זכרון י-הודה גרינוולד חלק א מו

סימן מ"ט "עוד להנ"ל". מכתב הדר"ג נ"י קבלתי, ואני משיב רק בקוצר אמרים, הנה לפי דברי ה"ג עתה במכתבו תמונת הגעוועלבונג שבביהכ"נ הק' שבק"ק זשיבא יע"א משונה הרבה מתמונת הגעוועלבונג שם בבית תפלה של הא"י, ואם הדבר כן יש לכאורה מקום להתיר אף לפי שביררתי שהפי' בדברי הרמ"א ז"ל בסי' קע"ח במכתבי הקודם דלא מהנה במה שיש לנו טעם לעשות כמעשיהם משום כבוד וכדומה אלא דוקא באם הם גופיי' אינם עושים כן משום חק לע"ד או משום חק הבל לשטות אלא משום שאר תועלת ממון או כבוד, ובנ"ד הם עושים כן בבית תפלתם משום איזה חק. ואסור ממילא לנו לעשות כמעשיהם אף אם אנו צריכים לעשות כך משום איזה טעם כגון לחזק הבנין וכדומה עכת"ד במכתבי הראשון, מ"מ הכא השתא הג' נ"י שמשונה הרבה תמונת הגעוועלבונג שבביהכנ"ס הק' מאותה שלהם נראה לכאורה להתיר בשגם שהיא הפסד רב לסתור הגעוועלבונג וגם לפי שאומרים שע"י הסתירה הי' מקום להתיירא שיתרועע עי"ז הכותלים שבביהכנ"ס ח"ו, בפרט למה שכ' לי הרה"ק משם שהגעוועלבונג שבביהכנ"ס עומדת בצד המזרח, ואותה שבבתי תפלתם עומד אצל הכותל שבצד הפתח, ואם הדבר כן ליכא למיחש למידי לענ"ד, אמנם אם אולי הדמיון הטעתי וצריכים רק לדין מצד שאר השינוי' שאמר הג' נ"י אם כן יש לעיין לכאורה אם ליכא בי' עכ"פ לאסור מצד חשדא כיון דלעין הרואה עכ"פ נראה כמו התמונה שבגעוועלבונג שלהם, ומצד השינוי המעוטה יש מקום לחשוד עדיין, ואף דברבים ליכא חשדא לי"א שבסימן קמ"א ביו"ד סעיף ד' כבר כ' שם הש"ך בשם ר"י ז"ל דמ"מ מכוער הדבר וראיתי בפנים בר"י כתב כן בשם הפסקנים, ועח"ס חאו"ח סי' ס' הפליא להקשות על שי' הנ"ל, ואני בעניי הארכתי בזה במק"א ואכמ"ל, ואף שכבר כתבתי במכתבי הראשון דהא דאסור גם כשיש לנו איזה טעם לעשות כמעשיהם הוא רק איסור דרבנן מ"מ הא גם בדרבנן קיי"ל דחייב לחוש למ"ע עש"ך יו"ד סי' ס"ז וטו"ז או"ח סי' רמ"ד, ועדיין איכא בי' משום חשדא ומכוער הדבר גם בדרבים ואדרבא בדרבים מכוער יותר דאושא מילתא, ואפשר לומר דהיי' דכ' ר"י ז"ל דגם ברבים מכוער הדבר כ' כן על איסור דאורייתא כגון הא דמיירי שם מל"ת דלא תעשה לך פסל, משא"כ בנ"ד שהוא מדרבנן לפ"ד הנ"ל ומכש"כ שהוא בשינוי מהא דשלהם כדברי הג' נ"י, ומכש"כ שהוא הפסד גדול לסתרו כנ"ל, ואם כן הדבר אני מסכים עם הג' נ"י להתיר אבל באם אין שינוי ניכר הנני מושך ידי מזה אבל גם לא אתנגד, ובנחיצה רבה אני כותב הדוש"ת. סימן נ' יראה בנחמות ציון וירושלים, למי שמושל ברוחו בעים. כבוד אהובי הרב הגדול החרוץ כ' הדומ"צ דק"ק אילאגא יע"א. אחדשה"ט כש"ת דמע"כ י"נ נ"י הנה מכתבו בא זה איזה שבועות ולא הייתי פנוי לפי שעה לעיין בו ובנתיים הלכתי לכאן לנוח מעט מטרדותי, ובא לכאן תלמידני הרב ר' סיני נ"י להזכיר לפני שעלי להשיב לרמ"כ נ"י בענין שכתב אלי ולא מצאתי מכתבו דמר ואמר לפני תלמידנו הנ"ל כי תוכן מכתב רומע"כ לשאול בענין שרוצין לחדש הדר זיו הביהכ"נ הק' ורוצים ליקח מצדדי הבימה למען שיעלו בידם לעשות עוד שורה א' ממקומות שבין ההיכל ובין הבימה, והנה צריכין לחקור מה היא עיקר הבימה אי העיקר הוא המקום שמניחין עליו הס"ת בעת שקוראין מתוכו, או עיקר הבימה הוא המקום אשר עליו עומד הקורא המשמיע לעם דברי התורה הזאת, וזה לכאורה תלי' בטעם הבימה באמצע, הרמב"ם ז"ל פי"א מה"ת כתב ומעמידין בימה באמצע ביהכנ"ס לעמוד עליו הקורא בתורה כדי שישמעו כולם, אמנם הב"י הביא בסי' ק"נ מר"י ז"ל שנראה מפירושו שתיבה פירושו האמתי על מקום עמידת הס"ת הנקרא מקום הקודש כי שם מניחין הס"ת וכו' והביא שהרמב"ם ז"ל ומעמידין בימה באמצע וכו' וכשמעמידים התיבה שיש בה הס"ת מעמידין אותה באמצע ע"כ, ולע"ד תלי' זה בטעם למה מעמידין באמצע דוקא אם הטעם כדי שישמעו כולם לפי"ז עיקר חשבון האמצע יחשב לפי מקום עמידת הקורא והמשמיע וא"כ אם גם חלק הבימה דהיינו חלק המזרחי שעליו מניחין ס"ת אינו מונח באמצע אין קפידא בזה כיון שחלק המקום מבימה שעלי' עומד הקורא והמשמיע סגי בזה, אבל לפי טעם הב' שהעיקר הוא בשביל קדושת החלק שעלי' הס"ת מונח והוא עיקר קדושת הבימה וזה עיקר שצריך להיות באמצע עפ"י מה ששמעתי וראיתי זה כמה בס' שהח"ס ז"ל הקפיד ע"ז ואמר שצריך להיות דומיי' דחנייתם במדבר הארון הקודש באמצע ומשה ואהרן ובניו סובבים אותו מד' רוחות ושבטי י' מסבבים אותו מסביב מ"ד רוחות ומקום שמניחין בו הס"ת על השלחן נקרא "תיבה" כמ"ש בב"י הנ"ל וזה הוא עיקר מקום הקודש ולפי"ז אם זה החלק מכוון באמצע אף אם החלק הבימה שעליו עומד הקורא אינו מכוון, באמצע סגי כיון שמקום הקודש זכה לעמוד באמצע. והנה הרמב"ם ז"ל זה לשונו פי"א ה"ג מה' תפלה ומעמידים בימה באמצע הבית וכו' כדי שישמעו כולם, וכשמעמידים התיבה שיש בה הס"ת מעמידים אותה באמצע ע"כ וכבר כתב הב"י שמקום הקודש הזה יש לו ד' שמות יע"ש, עכ"פ הם לכאורה ב' דברים שסותרים זא"ז שאם התיבה שיש בה ס"ת באמצע ממש א"כ ע"כ צריך לומר דכל המקום שצריך לתרי מילי הנ"ל דהיינו המקום לצורך התיבה שבה הס"ת והמקום שעלי' עומד המשמיע לעם כל שטח המקום הזה צריך להיות יחדיו באמצע הביהכנ"ס מקום התיבה משום טעם ב' הנ"ל דומי' שהי'