זכרון י-הודה גרינוולד חלק א סד

משום השמעת קול ולחוש לשיטת האגור שבהג"ה סי' של"ח אעפ"י שאינו לשיר מ"מ כיון שהכלי מיוחד לכך אסור, אמנם הבטיחו שהאומן מקבל על אחריותו שלא יהי' בו השמעת קול וגם דבלא"ה הביא שם במג"א דעתה יש להקל בענין השמעת הקול כבסימן של"ט ס"ג ומכש"כ כשהוא לצורך מצוה. ועוררני כבוד ח"א דפה הרב הגרא"ח נ"י שאולי יהי' צורך להוציא לצורך זה איזה אבנים מביהכ"נ הקדושה והרמ"א ז"ל בססי' קנ"ג פסק דאסור לסתור דבר מביהכ"נ אא"כ עושה ע"מ לבנות. והנה דבר זה האריכו המפ' אי בסותר ע"מ לבנות שרי, והב"י הביא ממהר"י אכסנדרי ז"ל ראי' מאבני המזבח ששקצום אנשי יון וסתרום כו' מלבד מה שהק' ע"ז החת"ס בחיו"ד סימן רע"ז הובא במהרמ"ש למנין המצות מצוה תל"ח והחזיק בו תלמידו מרן הג' בעל הרמ"ש ז"ל במנין המצות שלו מצוה תל"ח יע"ש עוד בה דמזה הי' מוכח רק דשרי בממלא אח"כ אותו מקום הנתיצה וכמו שבאמת הי' מפרש כן הטו"ז בססי' קנ"ב בדעת הרמ"א הנ"ל שבסי' קנ"ב והכא בנ"ד כשמתקנים אותן "הווענטאלאציאן" ע"כ נתוצים ע"ד שלא למלאות כמובן, וכן מראיית הח"ס שבתשו' סי' רס"ד מיריעה ג"כ אינו ראי' לנ"ד הנ"ל ושמחתי מאד כשמצאתי אח"כ ראיית החת"ס חיו"ד בתשו' הנ"ל מש"ס עירוכין י' ע"ב דמכתשת של משה נתפגמה והביאו אומנים ותיקנו ולא הי' מפטמת כמו שהי' ונטלו תיקונה והי' מפטמת כמו שהיתה, וק' מי התיר ליטול תיקונה הלא מכתשת כלי שרת וההסרה הוי שבירתו ואפ"ה הותר לצורך תיקונו ע"כ, והנה מזה מוכח אעפ"י שאחר התיקון יהי' נשאר וניכר הנתיצה ולא ימלאו אותו מקום הנתיצה מ"מ שרי כיון שהוא לצורך תיקונו, והה"ד בנ"ד. ובאמת לפי"ז הי' תמוה מה שהביא אח"כ הח"ס ראי' לדין זה מדאיצטרך קרא גבי מעיל לא יקרע, וק' תיפוק לי' דכל כלי הקודש הם מטעם זה לא תעשון כן, אע"כ לצורך תיקון שרי, משא"כ במעיל אפי' לצורך תיקון נמי אסור ע"כ, וק' דילמא שרי לצורך תיקון במק"א דומי' דקריעת המעיל באופן שלא יחסר ולא ישאר ריקם אותו מקום הקריעה וכגוונא דקריעה דשבת דף ע"ה ריש עמוד א' יע"ש, ובאופן זה במעיל חייב כמאמר הקרא והי' פי ראשו כו' לא יקרע וחייב אפי' ע"מ לתקן משא"כ בשאר בגדים ובשאר כלים מותר באופן זה כשהוא ע"מ לתקן, ועדיין מנ"ל להתיר באופן דמכתשת הנ"ל וכענין דטו"ז הנ"ל "בשטענדער" וצ"ע. וגם בלא"ה הי' תמוה לי אותו הראי' ממכתשת וכי היכן מצינו דגם בכלי המקדש שייך איסור דלא תעשון, ובאמת מצאתי אח"כ דבס' המצות למהרמ"ש מביא בשם עלה "שומר ציון" שהקשה על החת"ס דלא מצינו בשאר בגדי קודש שיש בהם איסור דלא תעשון כן והמהר"ש ז"ל תמה עליהם הלא הוא מבואר ברמב"ם ז"ל ה' כלי המקדש שכתב דבכל בגדי כהונה אסור לקרוע דרך השחתה וכ' הכ"מ דנלמוד מהא דנותץ אבן ממזבח לוקה ע"ש, ולי ההדיוט תמיהה על תמיהתו של מהרמ"ש ז"ל, דהמעיין היטב ברמב"ם וכ"מ ובמוצא הדין בגמ' יומא ימצא במחכ"ק שלא נתכוין הכ"מ לכך, דמוצא דינו של הרמב"ם דקורע שאר בגדים ג"כ חייב הוא בגמ' יומא ע"ב ע"א א"ר יהודה אמר רב המקרע בגדי כהונה לוקה שנאמר לא יקרע, וממילא ל"צ לימוד לאיסור בגדי כהונה ממק"א וכן כתב הכ"מ הה"ד לכל ב"כ מגמ' הנ"ל, ומ"ש הרמב"ם ז"ל דרך השחתה, כ' הכ"מ פשוט הוא ונלמד ממ"ש בה' בהב"ח גבי נותץ כו' כוונתו אף דהכא בבגדי כהונה לא כתיב חילוק אי הוי דוקא דרך השחתה מ"מ מסתברא הוא ופשוט ונלמד מצד הסברא כמו שמצינו במזבח כו' דוקא דרך השחתה כ"כ הכא אבל עדיין לא מצינו בשום מקום ברמב"ם לא בה' ביהב"ח ולא בה' כלי מקדש שיאמר ויזכיר דגם בשאר כלי מקדש שייך ל"ת דלא תעשון כן, ובפ' אמר בה' יסוה"ת פ"ה ה"ו הסותר אפי' אבן אחת כו' וכן השורף עצי הקדש כו' ומכלים לא הזכיר כלום. ובאמת נזכרתי אח"כ שכבר הביא המג"א בסי' קנ"ב סק"ו תשו' מהרמ"פ ז"ל דבתלוש לא שייך לת"כ, אמנם הפרמ"ג בסי' קנ"ב תמה מהשורף עצי הקדש הנ"ל שיוצא כן מגמ' מכות כ"ב ותי' המהרמ"ש ז"ל בס' הנ"ל דיש לחלק בין השחתה לגמרי כגון שורף עצי הקדש, להשחתה קטנה, ורק הק' המהרמ"ש ז"ל מרמב"ם הנ"ל דקורע בגדי כהונה, ולדברינו הנ"ל אין משם שום דיחוי לדברי מהרמ"פ ז"ל, באופן שאין לנו היתר ברור על זה דשרי לסתור איזה אבנים מביה"כ ע"מ שלא למלאות החסרון אח"כ אע"ג דהוי ע"מ לתקן, בשגם שראיתי בפמ"ג הנ"ל סק"ג רוצה לחלק בין עושה רק לתיקון הקודש ובין עושה להנאתו כמו גבי שטענדער דט"ז הנ"ל אע"ג דהוי לצורך תפלה, הה"ד הכא בנ"ד הוי ג"כ בכה"ג' (ויש לחלק ודוחק) ואין לי מקום להתיר רק ממה שראיתי בד"ח ח"ב לאו"ח ססי' י"א שכ' כיון שיש כח בזט"ה למכור את כל ביהכ"נ א"כ כ"כ נמי בכחם אם עושים להפקיע קדושת ביהכ"נ וחלה על דבר האחר יע"ש דהנדון באופן אחר וסיים שם ובפרט דאיכא מקום לומר שיבוא כבוד לבית ה' יע"ש, והה"ד בנ"ד שיש תכלית ותועלת גדול לפי דברי האנשים הנ"ל וכמש"ל, כתבתי בנחיצה רבה בעיון קצת והי"ת יעזרני ויקרבני לעבודתו ית' ויצילנו מכל מכשול ותקלה, אדרבא יתרבה כבוד שמים ע"י סלה. אוה"נ המצפה לתשובתו מיד למען יגיעני תשו' ביום ג' בבוקר, וחותם בברכת כוח"ט בכי"א. הק' יודא גר"וו. סימן ס"ו בעזהי"ת ברחוחסה"ג מגבהי מרומים. יבואו רוב שלומים. להישרים