זכרון י-הודה גרינוולד חלק א לו

אבל יוצא מפורש דלצורת הפתח ג"כ צריך היכרא וכן איתא באמת להלכה במחהש"ק ה' עירובין ולקמן סי' צ"ג חלק החת"ס אמהר"ם א"ש ז"ל וס"ל דבצוה"פ ל"צ היכרא ואכ"מ) וממילא דהכא אף דהפתח הוי פתוח הוי כנעול לענין זה, ועוד נראה לכאורה די"ל דההוא דעזרה לא דמיא כלל לחצר דהתם בחצר סתמא פתוח למעלה לגמרי ולכך בנפרצה מצטרפין משא"כ הכא הא יש לה גג מלמעלה ופי תקרה יורד וסותם אפשר דאין שום מקום לומר שיצטרפו להדדי וה"ז דומה למאי דאיתא שם בסי' נ"ה סעיף י"ט לחלק בין מחיצה מגיע לתקרה יע"ש בב"י ובאמת הי' נ"ל לפ"ז ליישב פשוט תוס' בר"ה דף כ"ז ע"ב השייך לענינינו דה"ק והני נשי דידן משמע דקי"ל כריב"ל די"ל שהיו עשויות כהני עזרת נשים שבזמנינו שפתוחות מלמעלה דבזה פשיטא דגם ריב"ל מודה דמצטרפות ולמ"ש לקמן בשם כה"ג גם זה אינו מוסכם כ"כ ואין ראיי' מזה דפסקינן כריב"ל ומובן ממילא שכל שאינו מצטרף עמהם לא מקרי אצלי תפלה בצבור אם גם הם יו"ד מבלעדו, ורק יוכל לענות דבר שבקדושה, ורק מקרי בשעה שהצבור מתפללים, אבל אמנם הובא בשע"ת בסי' הנ"ל בשם הרשב"א ז"ל בתשובה סי' צ"ו דברואים זה את זה מצטרפים להדדי וכבר כתב השע"ת דהרשב"א ז"ל בדרך אפשר כתב כן, וגם אמנם י"ל שהרשב"א ז"ל כתב כן רק לענין שני בתים דשם רצה ללמוד על האי אלעמבר"א דמצטרף העומד בתוכו ור"ל דוקא אם מתחלה הי' כוונת האנשים שיצטרפו להדדי, אבל בעזרות הביהכנ"ס שלנו שהעומדים בביהכנ"ס לא נכנסו ע"ד להצטרף עם העם העומד שם בעזרה, לענ"ד ע"ז י"ל לא הי' גם הרשב"א מקיל דליצטרפי ואף שעוברים אנשי ביהכנ"ס דרך העזרה שבחוץ לא מהני דמאי דאיתא בירושלמי שהביא הרשב"א ז"ל אם הי' דרכן לעבור אלו על אלו מזמנין דוקא כשנכנסו ע"ד לקבוע יחד על זה אמרינן דאפי' בב' בתים מצטרפין כשרואים זא"ז או עכ"פ אם הי' דרכם לעבור אלו על אלו, אבל כשלא הי' דעתם לקבוע יחד לא מהני כלל, וע"כ גם בבית אחד כתב הב"י שצריך שיהי' נכנסים משעה ראשונה ע"ד כך, וממילא לא מהני זה שעוברים דרך העזרה לבהכינ"ס ולא כלום כנלע"ד גם לדעת הרשב"א ז"ל לולא דמסתפינא. ובכ"ז תמוה לכאורה למה לא הביא הב"י הכא דעת הרשב"א ז"ל הנ"ל ולא נזכר גם מזה בשו"ע, ולקמן בה' ברהמ"ז בסי' קצ"ה הביא הב"י דעת הרשב"א ז"ל יע"ש, אשר אולי הי' מקום ליישבו לולא דמסתפינא דיש לחלק בין תפלה לברכת המזון, דהנה תוס' בעירובין צ"ב ובכ"מ העלו דלענין לצאת גם רב מודה דיוצא ואין מחיצה מפסקת, וליצטרף הדדי גם ריב"ל מודה דאין מצטרף ולא פליגי רק לענין עניית קדושה וכדומה, והנה סברא י"ל כיון דבקרא דילפינן מיני' דכל דבר שבקדושה לא יהי' פחות מי' כתיב בלשון ונקדשתי בתוך בנ"י משמע דוקא שצריכים להיות במקום א' ניכר ונראה, משא"כ לענין לצאת והנה זימון בעשרה באמת לא ילפינן מונקדשתי, ורק עיקר זימון בג' ילפינן בריש פ' שלשה שאכלו מפסוק גדלו וכו' יעיי"ש, ורק בעשרה אמרינן בגמ' מגילה כ"ג ע"ב כיון דבעי למימר נברך לה"א בציר מעשרה לאו אורח ארעא, ולא ילפינן מונקדשתי כמו על שאר דברים שחשב שם דברכת הזימון לא מקרי דבר שבקדושה וכיון דלא מונקדשתי בתוך בנ"י ילפינן אינם צריכים להיות ניכר ונראה במקום אחד דוקא, ורק כי היכי דתהוי אורח ארעא למידכר נברך לזה לא צריכים שיהי' רואים זא"ז כשנכנסו ע"ד כן: ולכך אפשר לא הוזכר בשו"ע הכא סברת הרשב"א ז"ל כלל, ועכ"פ מפסק השו"ע מיני' לא נזוז, ואח"ז מצאתי בתשו' הרשב"א ז"ל חלק שלישי סי' רפ"ו שכ' בהדיא דכל שיש גפופי' לא מצטרף ולא חילק בין רואים זה את זה לאין רואים, ורק שמותר גם בשני בתים לענות קדיש וקדושה אם יש במק"א מנין שלם, ועוד יש טעם שלא להתפלל בעזרת ביהכנ"ס, בשביל הא דקיי"ל בסי' צ' סעיף כ', דצריך שיכנס שיעור ב' פתחים. אח"ז ראיתי בפמ"ג לאו"ח סי' נ"ה שהוא פי' שהרשב"א ז"ל בתשו' הנ"ל בא רק להחמיר בסברת רואין זא"ז דמהני ר"ל שלטעם הראשון בתשו' רשב"א הנ"ל בהאי בימה אלעמבר"א הי' אפשר לומר דאפילו המחיצות גבוהות הרבה ואינן רואין זא"ז ג"כ מצטרפין כיון שלמעלה פתוחה והוי רק כתשמיש הביהכנ"ס, לזה בא עכשיו הרשב"א ז"ל לומר דהטעם דמהני להיותה בה' מפני שרואים זא"ז הא אין רואים זא"ז אינם מצטרפים וכו' ועייש"ה, לפי"ז לא מהני הכא ברואים זא"ז אותן שעומדים בפנים לאותם שעומדים בעזרה מבחוץ כיון שאין שייך בו עכ"פ טעם הראשון של הרשב"א ז"ל דגבי האי בימה וק"ל. ואגב כיון שהמקום פנוי אודיעהו מה שהי' ק' לי בימים אלו בפירש"י ז"ל בסוכה ל"ו ע"ב דשם בד"ה מותר להכניס וכו' פי' ואין כאן אלא טלטול דרבנן, ומדלא כתב ז"ל ג"כ דיש בו עוד איסור מצד העברתו ברה"ר פחות מד"א משמע לכאורה דבכזה לא אמרינן דח"ש אסור מה"ת במלאכת שבת, ועיין תוס' עירובין נ"ג ע"א ד"ה ולאו אי' בהדיא דפחות וכו' אסור מדרבנן וכן בשו"ע סי' שמ"ט סעיף ה' ע"ש, וקשה דרש"י ז"ל בשבת ע"ד ע"א הביאו המ"ל פי"ח מהלכות שבת ס"ל דגם באי' שבת אמרינן ח"ש אסור מה"ת וצ"ע, יודיעני דעתו בזה ומחמת רוב טרדות יום אחת בברכ' כוח"ט ביום כסא כי יבוא אלינו לטובה בתוך ספרן של צדיקים. יכתב ויחתם לאלתר לחיים ארוכים וטובים עם כל הכתובים לחיים וכו' הוא וכל ביתו בכלל כעתירת המצפה לרחמי שמים מחו' המכבדו מאד נעלה. הק' יודא גר"וו מברעזאווא סימן ל"ז הרמב"ם ז"ל פ"ח מה' תפלה כתב הלכה ה' ואין אומרים קדיש אלא בעשרה וגו'