עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryזכרון י-הודה גרינוולד חלק א

זכרון י-הודה גרינוולד חלק א פו

Zichron Yehudah part 1 86 · זכרון י-הודה גרינוולד חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

ואופן הדלת מבואר בסי' שס"ב ס"ה דסגי ע"י עשיית חבלים או בשתי או בערב כשאין בין חבל לחבירו ג' טפחים, והחבלים משלימים עד י' טפחים והוא ממשנה שלימה עירובין ט"ז ע"ב יע"ש. וע"כ הנחתי לעשות דלתות שלימות מחוטין "שפאגאט" והחבלים אינם מרחיקים ג' טפחים עד שהשטח כולו עלה ליותר מי' טפחים ואין בה פקפוק כלל, ובכ"ז הוספתי לעשות למעלה יתידות על העץ מלמעלה כדי למשוך חוט גם מבחוץ מצד א' להצד שכנגדו וטעמי הי' כדי לצאת ידי החקירה שחקר השואל בתשו' מאהבה אם הא דאיתא בעירובין י' ע"ב הא דאריו"ח ירושלים אלמלא דלתותיה ננעלות בלילה וכו' אי מלבד הדלת צריך להיות ג"כ למעלה מהדלת כמו שער מצד צה"פ וכו' ואף שמסיק שם דל"צ מ"מ כיון דלא הוי בזה טרחא יתירה לעשות כן ע"כ עשיתי גם זה, בפרט שסומכין על שי' דס"ל דל"צ לנעול, ע"כ מהיות טוב לצאת ידי שי' הרי"ף ודעימי' ז"ל דס"ל דצריך לנעול בלילה, ולא מהני ראוי לנעול ומה גם דחת"ס ז"ל בתשו' סי' צ' מפ דצריך להיות היכרא בדבר כשעושין הדלת. (ולענ"ד קצת צ"ע דברי חת"ס ז"ל הללו ממ"ש בתוס' סוכה דף ז' ע"א סד"ה ואינה ניתרת וכו' אפי' דלת של קשין וכו' גבי סוכה החמירו דבעי' מחיצות ניכרות משמע דבשבת לא בעי' מחיצות ניכרות, ויש ליישב) ואולי ההיכר ניכר כ"כ ע"כ עשיתי גם למעלה בהעץ יתדות כדי שתועיל מצד צה"פ, דמהני ליש המקילין אפי' אינו סגור וכן באמת הורה לי גאון א' זה רבות בשנים בשעת הדחק. וכן הובא בס' ת' מאהבה דעת רב א' בזה, אף שרבותינו ז"ל בתשובותיהם צועקים על זה מ"מ עשיתי כנ"ל. כיון דאין היזק בדבר עכ"פ. ובתשו' מהר"מ שיק ז"ל תשו' קע"ד למד קצת זכות עליהם וכ' שגם מרן בעל חת"ס ז"ל הניח להם מנהגם בזה. ומה שכ' בתשו' מהרמ"ש הובא בלבושי מרדכי סי' ס"ה אשר ציין מע"כ למכתבו שצריך עכ"פ להיות ראוי לנעול בשבת וע"י הטס ברזל של העצים מלמעלה אין יכולים לפתח בשבת, והוי לכאו' אינו ראוי לנעול, האמת אגיד שאני תמה מניין להם זה שצריך להיות ראויות לפתוח בשבת ולנעול אותם, בשלומא התם בסי' שצ"ד קאי לענין עירובי תחומין שצריך להיות ראוי בהשמ"ש לגבי הבעלים שפיר דנים בזה אי הוי ראוי בהשמ"ש או לא יע"ש בשו"ע. משא"כ הכא שצריך רק שיהי' התיקון באופן שיהי' ראוי לנעול אבל לא דוקא שיהי' ראוי בשבת לפתוח ולנעול, ויכולים לפתחו קודם שבת. ועוד כבר מכ"ז תמוה לי הא גם בשבת ראוי הוא לפתחו ולנעלו ע"י הנכרי, חדא דלדעתי אין בזה מלאכה דאורייתא כיון שאינו הסתירה ע"מ לתקן ואם גם הי' בו חשש דאו' הא מבואר באחרונים דלצורך עירובין שרי למיעבד אפילו מלאכה דאורייתא ע"י נכרי דסמכינן על שי' בעה"ט לצורך מצוה דרבים כדאיתא בסי' רע"ו ס"ב בהגה"ה ובסי' ש"ז ס"ג. ועיין בח"א כלל ס"ב סי"א בשם תו"ש וחבל נביאים שבסי' תי"ח. וממילא בנ"ד ג"כ מותר ע"י נכרי. ובגמ' עירובין ו' ע"ב הכי אבולי דבנהרדעי דטימן עד פלגייהו בעפרא ועייל ונפיק מר שמואל ולא אמר ולא מידי וכו' כי אתי רב נחמן אמר פניוה לעפרייהו לימא קסבר ר"נ דצריך לנעול כו' ראויות לנעול וכו' משמע דצריך להיות ראוי בשבת וכו' י"ל לענ"ד התם משום דהוי איסור דאורייתא בנין ממש ולא מקרי בידו אבל היכי שאינו מחוסר רק איסור דרבנן אפשר לכו"ע מקרי ראוי ע"י נכרי. (עיין סוכה כ"ג ע"א דר"מ ס"ל מדאו' מחזי חזי וכו' ועיין שם סוכה כ"ז ע"ב דר"א ס"ל ג"כ הכי ורבנן פליגי עלי' דל"צ להיות ראוי לשבעה רק עשה סוכה לחג קאמר רחמנא וצ"ע), אמנם לענ"ד י"ל שפיר שמואל הוי ס"ל כשי' רש"י ובעה"ט ז"ל דע"י נכרי שרי' אפילו איסור דאורייתא לצורך מצוה דרבים וע"כ מקרי ראוי לנעול ור"נ הוי ס"ל כשי' רוב הפוסקים דלא שרי' באי' דאו' לעשות ע"י נכרי בשבת. והמחבר ז"ל פסק בסי' שס"ד כשיטת הסוברים דלא שרי' באי' דאורייתא ע"י נכרי ורמ"א מקיל במצוה דרבים וכו' ובפרט בזמה"ז יש להקל כיון דרוב הפוסקים קיי"ל דאין לנו בזמה"ז רה"ר גמור. ע"כ נלע"ד דשפיר יש לסמוך על העירובין הנ"ל, ובכ"ז מהיות טוב, אם תזכו לתקן ולהחזיר העטרה ליושנה לתקן בצה"פ כמו שהי' בשנים קדמוניות אשרי חלקכם מחלקכם בזה יהי' חלקי והעושה שלום כו' יעשה שלום לכם ותתברכו בחיים ובברכה ושלום כאוה"נ ונפש הדושה"ט. הק' יודא גר"וו. סימן צ"ו "עוד להנ"ל." מכתב כבודו קבלתי בזמנו, ועבור שלא הייתי בקו הבריאה איזה זמן, ואני טרוד בטרדות התמידים מזה בא לידי כך שלא השבתי עד עתה. והנה שאלותיו של עתה כמעט בכולם ימצא תשובה עליהם בתוך דברי שבמכתבי הקודם ע"כ האריכות עתה ללא צורך ובכ"ז בקיצור אמרים אציג הנה מ"ש לענ"ד. שאלה הא' באשר כשהייתם מותחים הדלת מצד א' וכשנגמר הרגישו שבמקום א' תחתית החוט שלמעלה הי' גבוה יותר מג' טפחים מהקרקע זה פשוט דבסי' ש"ס שם מבואר שאם גם במקום א' נפרץ לגמרי אמרינן בעומד מרובה על הפרוץ שמותר ומכש"כ בכה"ג דג"ד, וכן יש לפשוט מהאי דסי' שע"ו ע"ש. השאלה הב', אי צריך דוקא בעבר השני קנה עומד לכך לנעול עליה הדלת או אם סגי גם בלא"ה בשעה"ד כגון שנתקלקל הקנה בשבת. הנה מבואר מחת"ס תשו' צ' לאו"ח שציינתי עליה במכתבי הקודם שצריך היכרא בדלתות, וע"כ צריך בע"כ להיות שם הקנה עומד בעבר השני שמתוקן באופן זה לנעול עליה הדלתות ומכש"כ כיון שהתיקון נעשה באופן שיועיל גם מצד צה"פ ובכל צה"פ צריך גם היכרא כמבואר בח"ס ובמנצהש"ק ומכש"כ בצה"פ הללו דצריך