זכרון י-הודה גרינוולד חלק א מה

לסלק מעליו איזה קושי' חדא מה שהק' מהרמשי"ק ז"ל בתשובה חיו"ד סי' קס"ה מגמ' סנהדרין נ"ב דלולא דכתיב סייף באורייתא אע"ג דמרויח דלית בי' ניוול כולי האי ולא צערתו כולי האי כמו בקיפוץ אפ"ה הי' אסור משום ובחוקותיהם לא תלכו, ואעפ"י שאינו עושה לדמות להם, ועוד הק' בתשו' מהרמשי"ק ז"ל הנ"ל היאך כתב לכן שורפין על המלכים וכו' ר"ל כיון שהוא משום טעם אחר דהיינו משום כבוד, וקשה הרי בגמ' סנהדרין הנ"ל מסיק הטעם דעל המלכים שורפין משום דכתיבי באורייתא, לא מינייהו גמרינן וכו' ג' קשה על הרמ"א ז"ל למה מותר בשיש לנו איזה טעם משום כבוד וכדומה הא איכא עדיין משום מראית עין ומכש"כ באיסור דאורייתא וכן מצאתי קושי' זו בתשו' מהרמשי"ק הנ"ל, ויש ליישב בסד"ש. הנה תוס' בע"ז י"א ד"ה ואי וכו' הקשו דהתם מסקינן דכו"ע שריפה לאו חוקה. ובסנהדרין משמע דלכו"ע חוקה הוא ורק דכתובה באוריי' ופי' ר"י ז"ל דתרי גווני חוקה הוי א' שעושין לשם ע"ז לחק, וא' שעושין לשם הבל ושטות שלהם ואותה חוקה שהיא לשם ע"ז אע"ג דכתיבא באורייתא מ"מ היא אסור כיון דלהם היא חק לע"ז דומי' דמצבה, אבל דבר שהוא אינו חק לע"ז ורק חק הבל ושטות חק כזה מותר אי כתובה באורייתא ולא מיניהו גמרינן יעש"ה, העולה מזה שבגמ' סנהדרין מיירי בשריפה על המלכים והה"ד בסיום שם שהנהיגו משום חק הבל ושטות בזה הי' אסור אעפ"י שגם לנו הי' טעם בעשיית מעשים כאלה משום כבודו או משום למעוטי בניוול וצער, מ"מ כיון שהוא חק להם הוי אסור, אם לא דכתיבה באורייתא, אבל דבר שהם גופייהו אין להם חק מצד הבל ושטות אלא משום טעם כבוד או תועלת אחר בזה מותר והן הן דברי הרמ"א ז"ל הנ"ל דבר שנהגו ר"ל הם נהגו כן לתועלת וכן שעושין ר"ל אם עושים משום כבוד מותר. ולפי"ז הפירוש בגמ' דסנהדרין שם היא אי לאו דכתיב באורייתא והי' הם נוהגין כן משום חק הבל ושטות הי' אסור ורק כיון דכתיב באורייתא שהשריפה על המלכים דרך כבוד היא וממילא הם עשו כן משום כבוד וכ"כ פירוש בסייף משום מיעוט דניוול וכמובן, ומתורצים בסד"ש כל הב' קושיות של תשו' מהרמ"ש ז"ל על נכון לענ"ד בסד"ש. וגם קושיא הג' ממראית עין ממילא מתורצת שבודאי אלו הי' הפי' בדברי הרמ"א ז"ל דמה שאנו עושים משום טעם תועלת וכו' מותר שפיר הי' קשה ליתסר משום מ"ע. אבל כיון שהעליתי דהפי' הוא מה שהם נוהגין ועושין משום איזה טעם לא משום חק שטות וכו' מותר גם לנו לעשותו, תו לק"מ משום מראית עין, וק"ל. והאמת שעיינתי בתשו' מהרי"ק ז"ל סי' פ"ח, והעולה משם דתרתי קאמר אם הם עושים משום איזה טעם מותר וגם אם הם עושים משום איזה חק שטות מותר לנו לעשותו אם יש לנו איזה טעם, והרמ"א ז"ל העלה להלכה רק חדא אם הם עושים ג"כ רק משום איזה תועלת בזה מותר וכהנ"ל, ומשה אמת ותורתו אמת מכח קו' הנ"ל. ואגב אכתוב נמה שהק' עוד שם בתשו' מהרמ"ש הנ"ל ד"ה ולכאורה דכיון שדבר שעשו אותה הנכרים ההם רק לע"ז אפי' כשישראל עושה כדי להרויח וכו' אסור והיינו לפי הבנתו בפסק הנ"ל ק' למה הוצרכה התורה לאסור ולצוות ואבן משכית לא תתנו בארצכם וכו' וכן הא דאסרה התורה וצוותה לאו דלא תטע לך אשרה וכו' ובהנך כולם כ' הרמב"ם ז"ל בפ"ו מע"ז הטעם משום שעשו אותה חק לע"ז וקשה למה לי קרא על זה וכו' וכש"כ דק' וכו' יעש"ה, ולענ"ד יש ליישב דזה שאסור כשיש לנו טעם לתועלת או משום כבוד, וי"ל דזה הוי רק אסור מדרבנן ומדאורייתא דוקא אסור בשאין לנו טעם לעשותו רק משום חקותיהם בזה עובר מדאורייתא אבל בשיש לנו איזה טעם אסור רק מדרבנן, אמנם בגמ' סנהדרין הנ"ל נראה דאסור גם בזה מדאורייתא דקאמר אבל מה אעשה דאמרה תורה ובחוקותיהם וכו'. ולפי העולה מכל הנ"ל בנ"ד נראה, בודאי אי יש להם כעין תמונה הנ"ל חק לע"ז אזי בודאי פשוט שאסור אפי' כשיש לנו טעם משום תועלת חיזוק הבנין או תועלת ממון אלא אפילו כשיש להם חק כזה משום שטות והבל גם בזה אסור גם אם אנו צריכין לעשות כך משום איזה טעם תועלת או כבוד וכמוכרח לעיל מכח קושיות הנ"ל, אבל אם הם עושין כן ג"כ רק משום חיזוק הבנין וכדומה בזה הי' מקום להקל, אמנם מאן מפיס, ע"כ בודאי לעשות ממש כמו שהם עושים אסור אלא העמודים יתקיימו בפני עצמם, ויעשו איזה אופן ותמונה אחרת אם יוכלו להמציאו ולא לעשות כמעשיהם, ואם לא יוכלו להמציא, העמודים לבד יתקיימו ויהיו העמודים לאות לבני הקהלה ולבניהם אחריהם שלא לעשות כמעשיהם, ובזכות זה יתברכו כפירש"י ז"ל פ' בהר סי' כ"ה ע"ש בפ' ומך אחיך עמו ומדה טובה מרובה בזכות שאתם אינכם עושים כמעשיהם מתברכים, וכמ"ש אבינו הזקן יעאע"ה עם לבן גרת"י כגר הייתי עמו בזכות זה ויהי לי שור וחמור ונעשה עשיר מכש"כ בבנין ביהכ"נ צריך לקיים ונקדשתי בתוך בני ישראל עיי' תשו' ח"ס חלק ששי סי' מ"ג יע"ש. דברי א"נ החותם בברכת כתיבה וחתימה טובה למר הדר"ג נ"י ולכאש"ל ולכל קהלה קדישא דזשיבא שיחי' המצפה לרחמי הי"ת וישועתו כה"י תמיד. הק' יודא גר"וו. אה"ז נודעתי ע"י תורני א' מפה שחקר על הדבר אצל אומן של בנין, ואמר שאצל דתם באים געוועלבונג כזה אשר שם עומדים האנשים המסייעים למנגינתם, וע"כ הדרן לקמייתא שח"ו לעשות בזה כמעשיהם אלא דוקא רק העמודים יעמודו, בלי הקערוריות שע"ג.