זכרון י-הודה גרינוולד חלק א נז

ללמוד מהתם לנידון דידן ר"ל לפי מ"ש הוא ז"ל שם מקודם דמהני בי' תנאי דעי"כ אין בו ק' ביהכ"נ לעליותיו כ' דמ"מ אין ללמוד מהאי דטו"ז ומג"א הנ"ל להחמיר ג"כ בזה דשא"ה דהוי ע"ג ממש מן הצד אין איסור וכו' רק משום דגבוה וכו', דברים אלו נפלאו ממני להבינם דהא גם שם אע"ג דהוי ע"ג ממש, מ"מ סומכין הטו"ז ומג"א דבריהם על דברי הרמ"א ז"ל הנ"ל המיוסדים על המהרי"ו הנ"ל באין נבנה לשם ביהכ"נ אין בו משום ק' הגגות וכו' וע"ז כתבו המגינים ז"ל דמ"מ שומר נפשו ירחק, ממילא והה"ד בבנין מן הצד מאיזה טעם נקיל לכאורה דהא האי שלא להשתמש תשמיש גבוה מביהכ"נ היינו ג"כ מצד ק' ביהכ"נ כדברי הבגדי ישע והגראו"ו ז"ל הנ"ל, וע"כ רק משום דנאמר לסמוך דכיון דהתנה אין בו משום ק' כ"כ לפי דברי מהרמ"ש ז"נ הנ"ל בתשו', הא גם זה ג"כ בנוי רק על ס"ה מדעתו הק'. ממילא גם בזה י"ל דשומר נפשו ירחק, ומכש"כ לפי דברינו הנ"ל דכתבנו בענייותינו דכל עיקר ההיתר משום דלא נבנה לשם ביהכ"נ מיסודו של הבנין מכש"כ דצריך לנו לומר דיו לבא מה"ד להיות כנידון כמו שם בדין דמהרי"ו הנ"ל כ' האחרונים ז"ל הנ"ל דצריך להחמיר ממילא הה"ד הכא, ורק אולי יש לצרף תרי קולי מעתה היי' הקולא שכ' מהרמ"ש ז"ל אם נעשה על תנאי, בצירוף טעם שלי הפעוט כיון דלא נבנה לשם ביהכ"נ מעיקרא ממילא כבר הוקל דינו מדין של הטו"ז ומג"א הנ"ל כמובן, אולי יש לסמוך ע"ז באי אפשר לשנות לפי שעה והוי על דרך שהביא הב"י בסי' קנ"ד בשם מהר"י חביב ז"ל בביהכנ"ס שבמלכות תוגרמה יע"ש. אולם מדברי מהריב"ח ז"ל יש ללמוד עוד קולא גדולה דאיהו כתב בהדיא שמדברי הרמב"ם ז"ל שבפי"א מה' תפלה משמע דוקא כשבונין ביהכנ"ס מתחלה בקבע, ולא כשאין עושין בקבע ובבנוי מקודם, והא כך לשון הרמב"ם ז"ל הנ"ל דכתב וז"ל כשבונין ביהכ"נ אין בונין אותה אלא בגבהה של עיר שנאמר בראש הומי' תקרא ומגביהין אותה עד שתהי' גבוה מכל החצרות שנאמר ולרומם את ב"א וכו' עכל"ה, משמע דוקא דהקפידא על הבאין לבנות בנין ביהכ"נ מתחלה, ולא כשאינו בנוי מתחלה לשם ביהכנ"ס, ולענ"ד טעמו של הרמב"ם ז"ל באשר דיליף לי' רק מקרא דלרומם ב"א וכו' ולישנא דקרא משמע בהדיא דוקא דעל שעת הבנין חל החיוב כמובן. ועיין בהגה"מ פי"א מה' תפלה הנ"ל הביא דדי עכ"פ להגביה אף רק קרן אחת בביהכנ"ס לבד. ולכאורה היי' דוקא אי הטעם אינו משום איסור התשמיש הגבוה מביהכ"נ אלא רק משום כבודו דביהכנ"ס, ועכ"פ בצירוף הני קולות דלעיל יש לסמוך עכ"פ בנ"ד ליתן איזה דבר בקרן של הביהכ"נ בצד אחד, וכן שמעתי שהי' בביהכ"נ הקדושה הישנה בפ"ב בימי מרן ח"ס ז"ל זי"ע, ובזה החיים והשלום עלינו ועכ"י אמן. ובלשון מהריב"ח ז"ל הנ"ל יש סמך למ"ש למעלה דתרי קולי הנ"ל יש לצרף להקל בנ"ד דכתב דפי' בדברי הרמב"ם ז"ל הנ"ל הוי דוקא כשבונין מתחלה בקבע' משמע דוקא שבונין מתחלה לשם ביהכנ"ס דהיי' לאפוקי כשכבר בנוי ורק תיקנוהו אח"כ לביהכ"נ, וגם בקבע לאפוקי אם נעשה ונבנה על תנאי כמהרמ"ש ז"ל הנ"ל, ובזה נלע"ד דאולי יש לסמוך בודאי להקל, הגם אילו הייתי בשעת בניינו אפשר לא הייתי סומך על זה. אולם אנן מה נענה הלא צדיק הי' לן בה הגאון מהר"מ ז"ל וידע מתחלה את אשר נעשה ופשיטא שהי' דומה לנידון מהרי"ח הנ"ל שלא הי' בהאקרו"ט כח מספיק לעשות באופן אחר, והוראת שעה היתה, פשיטא שדורשי ה' לא יחסרו כל טוב, אדרבא יקויים בהם ובניו ובכב"נ בכלל ובפרט ואתם הדבקים בה"א חיים כולכם היום, לא יגורך רע ורק טוב וחסד ירדפונו כל י"ח ושבתינו בבית ה' יתב' לאורך ימים ושנים טובים ויתקיים אין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה וכו' אדרבא הכל יהי' לטוב לנו ולהחיותינו לאיוש"ט ולהחיות עם רב בכי"א עד בג"צ בב"א כתבתי אך טוב לישראל כו' כ"א כסליו תרנ"ה לפ"ק באניהארד יע"א. הק' יודא גר"וו. סימן ס' שיל"ת סאטמאר יום ד' י"ד חשוון תר"ס לפ"ק ברכת מזל טוב לחיים טובים ולשלום לכבוד מע' מר ידינ"פ תלמידנו הרב הגדול בתורה ובמעש"ט חרוץ ובקי שלשלת היוחסין כש"ת מו"ה חיים בצלאל פאנעטה נ"י רב דק"ק רעטיאג ואגפי' יע"א. מכתבך קבלתי ע"נ ואתן שבח והודאה להית"ב אשר הקים אותך על כסא כבודו של מר אביך המנוח הה"צ זללה"ה י"ר שיעמוד לך זכותו וזכות אבות אבותיך שתהי' ממלמדי ומצדיקי הרבים לש"ש וקורא לך גודר פרץ ותעשה חיל בישראל לאיוש"ט אמן. ומחמת שלא הייתי בביתי איזה ימים וגם אח"כ שבאתי כבר לביתי הנך יודע מעט מטרדותי העצומים, וגם אמנם אין השאלה בדבר הנחוץ לשעה, ע"כ אחרתי מלהשיבך עד כה. והנה השאלה לפמ"ש כי הבעה"ב אינו רוצה ליקח שכר מביהכ"נ והבע"ב אומרים שאינם רוצים בחנם, ולא כתבת מה דעתם אם הבע"ב יעמוד על דעתו אם אומרים לבנות או לשכור להם ביהכ"נ במק"א, והנה בלבנות במקום אחר כבר כתב בזה הלבוש והובא בפמ"ג בסי' קנ"ג ס"ד מ"א דרשאים שאין בזה משום דרכי שלום, אמנם אם דעתם רק באם שלא יאות להם הבע"ב ליקח מהם שכר יעשו להם ביהכ"נ בבית אחר של יחיד שם או במתנה או בשכר, ובאופן זה היטב