זכרון י-הודה גרינוולד חלק א עט

דהיינו אחלק המזרח" שעליו מניחין הס"ת אינו מונח באמצע אין קפידא בזה כיון שחלק המקום מבימה שעליה עומד הקורא והמשמיע סגי בזה. אבל לפי' הב' שהעיקר הוא בשביל קדושת החלק שעלי' הס"ת מונח והוא עיקר קדושת הבימה וזה עיקר שצריך להיות באמצע עפ"י מה ששמעתי וראיתי זה כמה בס' שהחת"ס ז"ל הקפיד ע"ז ואמר שצריך להיות דומיא דחנייתם במדבר הארון הקודש באמצע ומשה ואהרן ובניו סובבים אותו מד' רוחות ושבטי י' מסבבים אותו מסביב מד' רוחות ומקום שמניחים בו הס"ת על השולחן נקרא "תיבה" כמ"ש בב"י הנ"ל וזה היא עיקר מקום הקודש ולפי"ז אם זה החלק מכוון באמצע אף אם חלק הבימה שעלי' עומד הקורא אינו מכוון באמצע סגי כיון שמקום הקודש זכה לעמוד באמצע. והנה הרמב"ם ז"ל זה לשונו פי"א ה"ג מה' תפלה ומעמידים בימה באמצע הבית וכו' כדי שישמעו כולם, וכשמעמידים התיבה שיש בה הס"ת מעמידים אותה באמצע וכו' ע"כ. וכבר כ' הב"י שמקום הק' הזה יש לו ד' שמות יע"ש. עכ"פ הם לכאו' ב' דברים שסותרים זה את זה שאם התיבה שיש בה ס"ת באמצע ממש. א"כ איך אפשר שמקום המשמיע יהי' באמצע אע"כ צ"ל דכל המקום שצריך לתרי מילי הנ"ל, דהיינו המקום לצורך התיבה שבה הס"ת והמקום שעלי' עומד המשמיע לעם, כל שטח המקום הזה צריך להיות יחדיו באמצע הביהכ"נ מקום התיבה משום טעם ב' הנ"ל דומיא שהי' בחניית מסעות הדגלים במדבר שנקרא מחולת המחניים. ובפרט למש"כ בחת"ס חאו"ח סי' כ"ח שהבימה דוגמת מזבח מקטר קטורת שהי' באמצע. ומהאמור שם צריך להיות מכוון באמצע גם לענין השטח שבין צפון לדרום כמו שהי' שם מכוון ממש באמצע כנגד הארון שמבפנים וגם מצד הטעם כדי להשמיע מובן שגם בזה ענין המשך שבין צפון לדרום כמו בין מזרח למערב. וממילא אין שום היתר להעתיק מעתה הבימה למטה מאשר הי' ומכש"כ כשבאים לחדש כן בביהכנ"ס שהי' מקודם באמצע בודאי אסור כיון שאבותיהם שבנו הביהכנ"ס בנו אותה באמצע ש"מ דכך הי' ניחא להם וכו' יע"ש בלשונו הק'. ועוד מטעם אחר כ' שם בח"ס דאין לשנות מצד דז"ל ע"פ והקמות כמשפטו וכו' קרש שזכה להנתן בצפון לא ישתנה ליתנו בדרום וכו' יע"ש. עוד מלבד זה נראה פשוט דאין לשנות כיון שעכ"פ מקום שנותנים שם התיבה לקרות בו מהס"ת שמונח עליו קדוש הוא יותר משאר ביהכנ"ס א"כ כשממעטים עתה מחלל הבימה מורידין המקום שלקחו מהבימה לצורך העמדת הספסלים מקדושתו שהי"ל בראשונה. ועוד ממילא גם חשש גזל כיון שהמקומות שהי' מקודם סמוך להבימה אם יעמידו עתה עוד ספסל אחד בינם ובין הבימה חדשה יתרחקו יותר מקדושת הבימה, ומשמיעת המשמיע לעם מאשר הי' מקודם. אמנם לכאו' אי משם הא לא אריא דהא בזה יכולים לתקן שהם גם עתה יהיו כן בישיבתם סמוך לבימה. אולם לנגד זה אדרבא יתרחקו יותר מהארון הק' וממ"נ יהי' להם עולה. מכל אלין טעמי קיימי' בדברי ח"ס ז"ל שחדש אסור מן התורה, והמקום ב"ה ירחיב להם בטוב עדי נזכה לראות במקדש העתיד שנקרא רחובות. עיין רמב"ן פ' תולדות, המצפה להתפלל בתוך המחכים לרחמי הי"ת וישועתו כה"י תמיד אונן, אוה"נ. סימן פ"ה ברכת השנים לכבוד הרב הגאון המפו' חוב"ק קש"ת מו"ה נטע נ"י הראב"ד דק"ק אשפצין יע"א. מכתבו דמר קבלתי לנכון, הנה לענין רחיצת ידים שבין דגים לבשר מש"כ בזה המג"א בסימן קע"ג סק"א דבזמה"ז אפשר להקל משום דנשתנו הטבעים והביא ראיות לזה ע"ש, לענ"ד איני מבין הדמיון להתם דהתם הם דברים שתלוים בטבע הבע"ח י"ל שנשתנו הטבעיים או טבעי הארצות אינם דומים זל"ז, משא"כ בדבר זה דלא מוזכר כלל שתלוי בהטבע או ברוח. ורק אמרו בפסחים שקשה לדבר אחר, ומנ"ל להקל וצ"ע, האמנם בד"מ סי' קט"ז כ' דברי הרא"ש ז"ל שממנו מקור דין זה מתה"ד לא ראיתי אפי' פרושים וצנועים נוהגין כן אלא עושין קנוח הפה וכו' ומ"מ הב"ח בסי' הנ"ל כ' והכי נהוג עלמא כהרא"ש ז"ל, אמנם לענ"ד אולי י"ל דדוקא בין בשר תחלה לדגים שאחריו הצריך הרא"ש ז"ל רחיצת ידים אבל לא להיפך, וכל מקום שהובא דין זה הן בטור והן בשו"ע הביא רק בלשון בין בשר לדגים, דמשמע בשר תחלה ע"ד שדקדק הר"ת ז"ל בתוס' חולין ק"ה ע"ב ד"ה לא שנו והרא"ש ז"ל שם בסוגי' נראה דקאי בשיטת ר"ת ז"ל, אבל בין דגים לבשר שאחריו אפשר גם הרא"ש ז"ל לא הצריך רחיצה בנתיים ומזה אפשר יש מקום למנהג המקילין בזה, ובכ"ז ראינו לרבותינו ז"ל שהחמירו גם בין דגים לבשר שאחריו. יכתב ויחתם הד"ג נ"י בר"ה הבעל"ט לחיים ארוכים וטובים דשנים ורעננים יפוצו מעיינותיו חוצה, כאו"נ נפש ידידו הדש"ת. הק' יודא גר"וו. סימן פ"ו מרחמי הי"ת וחסדיו, יעשה רצו כל יראיו ובתוכם כבוד ידי"נ המשובח במעשיו ה"ה הרב המאוה"ג הו"ב כש"ת מו"ה יקותיאל יודא היילפרין נ"י האבדק"ק ערדאד יע"א (כעת האבדק"ק נאנאש יצ"ו.) אחדשה"ט וש"ת דרמ"כ נ"י קבלתי זה איזה שבועות את מכתבו ומחמת הטרדות לא השבתי מיד בשגם שהוא דבר שאי"צ להלכתא לשעתא, ועתה שנסעתי לכאן על איזה שבועות לקחתי מעט פנאי להשיב מפני כבודו כי רב הוא, עכ"פ על קצת דבריו למש"כ רמ"כ נ"י על קו' המג"א סי' רט"ז סק"ג משה"ק