זכרון י-הודה גרינוולד חלק א מז

בחניית מסעות הדגלים במדבר שנקרא מחולת המחנים ובפרט למש"כ הח"ס ז"ל או"ח סי' כ"ח שהבימה דוגמת מזבח מקטיר קטורת שהי' באמצע ומהאמור שם צריך להיות מכוון באמצע גם לענין בשטח שבין צפון לדרום כמו שהי' שם מכוון באמצע ממש כנגד הארון שמבפנים וגם מצד הטעם כדי להשמיע מובן שגם בזה ענין המשך לבין צפון לדרום כמו בין מזרח למערב, וממילא אין שום היתר להעתיק מעתה הבימה למטה מאשר הי' ומכש"כ כשבאים לחדש כן בביהכנ"ס שהי' מקודם באמצע בוודאי אסור כיון שאבותיהם שבנו הביהכנ"ס בנו אותה באמצע ש"מ דכך הי' ניחא להם וכו' יע"ש בלשונו הקדוש, ועוד מטעם אחר שכתב שם בח"ס דאין לשנות מצד דרז"ל ע"פ והקמות כמשפטו וכו' קרש שזכה להנתן בצפון לא ישתנה ליתנו בדרום וכו' יע"ש, עוד מלבד זה נראה פשוט דאין לשנות כיון שעכ"פ מקום שנותנים שם התיבה לקרות בו מהס"ת שמונח עליו קדוש הוא יותר משאר ביהכנ"ס א"כ כשממעטים עתה מחלל הבימה מורידין המקום שלוקחין מהבימה לצורך העמדת הספסלים מקדושתו שהי' לו בראשונה, ועוד ממילא גם חשש גזל כיון שהמקומות שהיו מקודם סמוך להבימה אם יעמדו עתה עוד ספסל אחד בינם ובין הבימה חדשה יתרחקו יותר מקדושת הבימה משמיעת המשמיע לעם מאשר הי' מקודם, אמנם לכאורה אי משום הא לא אריא דהא בזה יכולים לתקן שהם גם עתה יהי' כן בישיבתם סמוך לבימה אולם לנגד זה אדרבא ידחקו מהארון הקודש ומהש"ץ, וממ"נ יהי' להם עולה כמובן, ומכל אלו טעמים קיימי' בדברי הח"ס ז"ל שחדש אסור מה"ת והמקום ירחיב בטוב עדי נזכה לראות במקדש העתיד שנקרא רחובות עיין רמב"ן פ' תולדות, המצפה להתפלל בתוך המחכים לרחמי השי"ת וישועתו כה"י תמיד או"נ. הק' יודא גר"וו. סימן נ"א בעזהי"ת ברהוחסה"ג. שלום וכל טוב סלה, לרב טב בכתם אופיר לא יסולה, ה"ה ידינ"פ הרב המאה"ג חריף ובקי כקש"ת מו"ה יקותיאל יודא היילפרין נ"י הרב דק"ק ערדאד ואגפי' יע"א. מכתב כבודו הגיעני נידון ביהכנ"ס הק' א' העומד בכפר א' בגליל שלו, אשר מקדם הי' במקום הזה כינוס נאה מבני ישראל ובנו להם (וכפי הנאמר נדיבה אחת עשתה זה משלה) הביהכנ"ס הזה, ועכשיו חרב המקום הזה מאין יושב מבנ"י רק איש א' מבנ"י ואלמנה א'. וזה כמה שנים שאין מתפללים בביהכנ"ס הזה, ובכ"ז עמד כך ושערי' שוממים וסגרו דלתי' מאין יוצא ובא, ועתה חזו בי' תיוהא אחר תיוהא עד שמטעם שופטי הארץ באה הקפידה להרוס אותו לגמרי, ואם לא יעשו כן היהודים מעצמם יעשו כך מצד חק הממשלה וחלילה יש לדאוג שיפול בידי הכומרים מצד חוקי המדינה לפי דברי רמע"כ נ"י, ובאו היהודם אשר נשארו שם לשאול מפי הדר"ג נ"י מה יעשו בו. ואיך יתנהגו בסתירה ובמכירה של הביהכ"נ הק' הנ"ל, והדר"ג נ"י במכתבו האריך הרחיב הדבור בנועם שיח ובדברים נכוחים וישרים למוצאי דעת ורוצה לשמוע הסכמת העני כמוני, הנה אמרינן במס' ב"ק ו' ע"ב אר"ח לא ליסתור אינש בי כנישתא עד דבני ב"כ אחריתא איכא דאמרו משום פשיעותא ואיכא דאמרו משום צלויי פירש"י ז"ל משום פשיעותא דשמא מתרמי אונס ולא בנו אחריתא, משום צלויי כ"ז הבנין וכן פי' הרמב"ם ז"ל פ' י"א מה' תפלה הי"ב, משמע מזה דהיכי דלא שייכי ב, טעמים הללו מותר לסתרו ור"ל באופן דנ"ד כגון שאנסום נכרים לסתרו, והמקום חרב ושמם מבלי באו מועד לתורה או לתפלה רשאי לסתרו, והקדושה תחול על הדמים דמי זביני' על פי זט"ה במעמד אנשי העיר דמזבני יחי' או קודם הסתירה או אח"כ, והיינו עובדא דתילא דבי כנישתא דמגילה כ"ו ע"ב דהו"ל לרבינא ואתי לקמי' דר"א וא"ל זיל זבני' מזט"ה במעמד אנשי העיר וזרעה, וכיון דבחזי בי' תיוהא מסיק בהגמרא ב"ב הנ"ל דסתרי' ובני', והיינו מטעם הנ"ל כיון דלא שייך בי' לא משום פשיעותא ולא משום צלויי, ר"ל כיון דיש בו תייהא פירש"י ז"ל ביקוע שיהא מזומן ליפול ממילא אין יכולים להתפלל בתוכו, ממילא היכי דלא שייך בשום אופן לבנותו אח"כ כעובדא שלפנינו, ואם לא יסתרו אותו היהודים ח"ו יסתרוהו כנ"ל מטעם חוקי שופטי הארץ ובזה עומד לסתור כסתור דמי וכמו שבסתור כבר מותר למכרה עפ"י זט"ה, כ"כ קודם הסתירה ג"כ יכולים למכרו עפ"י זט"ה והלכה הקדושה ממנו, וחלה על הדמים עפ"י זט"ה. ועוד ראי' מהא דתנן פ' בה"ע מכרו ביהכ"נ יקחו בדמיו תיבה, והכי פסק' הרמב"ם ז"ל פי"א מה' תפלה הי"ד וכתב בב"י ססי' קנ"ג ויש לתמוה הא כפ' הרמב"ם ז"ל בפ"ח מה' מתנות עניים אנשי העיר שגבו לצורך ביהכנ"ס, לא ימכרום, אלא לפדיון שבויים כו'. ומתרץ בדוחק לחלק בין לכתחלה לדיעבד, וקו' זו במינה ק' על הרא"ש ז"ל בתשו' ג"כ שהביא הנ"י כלל י"ג סי' י"ד דכתב לפשיטות שמוכרין ביהכנ"ס ליקח תורה וספרי' כש"כ שמוכרין אותה ללמוד תורה, יע"ש בפנים בתשו' הרא"ש ז"ל, שביותר תמוה עליו שהוא הביא שם בתחלת הסימן המשנה מכרו ביהכנ"ס לוקחים בדמיו תיבה, ולענ"ד וקט ושכלי אפשר לומר לתרץ בפשיטות דבמשנה דמכרו ביהכנ"ס היי' באופן דמכרוהו בהיתר ע"י אונס נכרי' כעובדא דידן שאין מקום לבנות אחרת תחתי' ובני העיר ההוא אינם מחוייבים ליתן המעות לצורך בנין בהכנ"ס למק"א דע"כ נקט התנא בני העיר שמכרו, ולא מכרוהו בשביל הצורך לתיבה אלא שמכרוהו מצד אונס או בשכבר בנו להם ביהכנ"ס אחר תחת זה וכדומ' ובזה הנדון הוא רק מה יעשו בהמעות ואמר שבזה לוקחים בדמיו תיבה,