זכרון י-הודה גרינוולד חלק א עד

לטעות בהיקשא דזכור ושמור לחייבם מדאו' אבל משום הכי עדיין אין מקום לטעות לומר דנשים יוציאו אנשים ג"כ כיון דהיקשא לא מקרי מפורש גם בזה אינן מחוייבת ממש מדאו' כמו אנשים ואין מוציאות אותם אבל רבא ס"ל דהיקשא מקרי מפורש כדאו' ממש ויש מקום לטעות ואילו הוי באמת רק מדרבנן לא נוכל לומר בלשון נשים חייבות דבר תורה, ע"כ קאמר רבא דע"כ באמת דרשי' היקשא דזכור ושמור וקיי"ל כרבא.) סימן ע"ט העתק השאלה! שוכט"ס וכו' באתי בשאלה הנחוצה לשעה ואחכה להשיב לי מיד בלי עיכוב כי דבר נחוץ הוא מאוד, בעירינו פה זה עשרים ושבע שנים נבנה בהכ"נ אולם מאז ועד עתה נתרבו יושבי העיר יותר מכפלים הי"ו ואם בנתים נבנה גם בהמ"ד בכ"ז קטן הבהכ"נ מהכיל כל ישראל הבאים להתפלל בפרט בימים טובים וקדושים ובפרט בעזרת נשים שנבנה מעיקרא במיצר ודוחק ביותר ומבלעדי זה גם תיוהא אית בי' לפי אומד דעת האומנים אינזשענירע דהיינו הגם כי הכתלים חזקים אבל כפת הביהכ"נ הנעשה נקרשים כבר נרקבים המה וכן החלונות ושאר מקומות צריכין תיקון וגם הדרך עלי עז"נ שמעיקרא לא נבנה כראוי אית בי' תיוהא ומוכרחים לתקנם ולבנותם מחדש ע"כ נמנו וגמרו רוב אנשי העיר להרחיב ולהגדיל את הבהכ"נ הנ"ל באופן שלא יצטרכו לסתור שום דופן מהבהכ"נ עצמה, רק המחיצה שבין הבהכ"נ להאכסדרה ויצטרפו האכסדרה הנקרא "פאליש" גם הקהל שטוב לביהכ"נ ע"י סתירת המחיצות הנ"ל כזה התמונה קהל שטוב "פאליש" ביהכ"נ ועי"ז יתגדל הבהכ"נ באופן מספיק לכל האנשים אולם עז"נ אשר הוא כעת למעלה ע"ג הקהל שטוב ופאליש יעשו באופן שיעמידו עמודים של ברזל בתוך בהכ"נ וע"ג למעלה בגובה ח' או עשרה מעטער ישימו קרשים משוך עד כותל בהכ"נ לרצפה ומחיצה גבוה עם סורג לצד בהכ"נ שלא יהי' יכולים להסתכל ממטה למעלה כנהוג באופן שתהי העזרת נשים לג' רוחות דרום צפון ומערב וכמו שעשו בכמה קהלות גדולות יראים במדינתינו ונפשם בשאלתם אי רשאין לעשות כן באופן הנ"ל עכ"ל השאלה. תשובה. שוכט"ס לכבוד ידינ"פ אהו' מחו' הרב הגאון החרוץ בנש"ק כש"ת מו"ה שלמה סופר נ"י אבדק"ק בערעגסאס יע"א. מכתב הד"ג נ"י הגיעני ונתעכב הרבה על הבי"ד וכפי מסת הפנאי שיש לפני פה במרחץ בשגם ספרים אין אתי רק מעט מזעיר אבוא במעט דברים והי"ת יהי' עמנו ברחמי' בדבר הלכה ואל תצל מפי דבר אמת עד מאוד כי אליך נשואות עינינו ולא נבוש ולא נכלם לעולם, וענין השאלה תסתעף והי' לארבעה ראשים, א) שע"י הרחבת עזרת אנשים יסתרו המחיצה של אבנים המפסקת בין עזרת אנשים להפרוזדור הנקרא פאליש כבר הביא הב"י בשם מרדכי דבנותץ ע"מ לבנות שרי דפשטות לשונו משמע אף בנותץ ע"מ לבנות עי"ז במקום אחר ג"כ שרי, וכבר כ' בתשו' ח"ס ז"ל חאו"ח סי' כ"ג דמצד איסור נתיצת דבר מביהכ"נ וכו' מקרא דלא תעשון כן וכו' ליכא חשש איסור כלל היכי דעושין כן לצורך תיקון ממש ומכש"כ היכי דא"א בענין אחר שלדעת הד"ג נ"י הוי בנ"ד ג"כ כא"א בע"א וטעמא רבא אית ביה אשר אין לגלותו כ"א לצנועים, ומשום חשש פשיעותא ואונס ג"כ ליכא הכא כמ"כ הד"ג נ"י כיון שבלא"ה ע"י נתיצה הנ"ל לא יתבטל התמיד כלל כיון דעיקר הכותלים מד' רוחות יקומו על עמדם כעד עתה וגם במשך זמן הבנין קביעי להו מקום לתפלה ואדרבא ירויחו יותר להרחיב מקום ביהכ"נ ויקרא שמה רחובות וכ' הד"ג נ"י שבכה"ג אפשר גם הרמ"א ז"ל בסי' קנ"ב ס"א מורה דשרי לנתוץ, ובאמת פשטות דברי הרמ"א הנ"ל שאסור לנתוץ אא"כ עושה ע"מ לבנות והיינו ממרדכי פ' בה"ע יש לפרש לכאורה ע"מ לבנות אף במקום אחר כיון שעכ"פ אינו עושה הנתיצה דרך איבוד והשחתה, והטו"ז שבסי' קנ"א סק"ג שכ' בדעת הרמ"א שמתיר רק באופן למלאות אח"כ מקום הנתיצה ההיא דעתו נפלאה ממני ולדעת הטו"ז וחשש לו גם הפמ"ג שם לכאורה יש לדון לפי"ז בנ"ד אי שרי אמנם נ"ל מ"מ דאפשר דגם הטו"ז מודה בנ"ד דשרי דדוקא התם בנתיצה קצת מכותל לצורך השטענדער שלא נתעלו אבני הכותל ע"י הנתיצה דמעיקרא הי' תשמיש קדושה (כי כן דין ביהכ"נ לשי' הר"ן הידוע) ועכשיו נקרא רק תשמיש דתשמיש ע"כ בזה אסור, משא"כ בנ"ד מעיקרא מקום הכותל נתמלא מתשמיש קדושה ועכשי' יאמרו שם באותו מקום דברי קדושה גופי' אפשר גם הטו"ז מודה דשרי לנתוץ בכה"ג וכבר הביא הד"ג נ"י במכתבו מכמה תשובות שכולם הסכימו להתיר לנתוץ בלאה"כ היכי דיש צורך בזה כדי להרחיב הביהכ"נ ואין אחר דבריהם כלום רק להעדפה בעלמא כתבתי כדברים האמורים למעלה. ב) בענין הקהל שטוב העיר הדגנ"י כיון שע"ע הי' לומדים שם תו' ברבים בכל יום אי שרי עתה לצרף גם מקום חדר הזה להרחבת הביהכ"נ אי הוי זה בכלל אין עושין מבהמ"ד ביהכ"נ והביא כהד"ג הבאה"ט סי' קנ"ב סק"ב בשם דב"ש דביהכ"נ שקובעין שם מדרש אף שעה אחת דינו כביהמ"ד אמנם הביא הד"ג בשם תשו' שב"ס שכ' שבביהמ"ד שאין לומדים שם פלפול אין נקרא ביהמ"ד הנה כ"ז שאין ספר דבר שמואל לפנינו לראות ראיותי' האיך נוכל להקל נגדו ועוד לע"ד יש להביא ראי' לשי' הדב"ש מגמ' מגילה כ"ז דקאמר שם תסתיים דריב"ל הוא דאמר מקום שמגדלין בו