זכרון י-הודה גרינוולד חלק א עה

תורה דאמר ריב"ל בהכ"נ מותר לעשותו בהמ"ד, ואי נימא שיש לחלק בין בהמ"ד שלומדים שם פלפול דוקא א"כ היכי קאמר שם ש"מ דילמא הא דפליגי אי בית גדול דרשינן ביה מקום שמגדלין בי' תורה או תפלה היינו בלא פלפול ובזה אמר ריב"ל דתפלה עדיף וזה שאמר ביהכ"נ ונותר לעשותו בהמ"ד היינו שלומדים שם בפלפול, אע"כ דאין לחלק, (ובמד"ר איכה דרשו ע"פ הנ"ל בית גדול ששם מגדלים שבחו של הקב"ה ומפ' שם שלומדים מעשה מרכבה) אמנם מטעם אחר נראה להתיר בנ"ד ע"ד שכ' בסי' קנ"ז בית שבנו ואח"כ הקדישוהו לביהכ"נ וכו' ובשע"ת סי' ק"נ סק"ג דוקא בהוברר שהוקדש אח"כ לביהכ"נ יעוי"ש וז"ל הרמב"ם ז"ל בפ"א מה' תפלה וכן בתים וחצרות שהעם מתקבצין בהם לתפלה אין בהם קדושה מפני שלא קבעו אותן לתפלה בלבד וכו' משמע בהדיא אעפ"י שקבעו אותם מעיקרא גם לתפלה מ"מ כיון שלא ייחדום רק לזה בלבד אין בהם משום קדושת ביהכ"נ ובהמ"ד והכא בנ"ד לדעתי בודאי נבנה אותו חדר רק ע"ד שיתאספו שם הקהל לצרכם, ורק נתנו רשות לבעלי תורה שילמדו שם אבל לא שהקדישוהו לכך וממילא בכה"ג ודאי אין לו דין קדושת בהמ"ד, ג) בענין הפרוזדור הנקרא פאכיש שאין כאן מקום לדון עלי' דפשיטא דמצוה להעלותו לקדושה לצרפו לגוף בהכ"נ הקדושה אמנם לא יגרע מצדיק עינו בודאי רק בתנאי זה שישאר עכ"פ מקום אחר באופן שיוכלו לעשות פרוזדור אחר לבוא לביהכ"נ דאתי' לי' בב"ח סי' צ' מירושלמי דיליף לי' מקרא דאשרי אדם כו' לשקוד על דלתותי יום יום שצריך שיהי' שני פתחים קודם הכנסו בביהכ"נ, והח"ס ז"ל בתשו' כ"ב העלה לדינא דצריך להיות פתח הפרוזדור בצפון או בדרום כאשר כן הי' בביהכ"נ שבעירכם. ד) בענין הנוגע לעזרת נשים לעשותה מעתה באוירו של חלק גדול מעזרת אנשים וכהד"ג האריך במכתבו שאין בו איסור מצד הורדתו מקדושה חמורה לקדושה קלה והביא כן מתשו' ד"ח, בכ"ז בנ"ד שאני צריך לחשוב מחשבות אם אין בו משום לא תסג גבול עולם מצד ב' אופנים ולשנות ממנהג אבותינו בפרט בבהכ"נ שנשאר על עמדו ועתה ישנו בו שיהי' תבנית עז"נ באופן אחר ממה שהי' מקודם ועוד יש בה לענ"ד חשש קצת לאותן אנשים שיש להם מקומות בעזרת אנשים באותן חלק שעתה יבנו ע"ג עז"נ ודעתו שיש לומר בזה שיתרצו האנשים ההם ויפייסום באיזה אופן. אבל א"כ האמת כל עיקר אינו מבין אם הצורך רק להרחיב העז"נ כאשר כ' הדר"ג נ"י כי קטן מהכיל לכל הבאים בחצרות בית ה' הלא יכולין להרחיב בביהכ"נ העז"נ לצד מזרח בתבנית שהי' מקודם ורק ירחיבו לצד פנים ויפייסום להבע"ב היושבים שם שיהיו עתה תחת עליית עז"נ כמובן. ואפשר עוד חשש קטן בהרחבת העז"נ יהי' ההבל בעזרת אנשים גדול יותר ממה שהי' מקודם וגם שמיעת קול הדורש ומוכיח לעם יתמעט עי"ז וראה עד היכן חששו רבותינו ז"ל הובא בשע"ת קנ"ג סק"ב בשם הנוב"י ז"ל שהזהיר מלעשן בבהכ"נ שעי"ז יושחרו כתב השמות שעל הכותלים ויהי' בו מצד מחיקת השם ח"ו, ואני רואה הד"ג בעצמו בחלה נפשו מהתחדשות לשנות העז"נ ממה שהי' בכ"ז רוצה להסכים בשינוי הנ"ל מטעם אשר עמדו המסור ללב ירא ה' ויהי' בזה בכלל ברוך אשר יקים, ובזה היוכל אוכל דבר מאומה, מי כהחכם הד"ג נ"י היודע בזה הענין על אמתתו ואיני משיג מה יהי' כ"כ הפסד אם יסתרו כותל מערבי וירחיבו שם במקום כמו שירצו. וה"א אבותיו יהי' בעזרו ברחמיו וחסדיו הגדולים ובזכות אבות הצבור כדתנן וכל העוסקים עם הצבור וכו' שזכות אבותם מסייעתם ככל פירושים דשם ויזכה להיות לאוי"ט מונקיימי התורה כאו"נ ונפש מחותנו הדוש"ת באהבה רבה, הק' יודא גר"וו. סימן פ' לכבוד יד"נ אהו' התלמיד הרב החרוץ ובקי יר"ש כש"ת מו"ה וואלף טירנויער נ"י. אהדשה"ט וש"ת דמע"כ נ"י מחמת הכנת ש"ק עיינתי רק במקצת מכתבך הנה מה שהעלית שלפי דברי הס' חבור לטהרה בה' נט"י שכ' הטעם דפסול השלג לנט"י כשאינו מרוסק כל צרכו עד שהוא למים משום שהשלג מתפזר וחסר עי"ז מרביעית וחדשת לפי"ז אם יש לפי"ז הרבה יותר משיעור רביעית אפשר דכשר לנטול ממנו ועכ"פ אינו חציצה, הנה לדעתו פשיטא מילתא דלא הוי חציצה ומ"ש הב"י בה' נט"י סי' קנ"ט בשם הגה"א נוטלים וכו' ומכל דבר שתחילת ברייתו מן המים מיהו שמא צריך שיהי' בו לחלוחית קצת. אמנם לדעתי קשה הדבר מאוד בעיני ליטול משלג אפי' ביותר מרביעית לפי דברי הטו"ז שבסי' קנ"ט שאין לשפשף בידו אחת על השני'. וגם מדברי מג"א משמע בהדי' דאפי' ביתר מרביעית אין נוטלים משלג. ובפמ"ג בסי' ק"ח העלה בא"א סקט"ז דרביעית מכונס ג"כ לא מהני וכו' קשה לי קצת מההיא דזבחים כ"ב ע"א כל המשלים למי מקוה לרביעית אינו משלים ופריך למעוטי מאי וכו' ולפמ"ג לימא למעוטי שלג אינו משלים לרביעית אע"ג דמשלים למי מקוה. ולפי דברי החבור לטהרה הנ"ל אפשר ליישב, דבמכונס אפשר באמת משלים, ומאפיסת הפנאי הנני חותם או"נ. הק' יודא גר"וו. סימן פ"א שוכט"ס לכבוד ידינ"פ אדו' דרב המאוה"ג חרוץ ובקי כש"ת מו"ה יקותיאל יודא דאלפערט נ"י אבדק"ק ערדאד יע"א. מכתב פרמ"כ קבלתי והיום לקחתי מעט פנאי להשיב על דברי פרמ"כ בשאלת חכם