זכרון י-הודה גרינוולד חלק א סג

לצלויי ג"כ אסור ליקח אבנים מביהכ"נ ולבנותם בביהכ"נ אחרת בכל אופן ושפיר עביד הרמ"א ז"ל שלא העתיק בהגה"ה על דברי המחבר לכתוב דאסור רק כי ליכא דוכתא לצלויי משום דבשו"ע קיי"ל כמ"ד משום פשיעותא, ולענ"ד אמת נכון הדבר בס"ד, ועדיין צריך לפרש א"כ מה צריך ר' חלבו בירושלמי לומר דטעם דר' מנא הי' משום עגמת נפש לימא משום פשיעותא, כראה לע"ד פשוט לומר בעזהי"ת דשם בירושלמי הלשון מהו ליקח אבנים ולבנות בביהכ"נ אחרת כן העתיק בא"ז הנ"ל וכן הוא בירושלמי שלפנינו מגילה הנ"ל ולא כתב מהו ליקח וכו' ולבנות "ביהכ"נ" אחר אלא בזה"ל ולבנות "בביהכנ"ס אחרת" משמע בהדיא דאיכא בי כנישתא אחריתי העומדת כבר לפנינו וצריך לשם רק איזה אבנים שבזה לא שייך לא משום פשיעותא ולא משום צלויי [דמשו"ה גם הא"ז כ' דמשמע מירושלמי גם כי איכא דוכתא אחריתי לצלויי אסור ודו"ק] וי"ל משום פשיעותא ג"כ ליכא בזה דמיירי שהביהכ"נ האחרת עומדת כבר לפנינו לשיטת המג"א צ"ל שעומדת לגמרי רק צריך לתיקוני באיזה אבנים, ולשי' הב"ח וטו"ז עכ"פ כבר התחילו בבנין שבכה"ג תו לא חייש לפשיעותא, ובכ"ז אסר' ר' מנא (ולגי' שלפנינו בירושלמי ר' אימא) משום עגמת נפש, וע"כ קאמר ר"ח שם לא אסר ר"מ אלא משום עגמ"נ, ודברי הרמ"א ז"ל מאירים במ"ש סתם ואסור ליקח אבנים מביהכ"נ ישן לבנות בחדש או משום פשיעותא או משום עגמ"נ כירושלמי הנ"ל, כנלע"ד לולא דמסתפינא, ואולי מקום הניחו לי בזה בס"ד, ואם כנים דברינו אלה אומר אני לפי"ז גם בגמ' מגילה הנ"ל דאסר ר"פ ור"ה יש לפרש ג"כ משום עגמ"נ כירושלמי הנ"ל דהתם מיירי שהביהכ"נ החדש בנו במקום אחר כמבואר בלשון הגמרא בהדיא ואם גם מפ' רמי ב"א הוי קאי בני בכ"נ וכו' שכבר נגמר שעוד אין בו משום פשיעותא מ"מ אסור משום ע"נ כירושלמי הנ"ל ורק בב"ב הנ"ל לענין לבנות ביהכ"נ חדש במקום ביהכ"נ הישן שבזה ליכא משום עג"נ מ"מ אסרו או משום פשיעותא או משום צלויי, והיינו לענ"ד דיוק לשון הרמב"ם הנ"ל אין סותרין ביהכ"נ כדי לבנות אחר במקומו או במקום אחר, וקאמר לא זו אף זו פשיטא במקומו בוודאי אסור משום פשיעותא, אפילו במקום אחר ג"כ אסור, ורק צ"ע קצת כיון שלדברינו הנ"ל לא פליגי הירושלמי עם ש"ס בבלי הנ"ל קשה למה לא העתיק הרמב"ם ז"ל גם הדין הנ"ל של ר"מ שליקח אבנים כדי לבנותם בביהכ"נ אחרת ג"כ אסור משום עג"נ וי"ל בדוחק, היוצא מכל הנ"ל שלכאו' בנ"ד אין להתיר ליקח אבנים וקורות מביהכ"נ הישן כדי לתתם בחדשה, דהא עכ"פ אית בי' משום עג"נ דבירושלמי הנ"ל, אמנם נלע"ד שיש מקום להתיר מלבד שיש לומר דמצד עג"ג אין לאסור בכאן כלל דהא אם מוכרים זט"ה במעמד אנשי העיר מהני כדקיי"ל בשו"ע או"ח סי' קנ"ג סעיף ז' והוא מגמ' מגילה, גם בלא"ה יש עוד בנ"ד להקיל בו ביותר באשר שנזכרתי שהמקום אשר הביהכנ"ס הזה עומד עליו אינו של הקהל אלא הוא של בנינים אחרים ויש לחוש שבזמן מן הזמנים יבוא ליד מי שיתבע מן הקהל סכום רב או ימחה לגמרי בידם שלא להעמיד עלי' הביהכ"נ מחדש, ואולי יערער עוד על ביהכ"נ של עכשיו ג"כ כמו שהי' מערער זה איזה שנים כשרצו להעמיד שם באותו קרקע גם בית הטבילה, וה"ז דומה למ"ש מרן הח"ס לאו"ח תשובה ל"ב קרוב לזה האופן יע"ש שכ' אדרבא מצוה רבה איכא להציל מידם שלא להרבות עול ומסים דלא לדחקא לציבורא ע"ש מילתא בטעמא, ולא צריכנא לסמוך למעשה על דברינו הנ"ל, משום שיתחילו לבנות קודם שיסתרו הישנה דביש בו חשש תיוהא העלינו להתיר ועתה תו ל"צ לסמוך על זה, רק לסניף עכ"פ צויתי להם לעשות גם זה להתחיל לבנות החדש מקודם שיסתרו הישנה וליקח אחת לאחת העצים והלבנים לצורך בנין החדשה, ועוד בקשתי מהם שהנגידים ישלישו אצלי כתב ערבות שלא יפסיקו באמצע הבנין ח"ו, וליתר שאת אמרתי לשמוע לעצת הזקן זקנן של ישראל מרן הח"ס זללה"ה זי"ע בתשו' ל"ג הנ"ל שכתב עצה טובה קמ"ל באופן שאחד ימכור חדרו מכירה חלוטה לביהכ"נ קבוע ואם אין להם ממון לשלם יזקוף במלוה על משך ב' שנים והם יחזיקו עוד בחדר ואחר שיגמר החדשה יחזרו וימכרו החדר לבעליו הראשונים, ואז יהי' היתר בלי פקפוק עכל"ה, וקימו וקבלו עליהם לעשות כזה, והי"ת יגמור בעדם ויסייע על ידם ברחוחסה"ג יתב', יראו עינינו וישמח לבינו בבנין המקדש בב"א. סאטמר יום ג' ב' סיון תרס"ז לפ"ק. הק' יודא גר"וו. סימן ס"ה בעזהי"ת ברחוחסה"ג אורך ימים ושנים טובים לכבוד ידי"נ הרב דג' וכו' אבדק"ק פלוני יע"א. הנה פה רוצים מ"כ האקרו"ט לתקן בביהכ"נ איזה דבר הנקרא "ווענטעלציאן' למען שלא יהי' ההבל גדול כ"כ, שעי"ז כמה צריכים לצאת מביהכ"נ בפרט בעזרת נשים שם ההבל גדול מאד וכמעט כמה שהי' בחלשות ביוהכ"פ הע"ל ושאלו אותי אם אינו מתנגד להלכה. הנה הגם שמושרש לנו להיות שונא חדשות, בכ"ז כיון שאומרים שהוא צורך גדול לצורך גבוה למען יוכלון שאת לעבוד עבודתם בימים הקדושים כראוי, וכי הוא גמילות חסד גדול בגופם כפי מה שנאמר לי, ע"כ עיינתי היום קצת עכ"פ, ואין פנאי לאחר הדבר כי הימה"ק ממשמשים ובע"ל, ואני רוצה מקדם לשאול את פה קדשו יען כי שם בלי עיה"ר עיר גדולה יותר, אם גם שם נעשה כזאת, ואם לא נעשה מאיזה טעם לא נעשה, אם משום דלא היו צריכים לזה, או משום איזה חשש איסור. והנה לפי ענ"ד עלה בדעתינו שאולי יהי' בו