עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryזכרון י-הודה גרינוולד חלק א

זכרון י-הודה גרינוולד חלק א נה

Zichron Yehudah part 1 55 · זכרון י-הודה גרינוולד חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

הא"י יגרום רפיון ידים בכלל קיום התורה ממילא אסור לקבל מהם. עוד נלע"ד שכל מה שהתירו לקבל היינו דוקא אם נותן הנכרי רק חלק קטן לצורך הדבר הגדול דבזה אין חשש כ"כ שכוונתם משום רפיון ידים לבטל למחר שלאחר זמן מה שיהי' בכחם לבטל ח"ו, אבל אם נותנין חלק גדול ומסויים מאד ומכש"כ כשנותנים כל המצטרך ומממונם יבנו כל הביהכ"נ שבכזה מלבד דשייך בזה בודאי חה"ש ומבזה נפשיי', ודאי שייך שהיום או מחר יבואו באיזה עלילה להתגולל עליהם להרוס כל הבירה ח"ו בזה ודאי אין מקבלים מהם, והם הם דברי רבא הנ"ל דמוקי קרא דלא לכם ולנו לבנות משום רפיון ידים. ומעתה מאי דפסק הרמב"ם ז"ל דלצורך ביהכ"נ מקבלים מהם היינו רק דבר קטן לוקחים מהם לצורך ביהכ"נ אע"ג שהוא דבר המסויים שבביהמ"ק אין מקבלים גם זה מהם כאשר הקדים שם בדברי' והיינו מקרא דלא לכם וגו'. (וכוו' לענ"ד כמו דבקרא זה אמר דמשום חשש רפיון ידים לא רצו ליקח מהם שמא ירפו ידיהם ובמקדש מעכב הכל דהא נאמר הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל וע"כ כל דבר מסויים אין לוקחין מהם שבזה מתורצים איזה מקושיות הנ"ל על הרמב"ם ז"ל ודו"ק) אבל בביהכ"נ כזה לוקחים מהם דאין עיכוב אם גם ירצו ח"ו אח"כ ליקח את שלהם מביהכ"נ, אבל היכי שיש לחוש שע"י גודל נדבתם שיתנו להבנין ביהכ"נ ומכ"ש כשיתנו לכל הבנין ויש לחוש ממילא שיבוא זמן שיוכל לבוא עי"ז לידי רפיון ידים ולקעקע כל הבירה וערות יסוד עד צואר סלה ח"ו, בזה נראה ברור דכו"ע מודים שאין לוקחים מהם לצורך בנין ביהכנ"ס, וגם הבעל אב"צ יודה לזה, ולא התיר רק לקבל גם מהם, דלא שייך בזה חילול השם, שמבזה נפשי' דידוע שצריך מעות גם לפאר מקום מקדשו מעט, אבל כשלוקחים לבדו כל הבנין אין לך ביזוי הצבור יותר מזה, ואיכא בי' חה"ש בודאי, ואסור עפ"י דינא אליבא דכו"ע כנלע"ד. ועוד הרי מע"כ נ"י כ' כבר שבנ"ד שקבלו כן מכת מומרים שבזה כ' הרמ"א ז"ל בססי' רנ"ד דממומר אין מקבלים והוא מדברי הב"י בשם מ"כ ססי' רנ"ט ומכש"כ ממינים ומסיתים, שהביא המבי"ט והש"ך חולק בזה דדוקא קרבן אין מקבלים אבל לצרכי ביהכ"נ מקבלים ממנו, נראה לע"ד דבנ"ד מודה המבי"ט ג"כ דאין מקבלין דלענ"ד נראה דהמבי"ט מיירי דהקדיש המומר בית ליקח דמיו לצורך ביהכנ"ס, ולא שמבית זה יעשה ממנו ביהכנ"ס גופא ע"ד שכ' מג"א בסי' קנ"ג ס"ק כ"ב עש"ה, דאל"כ קשה טובא עליו היאך קאמר המבי"ט דלצורך ביהכ"נ לא הוי כמו קרבן הא איתא בגמ' ברכות דף ט"ו אר"ח ב"א אריו"ח כל הנפנה וקורא ק"ש ומתפלל כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן, וממילא אם מסייע המומר לביהכ"נ הוי בעיני' כקרבן ולמה נקבל כזה ממנו, אע"כ דהפי' כנ"ל, או אפשר. מיירי ממומר שכבר מת שהקדיש כן קודם מותו וע"כ מקבלים ממנו כיון דלא שייך עוד חשש שיבוא לבטל העבודה, משא"כ בנ"ד שפיר י"ל דגם המבי"ט מודה דאין מקבלים מהם, מכש"כ בהצטרף כל הטעמים הנ"ל כנלע"ד, ומכ"ש כמש"ל בפתח דברי דצריכא לחוש שמא קמי שמיא גליא שיש חשש שיבוא לידי מכשול ופוקה עי"ז אם גם לפנינו הגון, מכל הלין טעמי בודאי מהראוי שהצנועים ימשכו ידיהם ממנו ומי שבכחו למחות ימחה ע"ד כשהגב"ה שנקרא עלינו, מחלקו יהי' חלקינו ובזכות זה ישפיע השי"ת להצבור שפעת ברכותיו הנאמנים ותנן וכל העוסקים עם הצבור כו' שזכות אבותם מסייעתם וצדקתם עומדת לעד, עיין תשו' מהרמ"ש חיו"ד סי' רל"א. יאמין לי ידי"נ מע"כ הרב נ"י כי זה כמו שבועות שתים שהנחתי המכתב מן הצד כי יראתי להשיב בכזה כמובן כדי שלא יבוא ח"ו המכתב לידי חשש לגלות טעמם בפני ע"ה, אמנם אתמול הרהרתי להשיב מ"מ ובכן נזדרזתי היום בין הפרקים לעיין ולהשיב ומע"כ הרב ידידי חלקו בזה מן המזכה רבים לש"ש אשרי חלקו, כ"ד ידידו הדרש"ת אוה"נ לעבדי ה' ולומדי תורתו. אור ליום ג' י' תמוז תרס"ב לפ"ק. הק' יודא גר"וו. סימן נ"ה בעזהי"ת כאור בוקר ליום ד' וישב תרנ"ה לפ"ק מ"א דגול מרבבה, יתברך ויתעלה, יבורך ברכה שלמה ואהבת נדבה, כבוד ידידי אהו' מר מחו' דרב דמאד"ג חריף ובקי ושנון שלשלת היוחסין, ומוכתר בנימוסין כקש"ת מו"ה שלמה כ"ץ שטראססער נ"י אבדק"ק ס"ט יע"א. אחדשה"ט וש"ת דמר מחו' הדר"ג נ"י יאמין כי זה רק איזה שעות שאני מעיין בדין זה שכתב פרמ"כ נ"י כי אני עמוס הטרדות והית"ב יעזרנו עכדשה"ג ב"ה. הנה נידון שאלתו של ידידנו ר' שמחה הלוי נ"י אודות המרתף שיש לו תחת ביהכ"נ הק' דשם אם רשאי לעשות שם אאייזקעללער. בדבר הזה יש לנו לדון בו לכאורה על ב' דברים הא' אם רשאים לעשות כן מצד קדושת ביהכנ"ס, והב' אם רשאי לעשות דבר כזה שם שיכול להיות שעי"ז יבא נזק לחבירי' דהיינו להצבור שהביהכ"נ בנוי' להם, ואבואה על ראשון ראשון. מה שנוגע לקדושת ביהכ"נ הק' הנה בד"מ בססי' קנ"א באו"ח הביא ממהרי"ו ז"ל דבית שאינו בנוי מתחלה לשם ביהכנ"ס ורק אח"כ יחדו לביהכנ"ס מותר לישן שם דאפילו למ"ד דאסור אינו אסור אלא דוקא בביהכנ"ס הבנוי' מתחלה לכך דומי' דהיכל דמייתי מני' ראי' במרדכי פ"ק דשבת ובכה"ג תמה גם בזה מנין לו לדמות ק' ביהכנ"ס לק' ההיכל מסתיין לדמותו לק' עזרה שלא הי' הגגין והעלי' מקודשות וכן כ' מהרי"ק בשם ר"ש שבמרדכי שבת, ומכש"כ הכא שביהכנ"ס דשם לא הי'