זכרון י-הודה גרינוולד חלק א לד

התיבה, וצ"ע ויש ליישב לפי מה שכתב הכא בלח"מ דרמב"ם ז"ל קאי הכא לענין להיות ש"ץ קבוע לענין זה יש לחלק דפורס על שמע יכול להיות בקבע כיון שהביא ב' שערות, משא"כ לעבור לפני התיבה, ולפי"ז י"ל מה שכתב הכ"מ דהה"ד לעבור לפני התיבה היינו שלא בקבע, והירושלמי מיירי מלהיות ש"ץ קבוע. והנה לכאורה תמוהים מאד דברי הרמב"ם ז"ל הכא שכתב אבל פורס הוא על שמע משיביא ב' שערות אחר י"ג שנים והוא נגד הירושלמי הנ"ל דהא בירושלמי הנ"ל תי' דמה דקאמר התנא אבל פורס הוא על שמע אעפ"י שהוא קטן היינו בשהביא ב' שערות (ר"ל ולא הגיע לי"ג שנים כך פי' המפ' שם בירושלמי) ומאי דתנן לקמן ולא יפרוס על שמע היינו בשלא הביא ג"כ ב' שערות וגם לא הגיע לי"ג שנים, דע"כ צריך לומר דהכא דמוקי שהביא ב' שערות לכאורה ע"כ בשלא הגיע לי"ג שנים מיירי, דאל"כ אלא דמיירי שהביא ב' שערות וגם הוא בן י"ג שנים למה הוא קוראו קטן, אע"כ בשלא הגיע לי"ג שנים מיירי ובזה הוא דוקא פורס על שמע, אבל אינו עובר לפני התיבה, ולדברי הרמב"ם ז"ל הא כתב בהדיא שפורס על שמע בשהביא ב' שערות אחר שהוא י"ג שנים וצע"ג לכאורה, ולכאורה לפי"ז יתיישב ג"כ הכ"מ די"ל דמיירי כענין של הרמב"ם ז"ל בשהביא ב"ש וגם הגיע, והירושלמי הא מיירי בשהביא ב"ש ולא הגיע לי"ג, אמנם להנ"ל י"ל דהרמב"ם ז"ל מיירי לענין להיות ש"ץ קבוע ובזה שפיר כתב דפורס הוא דוקא על שמע כשהביא ב' שערות אחר י"ג שנים, אפי' בקבע, משא"כ להיות ש"צ קבוע אינו רשאי, והירושלמי מיירי לענין להיות פורס על שמע שלא בקבע בזה סגי בב' שערות גם בשלא הגיע לי"ג שנים, אבל אינו עובר לפני התיבה אפילו שלא בקבע, ומ"מ תמוה דעכ"פ הי"ל לרמב"ם ז"ל להביא דין הירושלמי לענין קטן לפרוס שלא בקבע לחלק בין הביא ב' שערות ללא הביא, ועוד קשה טובא שהרמב"ם ז"ל לא הביא כלל בדין המתניתין הנ"ל מה דתנן התם בסיפא דמתניתין ואם הי' קטן אביו או רבו עוברין ע"י וצע"ג, ויגעתי ולא מצאתי מי שהעיר בזה. והנה לקושיא ראשונה עכצ"ל דהרמב"ם ז"ל לא הי' מפרש הפי' בירושלמי כמפ' פני משה וקרבן העדה דמה דמשני כאן בשהביא ב' שערות מיירי קודם י"ג שנים אלא מיירי אחר י"ג שנים דאי קודם י"ג שנים יקשה כמו שהקשה שם בשיורי קרבן הא קיי"ל קודם י"ג שנים שערות שומא בעלמא נינהו, וע"כ הפי' בירושלמי כאן בשהביא ב' שערות, ר"ל אחר י"ג שנים. ובכ"ז קורא אותו קטן לפי שלא נתמלא זקנו, וכדברי הלח"מ הנ"ל, ומתו' הקו' ע"נ בס"ד, והיינו משום דהרמב"ם ז"ל פוסק כדברי תנא דבריי' שהביא הלח"מ מדברי התוס' דהכא שהביאו מגמ' חולין כ"ד ע"ב נתמלא זקנו דוקא ראוי להיות ש"ץ, אבל בענין אחר לא, ולפי"ז גם לענין פורס על שמע בקבע דוקא צריך להיות הגיע לי"ג וגם שהביא ב' שערות אבל הקושי' השני' אינו יודע בעניי שום מקום לתרץ אותו, והי"ת ירחמנו ויורנו, ולולא דמסתפינא אולי הי' מקום לומר ליישב הכל אם נאמר דהי' ס"ל להרמב"ם ז"ל דקיי"ל כברייתא הנ"ל שהביא התוס' דתניא מי שנתמלא זקנו ראוי להיות ש"ץ, ותני' התם בסיפא מאימתי ראוי לעבודה פליג רבי עם ת"ק, ומשמע אבל לענין להיות ש"ץ גם רבי מודה לת"ק, וברייתא דהתם פליג על מתני' דהכא דמשמע דוקא קטן אינו עובר לפני התיבה, אבל הגיע לי"ג שנים עובר' וע"כ פסק הרמב"ם ז"ל כברייתא זו כל שכא נתמלא זקנו, אעפ"י שהגיע לי"ג שנים וגם הביא ב' שערות, ומינה דוקא לענין להיות ש"ץ. אבל לפרוס על שמע דלא קתני התם בברייתא על כרחך דפורס על שמע אבל דוקא כשכבר הגיע ליג"ש וגם שהביא ב' שערות דדוקא בזה אשמעינן התם בברייתא דאע"ג דהוי כשאר גדול לכל הדברים, (וגם פורס על שמע) מ"מ להיות ש"ץ דוקא משנתמלא זקנו, וכיון שהרמב"ם ז"ל פסק דקודם י"ג שנים וגם הביא ב' שערות אינו רשאי לפרוס על שמע, ממילא אחר י"ג שנים והביא ב' שערות כשפורס על שמע אין מקום עוד לומר אביו או רבו עוברין על ידו, דהא לפי הנ"ל העלה הלח"מ בדעת הרמב"ם ז"ל דגם הוא גופי' עובר באקראי לפני התיבה לתפלה ג"כ אעפ"י שלא נתמלא זקנו, ודוקא התנא דמתני' דהכא דמיירי מקטן עכ"פ שלא הגיע לי"ג או שלא הביא ב' שערות בזה שייך לומר אביו או רבו עוברין על ידו, משא"כ לשי' הרמב"ם ז"ל לפי דבריו דמיירי מבן י"ג שנים והביא ב' שערות ג"כ לא שייך לומר כן, ולפי"ז מתו' כל הב' קושיות על הרמב"ם ז"ל וגם על הכ"מ כנלע"ד לולא דמסתפינא. אמנם באמת נ"ל פשוט דקו' ראשונה הנ"ל יש לתרץ ע"ד האמת, דהנה אנו רואים שבגמ' בבלי שלנו לא פריך כירושלמי הנ"ל סתירה מרישא לסיפא, אע"כ דמאי דקאמר הכא אביו או רבו עוברין על ידו הפי' עוברין לתפלה והה"ד לפרוס על שמע על ידו וכמו שהביא התויו"ט משם הר"ן ז"ל באמת דהפי' כך הוא עוברים, והה"ד פורסים על שמע על ידו ובשבילו (ותימא שהר"ן ז"ל כותב כן בפשיטות ולא הביא הירושלמי הנ"ל) והיכי דפליגי גמרא בבלי על ירושלמי קיי"ל כבבלי וממילא מחלקינן בין הביא ב' שערות ללא הביא, אלא אעפ"י שהביא כיון שלא הגיע לי"ג שנים אינו פורס על שמע עד שיהי' י"ג שנים וגם הביא ב"ש, והם הם דברי הרמב"ם ז"ל הנ"ל, וזה נכון מאד בס"ד, אבל הקושיא הראשונה במק"ע. ובשו"ע או"ח סי' ס"ט לא הביא כלל מדין קטן פורס על שמע, ורק בסימן נ"ג סעיף ו' כתב דבאקראי משהביא ב' שערות יורד לפני התיבה, ומפורס על שמע לא הזכיר כלום וצ"ע כ"ו אדר תרס"ב לפ"ק. הק' יודא גר"וו.