זכרון י-הודה גרינוולד חלק א סט

ובקומך, בשעה שבנ"א כו', ובשעה שבנ"א עומדים וזה משמע לכאורה כל היום עומדים, וצ"ל באמת הכוו' בשעה שבנ"א עומדים ממטותם, ודוחק דא"כ למה לא קאמר ובשעה שבנ"א קמים וצ"ע, ועיין בחי' הפלא"ה על ברכות. סימן ע"ב ראיתי בקונטרס נועם מגדים מבעל פמ"ג ז"ל (הנדפס אצל הסידור תפלה) שכ' וז"ל והנה יצמ"צ מ"ע מה"ת להזכיר פעם א' ביום ופעם א' בלילה כגמ' ברכות י"ב ע"ב כב"ז וכ"כ הרמב"ם ז"ל בה' ק"ש ה"ג (ובאמת לא מנה כי' הרמב"ם ז"ל במנין המצות) (עיין מהרמ"ש מצוה כ"א) והוי תמיה לי טובא איך יוצאין בלילה ביצמ"א מה שאומרים בפלג המנחה ק"ש ופ' ציצית ובמ"א רל"ה אות ב' בשם תר"י' שיוצאין הואיל והזכיר בביהכנ"ס וקשה דבק"ש י"ל זה זמן שכיבה משא"כ יצמ"צ בעינן לילה ממש צה"כ עד שמצאתי לשאג"א בתשו' סי' ח' תמה על זה וע"ש ולפי שעה אין השאג"א לפני' ומתחילה סבור הייתי שדבר פשוט לומר דהא בקרא לא נאמר בהדיא לזכור יצמ"צ בלילה רק דנלמד מקרא, דלמען כו' כל ימי חייך להביא הלילות כד"ח שבברכות הנ"ל (ולפי' רש"י ז"ל בחומש פ' בא דנלמד ממ"ש זכור את היום הזה, חיוב זכרון יצמ"צ קשה באמת מנ"ל דחיוב להזכיר בלילה ג"כ ובהרוו"ש הנ"ל הביא דגם במד"ר איתא כן וראיתי במד"ר שכ' וז"ל ע"פ זכור את יום כו' אין לי אלא שמזכירי' יצמ"צ בימים בלילות מנין "ת"ל למען תזכור כל ימי חייך להביא הלילות, ועכ"פ לא כתיב בקרא לשון לילה ממש אצל יצמ"צ רק בלשון המשנה איתא מזכירי' יצמ"צ בלילות, ובלשון המשנה אפשר נקרא כבר לילה מפלג המנחה ולמעלה ועי' מג"א ה' מגילה תרפ"ד שם כ' המג"א דלענין קריאת המגילה לפי שסמכו' על קרא אקרא יומם כו' ולילה כו' משא"כ ק"ש תלוי בזמן שכיבה, שם קאמר שפיר על לישנא דקרא משא"כ הכא, כך הי' נ"ל מתחלה, אמנם אח"כ ראיתי בכ"מ שסמך דבריו של הרמב"ם ז"ל מש"כ יצמ"צ חיוב להזכיר ביום ובלילה שהוא מגמ' דברכות דף ט' ע"א דאע"ג דעיקר גאולה היתה ביום מ"מ אתחלתא דגאולה היתה בלילה דכתיב הוציאך ה"א ממצרים לילה ע"כ א"כ נסמך הדין על לשון דקרא דכתיב בהדיא הלשון לילה א"כ הקו' לכאורה חזקה למה יוצאים בק"ש שאמרו בביהכנ"ס קודם צאת הכוכבים (וקצת לכאו' תמוה גם לאידך גיסא א"כ דנסמך כל עיקר זכירת יצמ"צ על קרא דהוציאך כו' לילה, א"כ התם עכ"ח קאי על חצות לילה שעל זה קאמר התם נתנו להם רשות מבערב ע"ש בגמ' ופי' רש"י ז"ל דאז אמר להם פרעה קומו צאו כו', א"כ אין החיוב על זכירת יצמ"צ בלילה לפי דברי הכ"מ דלעיל רק מחצות ולמעלה וצ"ע לענ"ד.) והאמת דקשה לי כ"כ על הא דאומרים ברכת אמת ואמונה קודם צה"כ בביהכנ"ס לפי דברי תר"י הנ"ל ושיוצאים בזה י"ח וק' ג"כ הא זה נסמך בגמ' מקרא שנאמר להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות כמ"ש שם ברכות דף י"ב ע"א רבה בר חנינא סבא משמי' דרב ע"ש. והנה ברכ' זו הוא מברכת ק"ש דתלי' בזמן שכיבה ומ"מ נאמר בו הלשון בלילות, וצ"ל כדברי רשב"א ז"ל דברכת ק"ש אינם כשאר ברכות שנתקנו על ק"ש דוקא רק תקנת חכמי' היתה לומר ברכה זו קודם ק"ש ואחרי' עי' מג"א הל' ק"ש סי' ס"ז סק"א, עכ"פ הקו' במק"ע למה יוצאי' באמירת הברכ' אמת ואמונה קודם צה"כ, ומצאתי אח"כ בשאג"א סי' ח' הק' ג"כ קו' זו וכדברנו הנ"ל הקו' יותר חזקה דהא בקרא נאמר לילה בהדיא, ועוד הא ע"כ לענין תפלה איתא בגמ' ברכות כ"ז ע"א דאמר רב חסדא בהדיא מדרב צלי של שבת בע"ש ש"מ הלכה כר' יהודה ופריך שם אדרבא מדר"ה ורבנן לא הוו מצלי עד אורתא ש"מ אין הלכה כר' יהודה, מוכח מזה בהדיא דלר"י דקיי"ל כוותי' לשיטת ר"ת דבריש ברכות לאותם המתפללים מבע"י הוי לילה (וסומכים ע"ז ג"כ לענין ק"ש הגם דבק"ש כתיב לשון שכיבה) והגם שבתפלה כתיב הלשון ערב ובוקר כו' ומ"מ קראו אחר פלג המנחה ערב וממילא והה"ד לענין יצמ"צ ג"כ, ועיין מג"א רל"ה אות ג' מ"ש בשם ב"ח, וראיתי אח"כ בפרמ"ג בסי' תרפ"ז שהעיר ג"כ דמצינו בכמה דברים עשאו פלג המנחה כלילה ע"ש. והנה אח"ז ראיתי בשאג"א סי' ח' דמסיק להלכתא דאין יוצאים בזכיר' יצמ"צ קודם צה"כ, וקאמר דדווקא לענין תפלה ג"כ סומכי' אהא דר' יהודה משום דהתם נגד תמידי' תקנו התפלת ערבית וס"ל כבריי' שהרי תמיד של בין הערבים קרב והולך עד פלג המנחה, וכ"ז שייך לענין תפלה ולא לענין הזכרת יצמ"צ. אמנם הא באמת בגמ' ברכות כ"ו ע"ב אי' ר' יוסי ב"ח אמר תפלות אבות תקנום ותניא כוותי' התם והגם דריב"ל פליג עלי' ותני' ג"כ כוותי'. וברמב"ם ה' תפלה פ' כריב"ל ע"ש הלכה ו'. ולכאורה הי' נראה דלא נפ"מ בין הני תנאי, ולהנ"ל באמת יש נפ"מ כנ"ל אי יוצאים בשאר דברים מפלג המנחה משום דהוי לילה או דוקא בתפ"ע משום דהוי כנגד איברי' ופדרים, אבל מ"מ עכ"פ יש לומר דסומכין הני דאומרים אמת ואמונה לאחר פלג המנחה קודם צה"כ על הא דריב"ח וקראו לילה לענין תפ"ע אע"ג דכתיב ערב כו' והה"ד לענין שאר דברים (ובשאג"א שם הק' על שי' דס"ל דאינם יוצאים בזכי' יצמ"צ דוקא בלילה א"כ ק' לימא במס' מגילה כדאמר זה הכלל דבר כו' כשר כל הלילה, לרבויי זכר יצמ"צ בלילה ע"ש ותלית"ב כיוונתי לתירוצו ונראה להוסיף קצת דהגמ' רק קאמר להוציא מפלוגתא שהובא במשנה וגמ'. אבל לא להוציא מסברא שלא הוזכר כלל בגמ' והבן) ועכ"פ אם גם זכינו להמליץ בעד הנוהגים לצאת י"ח בפ' ציצית קודם צה"כ וכן לענין ברכת אמת ואמונה מ"מ עכ"פ מידי ספיקא לא נפקא וס' דאו' לחומרא ז' אייר כ"ב לספירה תרס"ב לפ"ק. הק' יודא גר"וו.