זכרון י-הודה גרינוולד חלק א לא

תה"מ וע"כ הי' רק קרי לאונס ומ"מ טבל, ותי' ע"כ צריך לן לדחוקי על גוף קדוש כזה דבודאי ביום קדוש בפרט בוודאי הי' רק בקדושה ולא ראה ח"ו קרי לאונסו, ורק ע"כ תוקמי' בשוכח שהי' משמש קודם יוהכ"פ תשמיש מצוה ושכח לטבול מחמת טרדת היום, כנלע"ד, ואגב אכתוב שהי' קשה לי על הירושלמי הנ"ל ביומא רפ"ח הובא בתוס' רעק"א על המשניות מאי פריך ממתני' דקחשוב דיוהכ"פ אסור בתשה"מ דפריך אפי חמי ברחיצה הוא דאסור בתה"מ לא כש"כ תפתור במקום שאין טובלין או קודם התקנה, וק"ל מאי פריך דילמא מתני' מיירי מסוף היום באופן שלא יבוא חיוב הטבילה עד הלילה, והי' נראה לתרץ לכאורה עפמ"ש בתורעק"א הכא על המשניות מהגאון מהר"י אלכסנדר ז"ל שכ' להכריח מכח קו' הירושלמי הנ"ל כשיטת הסוברים דהנך ה' עינויין לא דאו' דאל"כ ליתא לקושי' הירושלמי דהא מצד מניעת הטבילה הוא רק דרבנן ומצד תשמיש הוא דאורייתא עכ"ד, ולפי"ז מתו' גם קושייתו הנ"ל דכיון דאיסור תה"מ ביוהכ"פ לפי"ז הוא רק דרבנן ע"כ לא קאי ביום דביום בלא"ה אסור לשמש המטה מדרבנן ואולי גם מדברי קבלה כאז"ל במגילה ע"פ בערב היא באה כו' שאותו רשע ג"כ לא שימש ביום, אמנם לענ"ד ק' טובא לפ' דהמקשן הי' סבור דאיסור תשה"מ ביוכ"פ הוא רק דרבנן דא"כ מאי פריך לגמרי די"ל דאי מצד איסור רחיצה דרבנן סד"א דבמקום מצוה לטבול לקריו לא גזרו וקמ"ל מתני' דלא כן, ועדיין קו' מהרח"א ז"ל במקומה עומדת לענ"ד וצ"ע והיתב' יורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו לאיוש"ט בכי"א, כ' שבט תרס"ב לפ"ק. הק' יודא גר"וו. סימן כ"ח שוכ"ט לכבוד התלמוד החשוב הרבני המופלג בתוי"ש מו"ה ישראל כ"ץ נ"י. מכתב כבודך קבלתי, ושקר ענה בי אותו האיש אשר אמר בשמי שהקלתי ח"ו בענין טבילת עזרא להשו"ב ואולי הי' שם איזה דו"ד שהי' לאיזה יישוב עם השו"ב ורצו לעשות מחלוקה עמו, והשו"ב הוא נגוע ולא רציתי להניח להרע לו כיון שהוא יר"ש בשאר דברים ובחולה לאונסו לא גזרו כמבואר ברמב"ם ושאר פוסקים וזה בסתם חולה שעכ"פ חולה ששימש מטתו מחוייב טבילה אבל אם ברור שהטבילה מזיק לו לבריאת גופו באופן שחלילה נכנס ע"ז לחשש סכנה, בודאי במקום סכנה לא גזרו ומחוייב לקיים ונשמרתם מאד לנפשותיכם, ובכ"ז קשה לי להאמין שממני יצאו דברים שנתנו מקום לשמוע להקל ח"ו בטבילה, וכמדומה שאני יודע מי האיש הזה, ואולי איפכא מסתברא, ואשרי הגבר שזוכה לעבוד את השי"ת בטהרה ואמרו בגמ' כל המחמיר בה מאריך ימים והמקילים ח"ו, ובירושלמי אמרו המחמיר במעיין מאריך ימים בטובה, ואולי זכור אתה מה שאני רגיל לפרש בפתיחה בכל תחלת זמן ע"פ אמרות ה' טהורות, העיקר שצריך ללמד תורה לשמה והיי' שיהי' אמרות ה' בשביל כ' שמו יתב', ואח"כ ישתדל האדם להיות אמרות טהורות ללמוד תורה בטהרה ואז זוכה כסף צרוף בעליל לארץ לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, הי"ת ישים חלקנו עם עובדיו בטהרה אמן, ועיין בספה"ק מאור ושמש פ' אמור ובס' שו"ת מן השמים דלהוציא רבים י"ח בתפלה ודאי צריך טבילה וחלילה להקל ח"ו, ותזכה להיות מלומדי תורה ומעבדי ה' הנאמנים כאנו"ה ונפש אוה"נ. הק' יודא גר"וו. סימן כ"ט עיין שו"ע או"ח סי' פ"ח דאח"כ בטלו אותה תקנה והעמידו הדבר על הדין שאף בעל קרי מותר בד"ת, ובק"ש ובתפלה הנה מדכ' המחבר בלשונו והעמידו הדבר על הדין, הי' לענ"ד מקום לדון דלפי"ז דנשים דפטורות מצד עיקר הדין מק"ש ורק כמה שיטות סוברים דגם דפטורים רשאים להחמיר על עצמן עיין עירובין צ"ו ובשא"מ פלוגת' רש"י ותוס' ודעימיי', וי"ל הא דרשאים להחמיר ע"ע היי' בשהם טהורות אבל המשמשות דחייבי' ג"כ בטבילה מצד עיקר התקנה דב"ק, והגם דעכשיו בטלוה לטבילותיי' היינו כדברי המחבר דוקא לאותם שחייבים מצד עיקר הדין להתפלל וכדומה, אבל הנשים דפטורות מצד עיקר הדין אפשר דבזה לא בטלוה לטבילותיי', והגם דמסיק ברמ"א בסי' הנ"ל דגם בימי נדותן רשאים להתפלל היינו דוקא לענין טומאת נדה דזה לא הי' מעכב מצד עיקר הדין, משא"כ טבילה לב"ק היתה התקנה שלא להתפלל כ"ז שלא טבלה אפשר דאסורה כנ"ל מצד התקנה הקדומה. והנה בקונטרסי לש"ס ברכות בענייותי כתבתי על הא דפירש"י ז"ל ברכות כ"ו ע"א ד"ה זב, וכן נדה אם באה להתפלל י"ח, כתבתי וז"ל ומדלא פי' אם באה ברצונה לומר ק"ש, נראה דלשיטתי' אזיל דאיהו ז"ל פי' בעירובין צ"ו ע"א ד"ה ולא מיחו כו' שאם היתה פטורה הי' מיחה בה החכמים יע"ש בתוס' שחולקים כנ"ל נכון, אמנם אפשר דהכא י"ל אם גם דרשאות להחמיר אבל עכ"פ אם היתה משמשת אין לה להחמיר גם לשיטת החולקים עכ"פ קודם שביטלו תקנת עזרא, ואפשר גם בזמה"ז דבטלה לתקנ' זו מ"מ אפשר היינו רק להחייבים מצד עיקר הדין, משא"כ להפטורי' מצד עיקר הדין ורק שבאים להחמיר אפשר לדידהו לא שייך לומר דבטלוהו לטבילותי', עכ"ל שם בעניות, והנה לפי מ"ש לעיל יש סיוע לזה מלשון המחבר וצ"ע לדינא, והשי"ת יורנו לדעת אמתת ההלכה ברחוחסה"ג, ה' טבת וברכתי"ך לפ"ק. הק' יודא גר"וו. סימן ל' הרמב"ם ז"ל ב"ה תפלה פ"ה הלכה ה' כתב תיקון המלבושים כיצד מתקן מלבושיו