זכרון י-הודה גרינוולד חלק א נו

בנוי מתחלה לביהכנ"ס רק נקנה הבנין משררה דשם מלפנים וממילא גם העליות לא נתקדשו ומכש"כ דמחילות שתחת הבית לא נתקדשו ובגמ' פסחים מוקי לה בדף פ"ו שפתוחות לחול ובנ"ד ג"כ הכי הוי (וע"ז נתעוררתי מח"א) וכן הוא בתוספתא פ"ב דכלים מחילות שתחת ההיכל חול, ומכ"ש לדעת הכה"ג הנ"ל ומכ"ש בנ"ד שלא נבנה מתחלה לשם ביהכנ"ס, ועפמ"ג רסי' קנ"ד דגם בנבנה לשם ביהכנ"ס כל שאין הקרקע של ישראל צ"ע אם יש בו ק' ביהכ"נ עש"ה, וממילא אין שום חשש לעשות האייזקעללער מצד קדו' ביהכנ"ס, אבל גם מצד נידון הב' להרחיק ההיזק דבר פשוט שבנידון דידן אין בזה שום חשש לענ"ד, דכפי מה שכתב לי ידידנו הנ"ל נקנה המרתף הזה עוד בימי חמיו זקנו ג"כ מהשררה הזה ועכ"פ ממנ"פ הי' המרתף הזה כבר בנוי בשעה שקנו האקרוי"ט הבנין לביהכנ"ס, והשררה הזה הי' ברשותו לעשות כל מה שרצה וממילא גם באי כחו כמוהו, אולם אולי יש להם להאקרו"ט איזה כתב בידם שאין לבעל המרתף לעשות לתקן איזה דבר במרתפו בלי רשותם ועכ"פ כל מי שבא לעשות דבר שהוא נזק בטענה ויש ספק אם טענתו טענה עלי' להביא ראי' כ"כ בכה"ג חחו"מ סי' קנ"ה אות צ"ג בשם מהרש"ל מ"ש אם יש רק ספק אם הי' להם איזה כתב תנאים בזה לכאורה עליו להביא ראי'. אולם הוא אינו בא לעשות דבר שיש בו נזק ח"ו לאחרים ואדרבא רוצה לעשות כפי שיראו לעשות לתקן ע"י הבקיאים בדבר, זה משפטו חרוץ בסי' קנ"ה סעיף י' דבכה"ג כגון להביא אמת המים בצד כותל של חבירו וכדו' יע"ש ברמ"א ז"ל שצריך רק לתקן לפי ראות עיני הבקיאים, וע"כ גם הכא מע"כ ידידי מר מחו' הרב הגדול שיחי' יצוה עליו בכל תוקף לעשות ככל היותר אפשרי ע"י הבקיאין בדבר וליתר התיקון בודאי מה טוב אם יבואו האקרו"ט כולם בברית על החתום שנותנים לו רשות לעשות כזה על תנאי שלא יבוא ח"ו היזק לרבים על ידו ועליו כל ההפסד ח"ו שיבוא עי"ז להם ואם את הדבר הזה יעשה כל העם כמקודם יבואו באחוה ושלוה, ואני נמנה עם מע"כ פר"מ מר מחו' נ"י להתיר לפי ענ"ד, ודבר דאצ"ל דאם מע"כ רואה איזה ספק בדבר הריני מבטל דעתי כי האמת כל הדברים שכתבתי כ"ז לפום ריהטא, והית"ב יצילנו ממכשול ברוב חסדיו הגדולים ויורנו דרך נלך והמעשה אשר נעשה א"ד מחו' הכותב בחפזון דשו"ט כה"י ושלום על אנשי קהילתו האהובים. הק' יודא גר"וו. סימן נ"ט בענין ביהכנ"ס הק' דפה יע"א שלא נבנה מיסודו לשם ביהכ"נ אלא קנו בית ותיקנוהו בחלק מחלקיו לשם ביהכ"נ ויש בו חלק א' שגבוה יותר מגבהו של ביהכ"נ אי רשאי לדור בו, עיין בתשו' מהרמ"ש לאו"ח סי' ע"ו, מה שהשיב בזה להרב המנוח הגאון זצללה"ה, ומה שהביא שם מהג' ראו"ו זצלה"ה שמגמ' דשבת פ"א דף י"א ע"א כל עיר שגגותי' גבוהין מביהכ"נ וכו' משמע דעיקר הוא דהשימוש לא יהי' גבוה משימוש ביהכנ"ס יע"ש. באמת דברים אלו אמורים כך כבר בבגדי ישע להשל"ה על המרדכי שם פ"ק דשבת הנ"ל מבואר הדבר באורך (והלשון נראה דצריך קצת תיקון) ויותר מזה מצאתי אח"כ בהג"ה מיי' פי"א מה' תפלה כ' כן בהדיא ע"ש שהביא מעשה דסגי בהרמת קרן א' בביהכנ"ס, ולפי"ז לכאורה אין הטעם משום אי' התשמיש למעלה מביהכ"נ ובזה מובן המשך לשון הגהמי"י שם יע"ש. אולם לי ההדיוט הי' נראה לע"ד דבנידון דידן אפשר לית בי' שום חשש בלא"ה עפ"י מה דאיתא בד"מ קנ"א אות ב' בשם מהרי"ו לענין מי שיחד חדר לביהכ"נ אם מותר לישן ולישכב עליו והשיב דשרי דאפי' למאן דאסר אינו אוסר אלא דוקא ב"ה הבנוי מתחלה לכך דומיא דהיכל דמייתי מני' ראי' במרדכי פ"ק דשבת ע"ש, ממילא וכ"ש בנידון דידן דכל עיקר הדין דהגגין אין רשאין להיות גבוהים היי' רק מקרא לרומם ב"א כו' והביא מדומי' דב"א וע"כ דוקא דומי' דבית א' שנבנה לשם בית א', אבל הנבנה לשם בית סתמא ורק אח"כ תיקנוהו בחלק מחלקיו לשם ביהכנ"ס אפשר דאין בו קפידא בזה, ולכל זה אנו צריכים אם הטעם כדברי הבגדי ישע וראו"ו ז"ל הנ"ל דהקפידא הוא שלא יהי' תשמיש גבוה יותר מביהכנ"ס, בזה תלי' אם יש להביהכ"נ הקדושה דומיא דהיכל וכמבואר למעלה, אבל אם היינו אומרים דטעם האיסור של הגגי' הגבוהים יותר מביהכנ"ס הוי כדי שלא לעשות בנין יותר גבוה מביהכנ"ס בודאי עיקר האיסור שלא לעשותו בנין גבוה יותר מביהכ"נ אבל התשמיש שגבוה יותר לא נראה וניכר כ"כ בחוץ אפשר גם בביהכ"נ שנבנה מתחלה לשם ביהכנ"ס אם כבר הבית והגג בנוי הי' מקודם אין איסור אח"כ להשתמש שם, וממילא בנ"ד תרתי אית בי' לא נבנה לביהכנ"ס והבית הגבוה יותר מגבהו של גג ביהכנ"ס כבר הי' נבנה בשעה שתיקנוהו מחלק בו לביהכנ"ס הק'. אולם מלשון רז"ל שם הנ"ל דאר"ח בר גוריא אמר רב כל עיר שגגותי' גבוהים מביהכ"נ לסוף כו' משמע דאין חילוק בדבר אם היו הגגות קודמות לביהכ"נ לנעשו אח"כ, בכ"ע אסור, ומזה גופא ראי' לדין מרדכי הנ"ל לפי מה שפי' בבגדי ישע הנ"ל דע"כ הטעם משום איסור התשמיש שלא יהי' גבוה מביהכנ"ס דאל"כ למה אינו מחלק בין היה הביהכנ"ס קודמת בבנינה להגגות והבתים להמאוחרות להם, אע"כ דעיקר משום התשמיש ובזה אין חילוק בזה כמובן ולא נשאר לנו ההיתר בזה רק משום דלא נבנה מתחלה לשם ביהכנ"ס. אולם למ"ש הכה"ג ססי' קנ"א ובטו"ז ומג"א דלענין לישכב בעליית ביהכנ"ס גם בלא נבנה מתחלה לכך יש להחמיר א"כ לכאורה הה"ד הכא דדין דהכא לכאורה מפורש יותר בגמ' הק' יש לכאו' להחמיר בזה עוד יותר, ומהרמשי"ק ז"ל בתשו' הנ"ל כתב שם בסוף התשובה דאין