זכרון י-הודה גרינוולד חלק א סא

בקרא וכוין פתיחן לי'. ובשו"ע ג"כ נקט צריך לפתוח פתחים או חלונות כנגד ירושלים, רק צ"ל כיון שראוין לפתוח הוי כפתוחין כבר, ובאמת צ"ע למה נקט בשו"ע צריך לפתוח פתחים או חלונות דהא בגמ' לא נזכר רק חלונות עיי"ש דף ל"א ע"א ול"ד ע"ב ורק לטעם רש"י ז"ל יש נפ"מ די"ל דע"י שהוא עב ולא מצי לאסתכלא לשמים באמצע החלונות היינו שזכוכיתם עב מאד לא יצא ידי חובת החיוב שצריך שיהי' חלונות פתוחים בביהכ"נ, ואני העני הי' נ"ל עוד לתרץ קושיות המג"א על רש"י ז"ל בפשיטות דהא רש"י ז"ל לא נקיט כדי שיסתכל דוקא בתפלת שמו"ע אלא קודם שמו"ע כמ"ש בסידורים שקודם שיתחיל להתפלל שמו"ע יסתכל לשמים או גם באמצע בשעת סידור התפלה, והנה כיון שכל עיקר נידון שלנו היא לטעם רש"י ז"ל לפי"ז אם הי' החלון שלצד מזרח נעשה מזכוכית אחר שהוא דק שעי"ז היו יכולין להסתכל משם לשמים ונתקיים בזה וכוון פתיחן לי', מול ירושלים, לא הי' קפידא מטעם זה בשאר החלונות אי הי' נעשים גם מזכוכית עב והחלון הזה שנעשה גבוה מצד מזרח הי' ראוי שלא יעשוהו משום זכוכית מגוון אחר רק שיהי' מזכוכית לבנה זך וצהיר, ורק מטעם הראשון הנ"ל יש לדון משום התדמות, ועוד יש לצרף בזה מ"ש בפמ"ג באשל אברהם משם כ"מ בשם תשו' הרמב"ם ז"ל דמאי דאיתא בגמ' הנ"ל שלא יתפלל וכו' אלא בבית שיש בו חלונות דוקא אם מתפלל ביחיד בביתו אבל בביהכ"נ אין צריך זכוכית כ"כ ומקובלת גם בלא"ה, ולפי"ז לא הי' קפידא כל כך גם בלא"ה ובאמת הלשון בגמרא משמע כתשו' הרמב"ם ז"ל הנ"ל דז"ל הגמ' אר"ח ב"א אריו"ח אל יתפלל אדם אלא בבית וכו' וכן דף ל"א ארחב"א לעולם יתפלל אדם בבית שיש בו חלונות וכו' משמע דוקא אדם יחיד ולא נקט צריך להתפלל בבית שיש בו חלונות, ולענ"ד אולי משו"ה משנה המחבר מלשון הגמ' דבגמ' אמר אל יתפלל אלא בבית שישב"ח, ובשו"ע נקט רק צריך משמע דוקא לכתחלה ולא לעיכוב ולדברי הרמב"ם ז"ל הנ"ל י"ל דגמ' קאי אמתפלל ביחיד וזה הוי עיכוב. אבל בצבור אין בו עיכוב ורק לכתחלה צריך וכו' ואין פנאי להאריך עכ"פ העולה מכל הנ"ל שאם נראה שיש בו קצת כוונה כדי להתדמות בודאי אסור ואי לאו הכי אין בו קפידא, אם עושין החלון שלצד מזרח מזכוכית דק לבן כנ"ל. ומחמת כי המכ"ז נחוץ לדרכו צריך אני לחתום כעת דברי, והנני או"נ המצפה לבשו"ט מכם בכ"י או"נ. סימן ס"ד נשאלתי מישוב א' הסמוך לכאן שיש להם ביהכ"נ ישן ולפי דבריהם בניינו רעוע ורוצים לבנות ביהכ"נ חדש, אמנם מרבית אנשים דשם אינם בעלי יכולת כ"כ בפרט בזמן הזה שהבנין נתייקר מאד ורוצים ליקח ליבני וכשורי מביה"כ הישן לצורך הבנין החדש ושואלים האם הותר להם לעשות כך, ומקודם בואי לברר ההלכה אזכיר שהבנין הזה עומד קרוב לקצה הכפר בצד א' והאנשים הדרים בקצה האחר קשה מאד עליהם ההילוך לביהכ"נ בפרט בימי הסתיו, ובלא"ה זה איזה שנים נחלקו לב' מחנות מחנה א' מתפלל בבית א' הדר בקצה הא' ומחנה הב' מתפלל בבית א' הדר בקצה השני ורק בימים הקדושים מתאספים יחד בביהכ"נ הישן הנ"ל, וה"א אמת ינחני בדרך אמת למען שמו יתב' ויתעלה. הנה זה הוא לשון המחבר באו"ח סי' קנ"ב אין סותרים ביהכ"נ כדי לבנות ביהכנ"ס אחר שמא יארע להם אונס שלא יבנו האחר אלא בונים אחר תחלה ואח"כ סותרים הישן והנ"מ שהי' הראשון חזק אבל אם חרבו יסודותיו או נטו כותליו ליפול סותרים אותו מיד כו', עכ"ל. הנה לכאורה מרישא משמע דוקא כשהי' הראשון חזק אין סותר אבל חזק ואינו חזק כ"כ סותרין ומסיפא משמע דוקא חרבו יסודותיו או נוטה ליפול הוא דסותרין, אבל בשלא חרבו רק אינו חזק כ"כ אין סותרין וקשיא רישא לסיפא, ובזה יש לדקדק גם בגמ' ב"ב ג' ע"ב דמשם הוא מוצא הדין הנ"ל דקאמר שם ולא אמרן דלא חזו בה תיוהא, אבל חזי בה תיוהא סתרי ובני (תיוהא פירש"י ז"ל ביקוע שיהא מזומן ליפול) וג"כ קשה בזה רישא לסיפא כמובן, והי' נלע"ד בס"ד ליישב, דהנה הב"ח בסי' הנ"ל רוצה לחדש דאם הוא באמצע הבנין דהיינו שכבר התחילו לבנות הביהכ"נ החדש רשאי כבר לסתור הישן כדי ליטול קורותיו ולבניו לבנין החדש והמג"א חולק עליו עיין היטב במחצהש"ק וכתב עליו דמגמ' מגילה משמע דאפילו כשהתחילו לבנות ג"כ אסור לסתור קודם שנבנה החדש לגמרי וכ' שכן פירש"י ז"ל בגמ' שם, ובאמת לכאורה לא נזכר מזה כלל בפירש"י ז"ל, רק מלשון הגמ' גופא מוכח כמג"א דז"ל הגמרא מגילה כ"ו ע"ב רוני בר אבא הוי קא בני בי כנישתא הוי האי כנישתא עתיקא הוי בעי למסתרי' ולאתויי' ליבני וכשורי מינה ועיולי להתם, אתא כו' ואסר לי', ע"כ מדקאמר הוי קא בני, משמע דכבר בנה החדש ובכ"ז אסר לי' למסתרי' לעתיקא לצורך הלבנים והעצים, אמנם נ"ל בס"ד שדברי המג"א אמתיים דפירש"י ז"ל גופי' מוכח כן דז"ל רש"י ז"ל כה"ג מאי שאין סתירתו אלא לבניינו של זה. ועל זה קאמר התם משום פשיעותא כי האי גווני מאי, ולכאורה דברי רש"י ז"ל צריכים ביאור היאך מוכח מזה באשר שאין סתירתו של זה אלא לבניינו דליכא עוד משום פשיעותא, ונראה דכוונת רש"י ז"ל כך הוא דהנה מדברי המג"א בסי' הנ"ל עוד למדנו דבר א' שהוא נקט למילתא דפשיטא בפירש"י ז"ל דאיבעיא דרמי בר אבא כה"ג מאי הכונה שהי' רוצה לסתור לא' מן הישן לבנות בחדש מיד, וז"ש רש"י ז"ל כה"ג שאין סתירתו אלא לבניינו ר"ל לבנות מיד בחדש מה שלקח מסתירתו מישן וממילא מוכח שאפי' התחיל לבנות כבר החדש ג"כ אסור ליקח מן הישן,