זכרון י-הודה גרינוולד חלק א לה

סימן ל"ה שוכט"ס לכבוד ידידי הרבני המופלג מוכתר במע"ט כש"ת מו"ה יעקב שטערן נ"י. שורותיו היקרים בשולי מכתב כ' בנו י"נ התלמיד הנכבד הב' החתן נ"י קבלתי לנכון, ומרוב עוצם המון טרדות בפרט בימים אלה אחרתי עד כה מלהשיבו, ועתה שבא כ' בנו הנ"ל לעוררנו עוה"פ להשיב על שאלתו, הנני במעט דברים עכ"פ בסד"ש, והי"ת בר"ח יצילנו מכל מכשול ותקלה כי אליו תלויות עינינו לומר דבר הלכה כדת של תורה. מע"כ שאל אם יש לצרף ממזר למנין עשרה, הנה הב"י בסי' נ"ה לאו"ח מייתי להריב"ש בתשובה שכ' מי שעבר עבירה ולא נתנדה לא מצינו שלא יצטרף לעשרה ע"כ, והנה כ' זה מצד עיקר הדין, שלפי"ז אפילו אם הממזר עבר ונשא בת ישראל ועבר על לא יבוא ממזר בקהל ה' ג"כ לכאורה הי' הדין כן, ומכש"כ כשלא נשא בת ישראל בודאי לכאורה נראה פשוט שמצרפין אותו למנין עשרה, והרי קריאת התורה דחמירא שהוא מתיקון מרע"ה והנביאים שבזמנו ועזרא ובי"ד כדאיתא במג"א רסי' קל"ה ובכ"ז תנן במתני' בהוריות דף י"ג ע"א כהן קודם ללוי וכו' אימתי בזמן שכולן שווין אבל אם הי' ממזר ת"ח וכה"ג ע"ה ממזר ת"ח קודם לכה"ג ע"ה ובגמ' מה"מ א"ר אחא דאמר קרא יקרה היא מפנינים מכה"ג שנכנס לפני ולפנים ע"כ וע"כ כיון דלענין קה"ת יצטרף למנין הקרואים, א"כ פשיטא מילתא דגם לענין תפלה יצטרף שעכ"פ תפלה בצבור הוא רק מדרבנן כמבואר ברמב"ם ה' תפלה, וז"ל החינוך לרא"ה ז"ל מצוה תק"ס שלא יבוא ממזר בקהל ה' שלא ישא הממזר בת ישראל ועז"נ לא יבוא שלא יבוא לישא אשה מבנות קהל ה', אבל ליכנוס עמהם בכל מקומות מושבותיהם ולישא וליתן עמהם בכל הדברים מותר באמת כאחד מבנ"י וכבר אז"ל ממזר ת"ח קודם בקרה"ת לכה"ג ע"ה משרשי המצוה לפי שתולדות הממזר רעה הוא מאד כו' ולכן השי"ת בחסדו הרחיק זרע הקודש ממנו וכו' ע"כ, הנה האריך בדבריו הקדושים כדי שלא נפרש תיבת לא יבוא ממזר כפשוטו וכו' כמובן, והעולה מהנ"ל דרשאי לצרף לממזר למנין עשרה, ולהחמיר בזה לכאו' יש לחוש שילך לתרבות רעה, ואיתא במג"א קצ"ט בשם ש"ג הגם דעפ"י עיקר הדין גמרא דע"ה גמור אין מזמנין עליו מ"מ בזהמ"ז מזמנין עליו דאם היו פורשין ממנו הי' גם הם פורשין מן הצבור לגמרי ע"כ, והה"ד בנ"ד, אמנם מה יקרים הם דברי ריב"ש ז"ל שבב"י סי' נ"ה הנ"ל שכ' לגדול אחד מה שכתבת שאתה נמנע מלהתפלל עם הצבור בעוד האיש ההוא בביהכ"נ הנה זאת חומרא יתרה היא וכו' שאין זה אסור לא מדין התלמוד וכו' אבל אם אתה עושה כן כדי לפרסמו ולמען יתנהגו בו כל הקהל כדין מנודה וכו' הנה זה ראוי לאיש כמוך להסיר מכשיל והדורים לישראל עכל"ה. ובזה נאמר בנ"ד שאם יש לחוש שע"י שמצרפין את הממזר לעשרה יבואו בתוך הימים לשכוח לגמרי אשר הוא ממזר ויבואו ח"ו עי"ז להתחתן בו ובזרעו, אז בודאי רשאי להחמיר שלא לצרפו כדי לעשות סייג לתורה ולקיים קרא כי עם קדוש אתה לה"א להיות לו לעם סגולה, והכל בזה לפי ראות החכם הרואה את הנולד, והי"ת ברחמיו וחסה"ג יסייע על ידינו להיות מקימי התורה לעשות אותה כיר"א, דברי מכבדו ודו"ש חותם בברכת מז"ט לנשואי בנו תלמידי הבן יקיר לי י"ר שיהי' זיווגו עולה יפה לאיוש"ט בכי"א לבשו"ט. הק' יודא גר"וו. סימן ל"ו בעזהי"ת יום ה' לס' לתתך לשם ולתהלה תרמ"ו לפ"ק פה סאבאטיש יע"א. שלום לך הטינרא תקיפא, רוח נדיבה ונפש יפה, כ"ק מחו' הרב החריף העצום צדיק ונשגב איש חמודות ובעל מדות כקש"ת מו"ה עקיבא סופר נ"י בן הג' מר דודנו מו"ה שמעון סופר זצללח"ה. אם גם האמת לאמיתו שמשועבדים עתותי להשיעורים אשר לפני, בפ"ז, כפל מילתא בדעתי לעיין בפנים אודות ההלכה א' שדברנו עלי' קודם הפרדי מעל ס' מ"ע ידי"נ הה"צ נ"י והוא שכבודו הי' סובר בדעתו שהעומד להתפלל בחוץ לביהכנ"ס בהעזרה שקורין "פולישע שוהל" יחשב לאיש ההוא כמו שהי' עומד בפנים בבהכנ"ס לענין תפלת הצבור, ואני אמרתי בחפזי שלא כן הדברים, ועדיין אני עומד בדבורי מטעם שאומר. הנה הלכה פסוקה היא באו"ח סי' נ"ה סעיף י"ח אם מקצת מהעשרה בביהכנ"ס ומקצת בעזרה אינם מצטרפין, והב"י הביא זה בשם ר"י דסברתו דל"ד להא דפ' כל גגות צ"ב ע"ב דתשעה בגדו' וא' בקטנה דמצטרפין דשם מיירי שנפרצה הקטנה במילואה אבל בב"ה יש מחיצות ביניהם והפתח גופא מחיצה הוא, וכ' הב"י דפשוט הוא והנה כשהפתח ג"כ סתומה רק דנצרף דרך החלונות פשיטא דע"ז אמר דהפתח גופא מחיצה הוא, אבל אם גם הפתח פתוח לדעתי ג"כ הוי כסתום לענין זה וכמחיצה יחשב, דהא המג"א בסע"ק י"ג גופי' פירש דברי המחבר הנ"ל דלכך אין מצטרפין דהא לא נפרצה במילואה (עיי' במחהש"ק סעיף ק' י"ג) ולא הוי דומי' דחצר קטנה דמיירי נפרצה במילואה וממילא אין חילוק אם הפתח סתום או פתוח ועוד בהדיא איתא בגמ' עירובין י"ב ע"ב גבי פתחים אי פתוחות כנעולות דמיין, וקיי"ל כנעולות דמיין ואפי' למאן דפליג התם דצריך להיות נעולות כבר כ' החת"ס באו"ח סי' ב' דטעמו משום היכרא וזה לא שייך בפתוחות ג"כ, (ואגב אעורר דמסוף דברי הנ"ל בד"ה