זכרון י-הודה גרינוולד חלק א לז

שכל י' מישראל הם הנקראים עדה שנאמר עד מתי לעדה הרעה הזאת וגו' והיו עשרה שהרי יצאו יהושע וכלב עכ"ל, ודבריו ז"ל סתומים הם לכאו' דעדיין לא שמעינן שצריך להיות נקראים עדה כדי לומר דבר שבקדושה, ונראה שדבריו הם דברי ירושלמי מגילה פ"ד הלכה ד' תני שמואל אין קידוש החודש אלא בעשרה, ר' בא ור' יוסי בשם ר' יוחנן נאמר כאן עדה ונאמר להלן עד מתי לעדה הרעה הזאת כו' אף כאן עשרה, ומפ' הבעל קרבן עדה נאמר כאן עדה דבר אל כל עדת בנ"י ואמרת אליהם קדושים תהיו ושמעינן דבדברי קדושה בעינן עדה, ונאמר להלן עדה במרגלים כו' ע"כ, ולענ"ד שבבירור הם הם דברי הרמב"ם ז"ל דהכא. והאמת שקצת צ"ע לפי"ז למה מניח הרמב"ם ז"ל דברי גמ' בבלי ברכות כ"א ומגילה כ"ג ע"ב דיליף התם מנלן דכל דברי קדושה צריך עשרה תני ר' חייא כתיב הכא ונקדשתי בתוך בנ"י וכתיב התם הבדלו מתוך העדה ויליף עדה עדה מדכתיב עד מתי לעדה כו', ואפשר משום דעל האי לימוד דש"ס בבלי ק"ק היאך יליף מדכתיב הבדלו מתוך העדה, הא התם הוו יותר מעשרה וכמו שראיתי שהרגיש בזה גם בס' אחד, ודומה לזה הקשה בירושלמי מגילה שם על ר' סימון דיליף נאמר כאן תוך (ונקדשתי בתוך בנ"י) ונאמר להלן ויבואו בנ"י לשבור בתוך הבאים א"ל ר' יוסי בר בון אם מתוך את למד סגיאון אינון שהבאים היו הרבה כן פי' בק"ע (והפ"מ פי' בא"א) ומשום קושי' זו הוי ניחא לי' יותר כלימוד הירושלמי הנ"ל, ואף שיש ליישב מ"מ נ"ל יותר כירושלמי בזה, ודע שבירושלמי מגילה שם מסיים על הך קושי' סגין אינון אלא נאמר כאן בני ישראל (ונקדשתי בתוך בנ"י) ונאמר להלן בני ישראל (ויבואו בנ"י) מה להלן עשרה אף כאן עשרה ע"כ, וצ"ל דהא ילפותא דריו"ח ניחא לי' יותר דקיי"ל כריו"ח כנלע"ד, וכן הוא במדרש רבה פ' מקץ ויבואו בנ"י כו' הביא דרש הגמ' בבלי, ואח"כ דרש הגמ' ירושלמי הנ"ל עיי"ש. סימן ל"ח הנה נאמר לי משמא דהגאון המנוח מו"ה חזקי' פייבל פלויט זצללה"ה שהי' אב"ד דפה יע"א שבביהמ"ד שלו צוה להכריז ביו"ט ראשון של פסח קודם תפלת מוסף בלחש להזכיר מוריד הטל, וכן אמרו לי מבני חבירה שהספרדים נוהגין כך, ובאמת בשו"ע או"ח סי' קי"ד הזכיר ההכרזה רק בשמע"צ כשמתחילין לומר מוריד הגשם ואדרבא במג"א סי' תפ"ח הביא בשם הלבוש הטעם דאין מכריזין להפסיק מלומר מוריד הגשם משום שהי' נראה כמבעט בטובתו של המקום ב"ה ע"ד שאמרו אין מתפללין על רוב גשמים, וק' שהי"ל לתקן להכריז מוריד הטל ועוד שזה לכאורה לא כשו"ע ולא כרמ"א, דבשו"ע רסי' קי"ד כתב ופוסקין לומר מוריד הגשם עד תפלת מוסף יט"ר ש"פ, והיי' כמ"ש בב"י דהעלה כדעת הר"ן ז"ל דיכול להזכיר מוריד הטל אף שלא הכריזו עליו ודלא כטור בשם ראב"ד ז"ל ע"ש, והרמ"א ז"ל פסק בהדיא דכן נוהגין כי"א שאומרים בתפלת לחש במוסף יו"ט ראשון ש"פ מוריד הגשם עד שישמעו מהש"ץ שפסק מלאמרו במוסף בקול רם. והנה מה שאומרים הספרדים מוריד הטל בתפלת לחש של מוסף יוט"ר לזה יש סמך מירושלמי כמו שהביא הב"י בסי' קי"ד ע"ש הר"ן ז"ל שכ"כ בירושלמי תענית דא דאת אמר בש"ץ הדבר תלוי יחיד אם רצה להזכיר מזכיר בטל ע"ש ולא זה בלבד אם רצה היחיד להזכיר מזכיר מוריד הטל קודם הש"ץ, אלא אף מוכח מהירושלמי במק"א שבע"כ כך היו נוהגין שהיחידים ג"כ הזכירו מוריד הטל בתפלת לחש והיי' מהירושלמי שהביא הטור וב"י בסי' קי"ד המתפלל ואינו יודע אם הזכיר אם לא חזקה מה שהוא למוד הוא מזכיר, ואר"י עד ל' יום מה שהוא למוד מזכיר, ומפ' החת"ס ז"ל בתשו' חאו"ח סי' כ' שמיוסד זה על גמ' חגיגה ט' שאינו דומה שונה פרקו ק' פעמים לשונה ק"א פעמים, והכריח שם בחת"ס החשבון כך הוא שהאיבעיא הי' לענין הפסקה מלומר מוריד הגשם, ועז"א כל ל' יום חזקה שהזכיר, והיינו כשתחשוב ג' תפלות של ל' יום חסר ערבית ושחרית מיוט"ר ש"פ והוי פ"ח תפלות, ח' מוספין של ח' ימי הפסח דריו"ח אמר כן לתלמידיו מבבל, שי"ל ח' מוספין, ג' תפלות מוספי של ג' שבתות שנשארו מאחד"פ עד ט"ו אייר, ובתפלת מוספי ר"ח אייר והוי ק"א, ולפי"ז עולה שע"כ גם היחידים היו מזכירים בתפלת לחש של מוסף דיט"ר ש"פ, דאל"כ היאך יאמר דלאחר ל' יום אין עוד ספק, כנלע"ד ברור ונכון בס"ד, ולפי"ז שפיר נהגו הספרדים לומר מוריד הטל בתפלת לחש ביוט"ר ש"פ והיינו כדעת המחבר כמש"כ למעלה, ועל ענין ההכרזה שמכריזין כן, ובמחבר לא כתב כן, נראה נכון לומר דבשלומא המחבר לשיטתו דס"ל כראבי"ה (עיין מחהש"ק) דהזכרה היתה באופן זה דהש"ץ הי' מזכיר בקול רם תוך התפלה בלחש, ע"כ י"ל דלא רצו לעשות כן לומר בקו"ר בתפלת לחש רק במוריד הגשם שזהו עיכוב בדיעבד כשלא אמרו ע"כ צריך הי' הש"ץ לאמרו בקו"ר תוך תפלת לחש, משא"כ במוריד הטל שזה אינו מעכב בדיעבד לא רצו לתקן שיעשה כן הש"ץ בתפלת לחש שיאמר בקול רם, אבל אנו כיון דלענין פי' ההכרזה נוהגים גם הספרדים כפי' הרמ"א ז"ל סעיף ב' עבמג"א סק"ב ובמחצהש"ק שם דההכרזה הוי שהשמש מכריז קודם תפלת לחש, ובזה שפיר אין שום קפידא לעשות כן גם במוריד הטל, ע"כ שפיר מחזיקין מנהג זה לעשות ההכרזה ע"י השמש, גם במוריד הטל כמו לענין מוריד הגשם כנלע"ד לקיים מנהג של אותו זקן ז"ל ושכן מנהג הספרדים הגם שהג' הנ"ל בליקוטי חבר שלו שהביא שם מנהג החת"ס שהי' נוהג לומר מוריד הטל כ"י החמה כמנהג הספרדים ולא הביא המנהג לענין הכרזה הנ"ל, ושכן באמת אינם נוהגים בפ"ב יע"א בביהמ"ד של החת"ס ז"ל והכ"ס ז"ל, מ"מ