עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryזכרון י-הודה גרינוולד חלק א

זכרון י-הודה גרינוולד חלק א סה

Zichron Yehudah part 1 65 · זכרון י-הודה גרינוולד חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

והתמימים, תורניים מחוכמים, מחזיקים בדרכי אבותיהם השלמים, גודרי גדר ועומדי בפרץ ומלחמות ה' לוחמים, ה"ה הידידים המפורסמים, קהל חסידים אשר בקלויז רבתא דק"ק פרעמישלא יע"א, ת' עליהם יחי'. הגיעני מכתב מעלתכם הרמה, בדבר הביהכנ"ס אשר בנו להם שם במה לעצמם זה כמה שנים אשר כל מנהגי ביהכ"נ הזה ככל חוקות הטעמפלען, מנגנין שם בניגון הקאהר' והבימה עומדת למעלה אצל כותל המזרח עושין החופה בביהכ"נ עם טרויאונגסרעדען" ועוד שאר דברים הנהוגים בבתי כנסיות של ע"ה המתחדשים ונאסר הביהכ"נ הזה בפומבי מפי הג' ריצ"ש ז"ל ליכנס לביהכנ"נ הזה, והי' הבית הזה שנוא ומתועב לכל עם בנ"י הנאמנים, ועתה שעינם הטעתם להתחכם לסתור הכותל המזרחי ולהרחיב הביהכ"נ לצד מזרח איזה אמות שעי"ז יבוא להם הבימה כמו באמצע, ומקלם יגיד להם שמעתה פסק האיסור הנ"ל והרי הביהכ"נ הזה ככל שאר בתי כנסיות, ובאו מעלת כבודכם לישאל גם אותי מה עמדי בדבר זה. תמה תמה אקרא, וכי אתם צריכין להביא ממרחק לחמה של תורה ולשמוע דעת רבנים שחוץ למדינתכם הלא תלי"ת עמכם הכרתי והפלתי רבנים גדולים וצדיקים אשר תהלתם מלאה הארץ וידועים לשבטיכם אשר אתם מכירים אותם, ועפ"י התורה אשר יורו אתכם ועל המשפט אשר יאמרו בזה תעשו, ועוד אטו מלתא חדתא הוא זה הלא ספרי תשובות רבותינו האחרונים ז"ל מלאים זיו מפיקים נוגה איסור של כל שום השתנות בבנין ביהכ"נ מאשר מקובל בידינו מאבותינו וא"א ובכל מה שעושין התדמות באיכות בבנין ביהכ"נ לחוקי העמים, כמה לאווין דאוריי' יש בזה ופסק כן הרמב"ם ז"ל בהדיא בה"ל ע"ז פי"א הלכה א' ובשו"ע יו"ד סי' קע"ח, בפרט שידוע לכל דבנין ביהכ"נ בתמונה הנ"ל לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא וכל המחזיק בו ה"ז נכנס ח"ו בקרא דארור אשר לא יקום, ולהיפך בכלל ברוך אשר יקים, וכבר כ' בתשו' אמרי אש חאו"ח סי' ז' אלה האנשים לא את הבימה באמצע יחפצו לעקור אבל מגמתם לעקור את הכל אחת לאחת ולבנות במה לעצמם ומרן בעל ד"ח בחלק שני כששאלו אותו אם מותר לעשות ביהכ"נ אשר דומה לבית תפלה של זולתינו, בחכמה עמוקה השיב שם, ולא הראה שום מקום בתורה בכתב ובע"פ מאין יוצא האיסור, והכלל של היסוד כולי ממ"ע ול"ת דשאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך, לא תסור וגו'. והלא אתם גם אתם לא באתם לישאל על זה אם רשאי ליכנס לביהכ"נ כזה, ודהע"ה סי' כ"ה אמר ה' אהבתי מעון ביתך וגו' וב"כ אל תאסף עם חטאים נפשי, ורק אם רגלי עמדה במישור אז במקהלים אברך ה' ומוטב להתפלל כל ימיו ביחידות ח"ו קודם שילך לביהכ"נ שלהם, אפילו לצורך דברי קדושה, וידוע הגמ' שבת קט"ז ע"א א"ר טרפון שאפי' אדם רודף אחריו להורגו ונחש רץ להכישו יכנס לבית ע"ז ואל יכנס לבתיהם של אלו הכופרין, והרמב"ם ז"ל בה' דיעות פ"ו הלכה א' האריך בלשונו הזהב וז"ל דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו כו' לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים, ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחושך שלא ילמוד מעשיהם הוא ששהמע"ה אמר ורוע כסילים ירוע ואומר אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים כו' וכוונתו נל"פ דאין כוונת הקרא שלא לילך אחר עצת רשעים לחטוא, דעל זה לא שייך לומר אשרי האיש כו' דכבר מוזהר בתורה שצוה לנו משה ראה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב ואת המות, ואין לנו אלא שני דרכים את הברכה אשר תשמעו והקל' אם לא תשמעו, אלא הכוונה אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים למצוה אם צדיקים אומרים זה הדרך לכו בה, ורשעים אומרים זה הדרך הטוב עז"א לא יקומו רשעים במשפט ודרך רשעים תאבד, ומה אומר ומה אדבר אוי לדור שעלתה בימיו כך שצריך לשפוט בעניינים כאלה. ואני רק אבוא לדבר על עיקר שאלתכם אם עי"ז שתיקנו הכותל מזרחי שעי"ז הבימה תבוא להם באמצע הביהכנ"ס שלהם, אם עתה מותר ליכנס בביהכ"נ זה, הנה מלבד דכשבר כבל יוצרים ישבר ונטה רשעים מצד האמור למעלה כיון שמשנים עדיין בשאר דברים ממה שנהוג בבהכנ"ס מקודם, עדיין האיסור כרוך אחריו כמו שהי' מקודם הן מצד שינוי מנהגי ביהכנ"ס והן מצד ששינו מדעת הזקנים גדולים וצדיקים אשר היו שם מימות עולם בענין העמדת צד המזרח ועוברים עמ"ש שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך. עוד בה דכל זמן שיש זכר ושארית למעשה הרשע אסור ליכנס בה וליהנות בביהכנ"ס הזה, הנה ז"ל הרמב"ם בה' יסוה"ת פ"ו ה"ח כתבי הקודש וגו' אסור לשרפם אבל אפיקורס ישראל שכתב ס"ת מותר ומצוה לשרפו "שלא להניח שם לאפיקורס" ולמעשי' מוצא כן מגמ' שבת הנ"ל ע"ש באורך, ועח"ס חלק ו' סי' ח' ד"ה והנה כו'. והנה אלה האנשים הנ"ל תרתי אית בה שהם עושים עבירות ביד רמה לעבור בבנין ביהכנ"ס הנ"ל על כמה ל"ת דאורייתא, ומנה אותם הרמב"ם ז"ל בה' תשובה פ"ג הלכה ה' עם המינים והכופרים שאין להם חלק עוה"ב ונידוכים על רשעם וחטאתם ולעלמי עולמים, וגם הם נקראים פורשים מדרכי הצבור, ומעתה דין קו"ח מה ס"ת שכתבו אפקורס שכתובים בו שמות (הקב"ה) הק' בכ"ז מותר ומצוה לשרפם בשביל שלא להניח להם זכר וכמ"ש ר' ישמעאל בשבת קט"ז ק"ו ומה לעשות שלום בין איש לאשתו, הללו שמטילין קנאה ואיבה ותחרות בין ישראל לאביהם שבשמים עאכו"כ שמותר כו' ע"כ, ומכש"כ בנידון שלפנינו שמעולם לא נכנס שום קדושה על קורות עצים ואבנים של ביהכנ"ס הלזה אדרבא, עאכו"כ שדינו כס"ת של אפקורס הנ"ל ואסור להניח להם שם ושארית בזה.