עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryזכרון י-הודה גרינוולד חלק א

זכרון י-הודה גרינוולד חלק א נח

Zichron Yehudah part 1 58 · זכרון י-הודה גרינוולד חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

אשר דברת במכתבך, דכ"ש הוא ממ"ש הראב"ח ז"ל במג"א סי' קנ"ג ס"ק מ"א שאם מקצת רוצים להתפלל במקום אחר רשאים כיון שגם בביתו מתפללים, וכתב דגם באופן שלפנינו ג"כ כך הוא, ונכון הוא, ואדרבה כ"ש הוא דמה התם עכ"פ מפסידים מבעה"ב הקודם זכות של ברב עם. (עיין פי' הרמב"ן ז"ל בפ' השבוע ע"פ חמשים צדיקים). אמנם הכא אין מפסידים אותו כלל ואדרבא יהי' לו מצוה הנעשית ברבים, וגם על חילוק המעות שתהי' רוצה עוד ליתן לצורך ביהכ"נ משלו, הלא בזה מחשבה טובה כו' וחישב ונאנס כו' מעה"כ כאלו עשאו, וזו"ז יתקיים בידם, ובודאי מסתבר שהדין עם השאר בע"ב, ומה שהבאת ראי' לסתור מהאי דמג"א סי' קנ"ד ס"ק כ"ג בשם ס"ח דאחד בנה ביהכנ"ס וכו' ולא קיבל סיוע ונענש ר"ל, משמע שלא הי' בי"ד שלמטה כופים שיקבל סיוע גם מאחרים, אי מהא לא ארי' דילמא גבר אלים הוה, אמנם לענ"ד משם וודאי כך הוי התם דדייק מסי' ח' לומר שלא רצה מה"ט שיהי' לו ולזרעו לשם ובזה נענש ר"ל דמשמע אבל אם כוונתו רק לש"ש לשם ונפשו חשקה שיהי' לו לזכות לדורות עולם, י"ל דבזה בודאי אין עליו עונש בידי שמים, וגם שם דוקא אם מתחלה רצו להשתתף עמו בזה עשה האיש ההוא שלא כדת, כמו שדייק בלשונו א' בנה כו', אבל אם כבר זכה אחד להחזיק משלו במצוה כמו ביהכנ"ס בביתו, או שבנה מכבר בזה אין עליו עונש גם בידי שמים, אם אינו רוצה ליקח מאחרים ג"כ סיוע, וכ"ז אם אין להם טעם אחר רק שהם רוצים להיות שותפים ג"כ במצוה אז שפיר י"ל אין מוכרח ליקח מהם סיוע וקם דינו של המחבר כפשוטו, אדם שהי' בביתו ביהכנ"ס ימים רבים אין הציבור רשאי לשנותו בבית אחר, ועכ"פ לא מקרי זה שהם ג"כ רוצים להיות להם חלק במצוה זו טעמ' רבא רק טעמ' זוטא וכמו שחילק בזה הפמ"ג בסי' קנ"ג ס"ק מ'. אמנם יש להם טעם אחר לכאורה לפי דברי הפמ"ג בטענה רבא משנין והנה עיקר דינו של פמ"ג מכח קושי' שהקשה מהאי דלקמן ס"ק מ"ט דכ' מג"א בשם הראב"ח ז"ל דגם כשיש טענה אין משנין כיון שיש טענה גם למוחזק ומכח זה חילק בין טענה רבא וכו', ומתחלה נלענ"ד לולא דמסתפינא לולא דברי מג"א הי' מקום לתרץ באופן אחר ומתחלה נאמר דלענ"ד יש ראי' לדינו של הראב"ח ז"ל מההאי דלקמן סי' שס"ו ס"ק ח' שהביא בשם כנה"ג ז"ל (ובאמת בכנה"ג אינו שם רק דינו של המג"א הראשון שהביא בשם רדב"ז ז"ל דין זה כתוב בכנה"ג ע"ש) שאם צריכים לשלם מעות רשאים לשנות והק' בפמ"ג מפי' המשנה להרמב"ם ז"ל דהנה המהרי"ק הוציא דינו ממה דרצה הגמ' בס"ד לומר דטעמי' דמערבין בבית ישן מפני כבודו וע"כ דגם בס"ד הי' יודע שיש טעם לשנות דאל"כ מאי פריך משיפורא ראוי שיהי' השופר בבית ראש הישיבה שמשגיח על הדבר אע"כ דגם בערובין יש טעם לשנות ומ"מ מפני דרכי שלום אין משנים ומערבין בבית ישן, וי"ל לפי"ז היינו דוקא אי הטעם משום כבוד בזה אין משנין אפי' כשיש טעם קצת, אבל לבתר דמסמיך משום חשדא אין משנין אפי' כשיש טעמא רבה. לפי"ז מיושב לקמן בס"ק מ"ט שם קאי משום כבוד ע"כ בטעם רבה משנין משא"כ הכא בבית הכנ"ס דאיכא בי' משום חשדא ע"כ י"ל אפי' כשיש טעמא רבה ג"כ אין משנין והשתא הכא בנ"ד שלא כ' פר"מ שום טעם שיש להם רק שרוצים לזכות במצוה שיעשה גם בממונם שפיר י"ל שאין מוכרח הבעה"ב ליקח אותו כיון שהחזיק במצוה זה כמה שנים. אמנם כיון שכ"ז עיקר דינו משום דרכי שלום ע"כ אם נראה לעין שאדרבא עי"ז אין שלום ביניהם ראוי להשתדל שאדרבא יקח מהם הבעה"ב סיוע משל ממון אחרים ג"כ ולו ישמעני הבעה"ב הנ"ל הנדיב הייתי אומר מילתא דשוויא לתרווייהו שהבעה"ב יקח חלק שלהם ג"כ לצורך הביהכנ"ס ומעות של הקהל יעשה ממנו שאר צרכי רבים כגון להחזיק ת"ת שלומד ברבים או יקנה ספרים ללמוד לרבים מהם ויקויים בו הון ועושר, וצדקתו עומדת לעד, ופר"מ ברוח בינתו יראה שיעשה הדבר לאשרו וזכות הרבים יהי' תלוי בו, הדשה"ט. הק' יודא גר"וו. סימן ס"א ב"ה עש"ק ד' ניסן תער"ג לפ"ק. שלום וכט"ס לכבוד אהובי התלמיד הנכבד הרב המאה"ג חריף ובקי כש"ת מו"ה צבי הירש הכהן נ"י אבדק"ק סאלארד יע"א (כעת הגאבדק"ק דערעטשקע יצ"ו.) מכתב רפמ"כ הגיעני זה איזה ימים, ומחמת רובי הטרדות לא באתי לידי כך להשיב מפני הכבוד, וכהיום נזדרזתי להשיב איזה דברים בקיצור, ותוכן השאלה שבאיזה ישוב השייך לגבול פרמ"כ נ"י שכרו שם מקום לבית הכנסת בבית נכרי אחד וגם דירה בעד השו"ב ומקום המנין לתפלה הוא באמצע הבית ובקצה אחד דר השו"ב ודרך פתח ביתו הולכים ג"כ לבית המנין. והנכרי דר בקצה האחר של הבית ויש לו פתח מיוחד בפ"ע, רק דהחדר המיוחד לו לנכרי יש לו צורת ע"ז בתוך חדרו, ורצה רמ"כ נ"י לשמוע דעתי האם רשאי להתפלל באותו בית הקבוע למנין, הנה זה לשון המג"א בסי' צ"ד באו"ח ס"ק י"ג על הא שכתב הרמ"א ומי שבא בדרך וכו' לא יתפלל במלון של נכרי שלא יבלבלוהו, והוסיף המג"א מדילי' עוד טעם הא דבשבת דלא רצה ר"י לכנס בתפלין לבית נכרי וכו' שלא יכנסו דברי קדושה למקום טומאה, (ועיין לב"ש ומחצהש"ק) ואם אי אפשר וכו' שלא יפסקהו יתפלל במלון באיזה קרן זויות כתב המג"א שלא יבלבלהו כו' ואין לחוש לגלולים, שכל תפילתם הי' בעיר מלא גלולים, ופלא שבתה"ד סי' ו' לפנינו ליתא שם דברים הללו, רק כתיב בסתם שאי אפשר בדרך כו' יתפלל במלון כדאמרינן בפ"ק