זכרון י-הודה גרינוולד חלק א סו

ועמג"א סי' קנ"ד סקי"ז הביא מתשו' רא"מ ז"ל דאפילו נעבד בבית ע"ז בקבע מותר להתפלל בתוכו, והאחרונים חלקו עליו בזה, עמ"ש בתשו' מהרמ"ש חיו"ד סי' קנ"ד והעלה להלכה דכל דבר שתחלת בנינו והוייתו הי' באיסור אסור לכו"ע ע"ש באורך, גם מרן ח"ס חאו"ח תשו' מ"ב הקשה על זה מתוס' מגילה דף ו' ע"א ד"ה טראטריות דמבואר דאין להתפלל שם, ואני העני הי' נ"ל ליישב דדוקא ליכנס באקראי להתפלל שם זה מותר, אבל שם במגילה אמרו שיהיו נקבעים לעתיד ללמוד בהם תורה ברבים זה בודאי אינו ראוי ובמחכ"ק של הח"ס הוא נקט בלשון התוס' לעשותו ביהכנ"ס ע"כ הק' וק"ל. ומלבד זה הלה מבואר בגמ' שבת הנ"ל דבתי כנסיות המתחדשים גרוע טובא מבית ע"ז הרבה, ועוד שם ברא"מ מיירי אם כבר ככה מלהיות ב"כ ע"ז בזה רצה הרא"מ ז"ל להתיר אח"כ להתפלל בתוכה, ולדברינו הנ"ל דוקא באקראי, אבל לא כל עוד שיש להם זכר ושארית כע"ז שם, ובהכ"נ הנ"ל גריעי כנ"ל ואסור ליכנס שם שלא להניח להם שם ושארית כלל. ע"כ חזקו ואמצו לבבכם כל הנאמנים לה' יתב' ולתורתו ולגבר חיילים להקים את דברי התורה הזאת לעשות אותה ולעשות פעלים לרבים ונדברו יראי ה' איש אל רעהו וגו' ואיש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק ונתחזק בעד ה' ותורתו, ואז יהי' טוב לכם ולבניכם כל הימים כאו"נ ונפש המצפה לראות בהרמת קרן התורה ובישועתן של ישראל מציון בבי"א. סאטמאר יום ג' י"ב אלול שנת מבורכ"ת לפ"ק. דק' יודא גר"וו. והריני נטפל לעושי מצוה דרבים ונמנה עם אותם הרבנים שכבר קדמוני וזרזוני מליכנס לביהכנ"ס הנ"ל, ואחרי כתבי כהנ"ל נאמר לי שיש בתוך תשובות בית הלל שנדפס פה כעת ח"ר מהגאון האבדק"ק קא לאמייא זללה"ה זי"ע. נמצא שם תשובה ע"ז שיש לה שייכות לענין הנ"ל, ע"כ הנני שולח הס' הנ"ל לכבודכם. סימן ס"ז בין המצרים ירחם הי"ת על קדושי העדרים, אשר בד' כנפות הארץ נפזרים, וילקטו אחד אחד בזכות הרבים ובתוכם כבוד התלמיד החביב ה"ה הרבני המופלג בתורה יראת ה' טהורה חו"ש וריח לו כלבנון כש"ת מו"ה מנחם מענדיל וואלדמאנן נ"י אבן יקרה בק"ק ביסטריטץ יע"א. ב) וע"ד אשר כתבת מענין התפלה אם אתם עושים כראוי להתקבץ במנין מיוחד בבית מיוחד כדי להתפלל בהבנה יתירה בערבי שבתות, הנה בענין כזה אין לדיין אלא מה שעיניו רואות ומה אוכל לומר בזה דבר כיון שאינו יודע טוב מעמד המקום על בוריו, אף שבאמת הביא המג"א ס"ס קנ"ג בה' ביהכנ"ס משם הריב"ש ז"ל המעכב לבנות ביהכנ"ס אפי' יש ביהכנ"ס אחרת בעיר מונע הרבים מלעשות מצוה, ושם בסעיף י"ז מי שהי' בביתו ביהכנ"ס ימים רבים אין הצבור רשאי לשנותו הביא המג"א ונראב"ח די"א שאם מקצת רוצין להתפלל במקום אחר רשאין כו'. ונראה דכ"ז דפליגו בזה היינו דוקא באם יכולין להתפלל כ"כ בכוונה בזה הביהכנ"ס הכללית כמו במקום אחר, אבל אם יודעים בנפשם שבמק"א יתפללו יותר בכוונה, יהי' מאיזה טעם שיהי' פשיטא מילתא שיכולים להתקבץ למק"א לתפלה בציבור, ומצוה קעבדי בפרט במצות תפלה דבלבא תלי', ואחז"ל ע"פ ולעבדו, איזה עבודה שבלב, הוי אומר זו תפלה, והח"א כתב בהדי' אם מתיירא שבביהכנ"ס ימצאו שם חברים המלעיגים עליו או המדברים בביהכ"נ שעי"ז יבטלהו בתפלתו רשאי להתפלל גם ביחיד, ובשו"ע או"ח סי' צ"ח ס"ז לא יתפלל במקום שיש דבר שמבטל כוונתו וכו' והגם שהמחבר גופא כתב שם ועכשיו אין אנו נזהרים בכ"ז מפני שאין אנו מתכוונים כ"כ בתפלה, היינו דוקא לענין זה כגון הבא מן הדרך וכדומה היינו מטעם שאין מבטלין לגמרי התפלה משו"ה, אבל היכי שיכול להתפלל במק"א אשר שם יהי' ביכולתו להתפלל בכוונה בודאי רשאי ומחוייב לעשות פעולות צדק לחיים ואנו שכמעט לא נשאר לנו רק מצות תפלה ברבים והוא שעומדת לנו להתקרב לאבינו שבשמים יתב' ולקדש שמו יתברך ברבים לקיים וקדשתו כל שיכולה להיות בטהרה יתירה ובכוונה יתירה עולה לנ"ר לפניו יתב"ש להתקבל לריח ניחוח, אבל עכ"פ ח"ו לא בשום אביזרייהו דמחלוקת רק הכל בשלום ובמישור ובענות צדק וסתמא תנן כל המקיים את התורה מעוני, ר"ל או מעוני הדעת, או מעוני המניעות, סופו להתקיים מעושר, והשי"ת יהי' עמכם ויתקדש ש"ש על ידכם מעתה ועד עולם אס"ו. ומה שאתה חושש בזה משום קדושת ביהמ"ד קבוע ושייך שם ג"כ ברוב עם הדרת מלך, הנה המג"א סי' צ' ס"ק ל"ב כתב דביהמ"ד עדיף שאין לבטל לימודו מפני התפלה כו', והק' דבסי' צ"ח סי"ד אמרינן דמבטלין ביהמ"ד משום ברוב עם כו', ותי' בדוחק דשאני התם דהוי רק שעה מועטת, ואני בער ולא מבין קו' המג"א די"ל דהכא איכא תרתי קדושת ביהמ"ד דעדיף, וביטול תורה ותרתי לא עבדינן לבטלם מפני ברוב עם, משא"כ לקמן דיתבי בהדדי בביהמ"ד, ורק משום ביטול ת"ת בזה אמר שם דעדיף משום ברוב עם, והנה בענין שלכם דהוי תרתי לכאורה קדושת ביהמ"ד וברוב עם, ולכאורה אין מבטל בכ"ז במקומי אני עומד דכ"ז בשוין שני המקומות שיכולין לכוין הכא כמו הכא, אבל בשיכולין לכוין יותר וגם הוא סייג וגדר לענינים אחרים, לדעתי בזה בודאי אין חכמה ואין תבונה, כיון שהתורה תלי' כל מצות התפלה בכוונה שבלב כנלע"ד. ג) וע"ד הלימוד של תשב"ר, אם תשלחו הבנים ללמוד אצל מלמדים המתרגמים המקרא בלשון צחות שמדברים בה אוה"ע יען שבזה מבינים