זכרון י-הודה גרינוולד חלק א מד
Zichron Yehudah part 1 44 · זכרון י-הודה גרינוולד חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →שיש בו בקוע שיהא אח"כ מזומן ליפול, אבל עכ"פ בזה אי"צ למהר כ"כ לבנותו ואי"צ בזה לעשות כרב אשי דוקא, וע"כ מפרש רש"י ז"ל תיוהא ביקוע שיהא מזומן ליפול אח"כ, אבל עדיין אינו מזומן ליפול רק שיהא מזומן אח"כ ליפול, כנלע"ד לולא דמסתפינא, עכ"פ יש קצת היתר בנ"ד ג"כ כיון דעכ"פ אי' בי' תיוהא אף שלפי שעה אין בו חשש סכנה, עכ"פ בטבע הוא דביקועין מתבקע והולך, ויכול לבוא אח"כ לידי סכנה ובשל ציבור לפי ח"ס הנ"ל אין לסמוך שיתאמצו לתקנו אח"כ ויקבצו מעות ע"כ מותר לסתרו קודם שיבנה החדש, (ומע"כ באות ד' כ' ג"כ להתיר בשביל התיוהא אף שאינו נוטה ליפול בלי שום ראי' במ"כ, ולדברינו אין הדבר פשוט ואדרבא תלי' באשלי רברבי בשי' הרמב"ם ורש"י ז"ל. עוד נ"ל היתר כיון דנתנו אנשי הישוב בטחונות על כל הצריכין לכך שנתנו על המקומות שקנו להם והן מה שהתנדבו באופן כזה שרי בודאי לענ"ד וליכא למיחש לפשיעותא דאונס ג"כ וראי' מגמ' דב"ב הנ"ל דקאמר מלכותא שאני דלא קהדרי ממילא הה"ד באופן אחר דליכא חשש דקהדרי מעתה כנלע"ד. ובאמת ראיתי בתשו' כ"ס למ"ו ז"ל חאו"ח שכ' בתשו' י"ז לפימ"ש בכוונת רשב"ם ורמב"ם ז"ל דחייש לאונס: היינו לפשיעה לחוד ל"ח דזריזין מקדימין למצוה כ"ש דל"ח שיפשעו ולא יבנו אלא דחייש לאונס היינו שיצטרכו לפד"ש ועי"ז יפשעו ולא יבנו וכו'. ובזה ג"כ כוונת רש"י ז"ל ב"ב הנ"ל ד"ה משום פשיעותא דלמא מתרמי אונס יפשעו ולא יבנו אחריתי ע"כ, (ובאמת כבר כ' הפי' של משום אונס וכו' בח"ס תשו' הנ"ל יע"ש מתוך לשונו הק'), ולפי"ז בנ"ד שהוצאת הבנין ככל הצורך ימצאו בעיר' במקומות כל עיר למושבותיו וכו' תו אין לחוש לאונס, עכד"ה, א"כ מש"כ בנ"ד שכבר מכרו המקומות וגם נתנו בטחונות בודאי שרי לענ"ד. ועוד בו שלשי' לע"ד יען דביהכנ"ס הקודם לא הי' נבנה לשם קדושה ויותר מזה שנכרי בנאו ורק אח"כ קנאו הישראל והקדישו לביהכנ"ס, ולפי הכתוב בסה"ק גוי כשמתחיל לבנות בונה לשם תפלה כו' ועתה יבנו לשם קדושת ביהכנ"ס לשם הית"ב אשר קדשנו במצותיו וצונו ונקדשתי בתוך בנ"י לע"ד עדיף עוד יותר מאית בי' תיוהא, ושרי לסתרו ע"ד לבנות אחרת במקומו כנלע"ד והגם שנעשו בוודאי בביהכנ"ס איזה שינויים כשהקדישו לביהכנ"ס, מ"מ עדיף כשנבנה לשם ביהכנ"ס כמג"א ססי' קנ"א סק"ז וגם התקנה מ"ש בחת"ס בעצה טובה לקנות דוכתא לצלויי' וכו' כבר עשה ג"כ רמ"כ נ"י זכאה חולקי' בזה, ומה שרצה מע"כ ידידי להתיר כיון שסתם כבר אין לאסור עיין תשו' מהרמ"ש סי' מ"א ואי"ל. וכש"כ אטו טובי' חטא וזיגוד מנגיד, בשביל אחד או שתים שעשו שלא כהוגן נקנסי' לאידך ומכש"כ שבאמת מותר להם ג"כ סברו שמותר לא שייך בזה בדין אומר מותר אי הוי שוגג כיון שבאמת מותר והכלל שאני מסכים להיתר ויגמור השי"ת בעדם לטובה ויזכו לבצע מעשיהם הטובים לחיים ולשלום לטוב להם ולבניהם ולב"ב ע"ע, כאו"נ ונפש הדוש"ת ושלום כל בני היישוב. הק' יודא גר"וו. סימן מ"ח שלום וברכה כוח"ט לכבוד ידי"נ הרה"ג המפורסם חריף ובקי כש"ת מו"ה של שלמה קליין נ"י אבדק"ק ס'-טשעה יע"א. מכתב הדר"ג נ"י קבלתי עוד בשבוע העברה ואחרתי מלהשיב יען שרציתי להתברר איזה תמונה יש להם בזה בבנין בית תפלה שלהם וגם עתה עדיין לא יכולתי לבוא בזה על הבירור, אבל כיון שבא מכתב הד"ג נ"י שנית, נזדרזתי להשיב עכ"פ, והי"ת יהי' עמנו בדבר הלכה למען כשה"ג ב"ה, ותוכן השאלה בביהכנ"ס הק' שבנו להם אנשי ק"ק זשיבא נ"י ועבור שהוצרכו להאריך את כותלי ביהכנ"ס לארכו יותר ממה שהי' מוסכם מעיקרא ולפי"ז צריך על פי נימוס הבנין לעשות חיזוק יותר לבנין גג שעליה והוצרכו לעשות שני עמודים באמצע ביהכנ"ס וליתן איזה הידור לאותם עמודים רוצה לעשות מלמעלה על העמודים איזה קערורות שקורין "געוועלבונג" ועל זה יש מערערים שהוא דומה עי"ז לאיזה תמונה שבבנין בית תפלה שלהם של איזה מהדתות ובא כהדר"ג נ"י לשאול אותי בפרט שהוא דבר חדש בביהכנ"ס לעשות כזה, אם רשאי לעשותו ובפרט כאשר כבר התחילו לעשותו, או צריך לקלקל אופן עשיית הקערורות הנ"ל, והנה הדר"ג נ"י רצה לומר כיון דאיכא הפסד גדול והאומן אומר דרק בשביל תועלת הבנין שיהי' חזק כראוי נעשה זאת יש להתיר לכאורה וכדמשמע מדברי הרמ"א ז"ל שביו"ט סי' קע"ח ובנוב"י מהד"ת או"ח סי' י"ח דהיכי דאיכא תועלת או טעם אחר ליכא בי' משום איסור בחוקותיהם לא תלכו עכ"ל הד"ג נ"י, ובאמת בהשקפה ראשונה בדברי הרמ"א ז"ל הנ"ל לא הי' נראה לי לפרש דבריו כן אשר ז"ל אבל דבר שנהגו לתועלת כגון שדרכן שכל מי וכו' וכן אם עושין משום כבוד או טעם אחר מותר, והי' נ"ל פשוט שכונתו שדבר שנהגו האומות ההם משום תועלת או כבוד וכו' ר"ל שלא משום חק שלהם עושים כך רק לאיזה תועלת או כבוד בזה "מותר" ומינה נשמע שדבר שהם עושים מצד חק שלהם ומכש"כ כשהם עושים משום חק לע"ז, אסור לנו לעשות דוגמתו אעפ"י שלנו יש טעם לעשות כמעשיהם מצד כבוד או משום תועלת ממון וכדומה, וממילא בנ"ד הי' אסור לעשות כדמות בנין הנ"ל אפי' כשהיא תועלת גדול בזה הבנין, מכש"כ שאין התועלת בקערורית גוועלבונג רק בהעעודים כן הי' נ"ל מיד בהשקפה ראשונה, ואח"כ כשבאתי לעיין בדבר זה היום הזה, נ"ל להכריח שפי' זה אמת בפשט דברי הרמ"א ז"ל כדי