זכרון י-הודה גרינוולד חלק א פב

ח"ה מ"מ משום מצו' וחי בהם יעבור ואל יהרג אע"ג שנעשית ברבים באופן שאין כוו' הנכרי רק להנאת עצמו, וכו' וכמו שפי' הרמב"ם ז"ל בפ"ה מה' יסה"ת ובשו"ע יו"ד סי' קנ"ז ואם בחיי שעה אין חוששין בזה על חשש ח"ה, מכש"כ משום חיי עולם כדי לזכות עי"ז לעשות מצוה דרבים מיד ולדורות ומצוה כזה שכל עיקר טהרתם ובנינם של בניהם תלוי בזה וא"א בלא"ה, בודאי יש לסמוך על החת"ס ובאה"ט שסומכים דברבים ליכא חשדא וגם אין חשש ח"ה בזה, ומה טוב לעשות ג"כ כמ"ש פר"מ לפרסם כן בערכאות שקבלו הנכרים בקבלנות, ואיני פנוי בשום אופן לעיין כעת יותר, ובלא"ה חושב אני שאם יתחילו בתחלת השבוע לא יצטרכו לעשות עוד במלאכה הנ"ל בשבת קודש, והבא לטהר מסייעין לו מן השמים, ע"כ אני מסכים עם פר"מ ידינ"פ הרב הגדול נ"י בהיתר הנ"ל ליתן מלאכה הנ"ל בקבלנות, ואם ירצו עוד לצרף אמירה דאמירה לנכרי בודאי עדיף טפי ואי"ל, ואעורר לפר"מ נ"י שמהטוב לעשות ב' חפירות עכ"פ כמובן וכמה טעמי איכא בזה מצד תכלית הכשרות ומצד מדת ד"א לאנשים בלחוד ולנשים בלחוד, ובל"ס נתן כפר"מ נ"י עינו בכל חלקי הצורך כגון במדת הרעהרען ברחבם וכדומה, מחלקו יהי' חלקי שזכה שזכות רבים כזה נתגלגל ע"י. והנני או"נ ידידו הדש"ת המצפה לראות במהרה מים חיים יצאו מבית א' ונשתחוה לפני ה' בהר הקודש בירושלים ב"ב בקיבוץ נדחים בכללם אמן. הק' יודא גר"וו. סימן פ"ט בעזהי"ת יום ב' דסליחות תרס"ח לפ"ק המברך השנים יתברך שמו בעליונים ובתחתונים, יברך בכתיבה וחתימה טובה בין הצדיקים הנאמנים לאורך ימים ושנים טובים, דשנים ורעננים, לכ"ק מר ידינ"פ וידינ"פ כל חי ה"ה הרב הגאון הגדול המפורסם חסידא ופרישא ע"ה פ"ה כקש"ת מו"ה ... פלוני אבדק"ק... פלוני יע"א אהדשה"ט ושת"ה דמעכ"ק הדר"ג כ"י הכני בזה בבקשתי, יען שפה בעירינו יסדו להם ב' אנשים מכובדים ויראי ה' מרבים מסחר בקמח ואמרו לי שבהסכמת הדר"ג כ"י הי' להתיר להם, עשו המסחר באופן זה, שהם נותנים החטים אל הדאמפמיהלע והבעלים של הרחיים הללו הוא בר ישראל שאינו שומר שבתות ויו"ט, ועשו "פערטראג" עמו שאותו חלק מהרחיים שבו טוחנין "פיינעס מעהל" יהי' להם לבדם ולא יטחון שם שום אדם זולתם, והבעל הרחיים שהוא מחלל שבת בפרהסיא טוחן בחלק הרחיים הלזה גם בש"ק והוא טוחן שם זה כמה שנים בשבתות ויו"ט גם עתה אחרי שכבר עשו עמו פערטראג יודעים ורואים שטוחן בעדם גם בשבת. ואני עוררתים על זה והשיבו שכבר יש בידם היתר מכבוד הדג"ק (או מבנו הג' נ"י.) ועוד מת"ח א' אשר דברו עונו, ואני כשמעי זאת הי' הדבר כפלא בעיני עכ"ז החרשתי, וחלילה לי להרהר אחרי הוראת כ"ק הד"ג נ"י, הגם שהתפלאתי שיורה באתרי' דאחריני מבלי שישאל מקודם אולי יצא כבר פסד"ת מרב דאתרא ההוא, בכ"ז מטבעי להכיר קצת תכלית הדברים ולקיים בצדק תשפוט כו' ומכש"כ אחרי הדג"ק נ"י, אמנם שהדבר מגיע לכבוד ש"ק ושמירתו, והדבר לדעתי ח"ו גורם פרצה גדולה במקומינו. וגם לפ"ד לפי המבואר בס"פ יש בזה איסורי דאורייתא ג"כ, ע"כ נזדרזתי ואשאל את פי קדשו אם האמת כך שמאתו יצאו הדברים הנ"ל. והאמת שאיננו פנוי בימים האלה להאריך בענין וגם אני יודע טרדות מעכ"ק הד"ג נ"י, ע"כ אבוא רק בדברים קצרים כפי צורך הענין, והוא דלענ"ד לא די שאסור לעשות המסחר הנ"ל באופן הנ"ל, אלא גם בדיעבד אסורים לעשות מסחר בקמח הזה שנטחן בש"ק באופן הנ"ל, והגם שאני יודע שהב"י בססי' רמ"ד בתי' א' כותב בדעת הר"מ שבמרדכי שהתיר בדיעבד היכא שכבר קנה המכס אע"ג דעביד איסור במה שקנה המכס לכתחילה, מ"מ בנ"ד לא שייך כדלקמן בפרט דבשביל זה לא יפסידו כל המסחר רק חלק קטן ממנו, ועוד מטעם דלקמן. ומקודם צריך לי לומר שהתפלאתי מאד על טעם הדבר שאמרו לי למה התירו להם כן יען שהם נותנים כ"כ חטים בכדי שצריך לטחנם ששה ימים וששה לילות ואם הבעל הרחיים אינו טוחן בלילה וע"כ כדי להשלים סכום הצריך הוא טוחן ביום ש"ק. איהו עושה בשלו להרוחתו, ואין להם בזה שום ריוח, ע"כ אין בזה ל"ת דלפני עור ל"ת מכשול, יען כי אין זה בתרי עברי דנהרא, זהו תורף תשובתם. הנה בהשקפה ראשונה הי' ברור בדעתי דמי שחשוד לעבור עבירה זו וידוע ומפורסם שעובר עבירה זו שייך לפני עור אף דלא קאי בתרי עברי דנהרא והוא מכח גמרא שבסוגי' דקבלנות במס' ע"ז דף כ"ב ע"א ברייתא דתניא רשב"א אומר לא ישכיר שדהו לכותי מפני שנקראת ע"ש, תיפוק לי' משום לפני עור לת"מ, ומתרץ חדא ועוד קאמר כו' ע"כ ואם נאמר דבדליכא ב' עברי דנהרי ליכא איסורא דל"ע אפי' ידיע לנו שיעבור על האיסור א"כ מה מקשה ותיפוק לי' וכו' הלא טפי ניחא לתנא דברייתא לתת טעם ששייך בכל כותי משא"כ לפני עור לא שייך אלא בתרי עברי דנהרא אע"כ דבידוע שיעבור איכ' בכל ענין משום לפ"ע. ואפשר יש באמת בזה לתרץ קושי' תוד"ה א"ה, והיי' אחרי שתי' בגמ' דכותי אומר אנא גמירנא טפי מינך ולא ציית. וממילא ידוע מקודם שיחלל שבת ושפיר פריך א"ה תיפוק לי' משום לפני עור. ועוד ראי' מריש חולין בפירש"י ז"ל ד"ה ואפי' כותי כו' יע"ש. ועיין פ"ת בשם תשו' חו"י דאפילו יוכל לקנות במק"א מ"מ הו"ל לפני עור דאפשר לא יעלה בידו במק"א, כאופני התנאים שעשה עמהם עתה. ובפתחי ספרים מצאתי בפי' למנין המצות ממהרמ"ש ז"ל שהאריך בזה במצוה רל"ב והעלה להלכה אי לא קאי בתרי עברי דנהרא ויודע דבודאי