא דקרא "ולא תחללו את שם קדשי' והאיך יכולים לקדש שמו יתב' בבית כזה ובאנשים כאלו שנתחלל שם שמים על ידם במלאכתם. ואין לומר דברבים ליכא חשדא כבר כתב החת"ס ז"ל בזה דקיי"ל להלכה דגם ברבים איכא חשדא, ואני בעניי כתבתי במק"א ליישב הקושי' מסוכה נ"ג דמשמע דגם ברבים איכא חשדא דקושי' הגמ' דשם משמע כן וכו' אין הכוונה משום חשד אלא הכוונה דעכ"פ מגונה הדבר דמחזי כשתי רשויות (ודומה לזה במג"א ה' חנוכה ואין כמ"ל). ועוד הכא בנ"ד עוד גם בזה גריעא טובא דכפי ששמעתי האומן המיינסטער הוא בר ישראל וחשוד איהו גופי' על המלאכה לעשות בשבת ועכ"פ לסייע בהמלאכה, וע"כ בוודאי אין שום מקום בראש להשיג איך נעשתה הרעה הזאת בעוה"ר. ויש לדון גם על הכלים שכבר נגמרו באיסור אם רשאי להכניסם לביהמ"ד. וגם אם האומן הי' נכרי ג"כ יש לדון הרבה אם רשאי להכניסם לפי דברי החת"ס דלעיל בוודאי אין להכניסם מצד ולא תחללו את ש"ק ונקדשתי וכו' גם בלא"ה ע"פ דין שו"ע נכון להחמיר. עיין היטב בסי' רמ"ד סעיף ג'. בפרט בנ"ד שהאומן ישראל בוודאי אין להכניסם לכלים הללו, ואפשר יש מקום לחדשם מתחלה, הדברים האלה כתבתי בחפזון וע"כ כתבתי רק דברים פשוטים לכל יודע ספר. ולא חפשתי ליקח מועד להאריך יותר כי אתמול לעתות ערב שמעתי. ושחר קמתי ונזכרתי בזה ונזדרזתי להזהיר בזה, ואקוה שתשמעוני. וישמע הקב"ה תפלתכם ותערב להי"ת מנחתכם ויתנכם לשם ולתהלה בקרב הארץ כ"ד או"נ. הק' יודא גר"וו. סימן צ"ט ב"ה אור ליום ו' עש"ק ט' אדר עת"ר לפ"ק. שלום וכל טוב לכבוד ידיד נפשי הרב המאה"ג המפורסם חריף ובקי כש"ת מו"ה יעקב יחיאל נ"י דיין מצויין בק"ק קראלי יע"א. עתה הנה באתי להשיב לכבוד פר"מ ע"ד שכ' זה כמה בענין מומר לחלל שבתות שדר עמו בחצר א' ואין עמהם רק הם השנים לבד, וגם שכירו ולקיטו אין לו להמומר ההוא אם דינו כגוי ממש ואינו אוסר עליו אלא כששני ישראלים דרים בחצר אי נימא דרק לחומרא דינו כנכרי שצריך לשכור ממנו אבל לא לקולא, ומע"כ האריך הרבה בזה ובתוך דברינו דלקמן נפלפל בהם והי"ת ברחמיו יורנו דרך זה נלך. הנה זה לשון הרמב"ם ז"ל פ"ב מה' עירובין הלכה ט' ישראל הדר עם הנכרי אינו אוסר עליו שדירת הנכרי אינה דירה אלא כבהמה הוא חשוב ואם הי' ב' ישראלים ונכרי שוכן עמהן ה"ז אוסר עליהן ודבר זה גזירה שלא ישכונו נכרי עמהם שלא ילמדו ממעשיו ולמה לא גזרו בנכרי א' וישראל א' שאינו דבר מצוי שהרי יפחד שמא יתייחד עמו ויהרגנו וכבר אסרו להתייחד עם הנכרי עכ"ל עיי"ש בכ"מ. ומ"ש דירתו כבהמה היינו כמ"ש הרמב"ם ז"ל בפירוש המשניות מן הדין הי' שלא נצטרך עמו לערב לפי שלא קנה כלום כדי שנצטרך לקחת ממנו רשות ומש"כ בזה פרמ"כ דכוונתו בזה משום שהתורה קראתו בהמה בקרא דמן הבהמה שדומה לבהמה במחכ"ת שגה בזה דשם אדרבא קאי לכל פושע ישראל אף שאינו מחלל שבת כמבואר בהדיא בגמ' עירובין ס"ט ע"ב אלא הכוונה הוא הא דהר"מ ז"ל במשנה שם, והנה לכאורה צריך עיון במש"כ הרמב"ם ז"ל בה' גזילה דגזל נכרי אסור דפסק כר"ע דיליף לי' מקרא ואיך כ' כאן שלא קנה כלום ועכצ"ל דעכ"פ כיון שפסק שם דהפקעת הלוואתו מותרת וגם אבידתו מותרת ע"כ דקנינו אין קנין ורק לגזול בהדיא ממנו אסרה תורה, והנה שם בהל' גזילה פי"א דאבידת מומר לחלל שבתות אסור להחזירו דדינו כנכרי ממש ממילא גם פן לאו דירה שמי'. (ודברי בעל תשורת שי סי' שי"ח תמוהים הרבה בזה שכ' דירת