זכרון י-הודה גרינוולד חלק א ל

סימן כ"ו בעזהי"ת ג והייתם לי סגולה תרח"ם לפ"ק. שפעת שלום חיים וברכה לנפש יקרה ה"נ כבוד אהו' כבני קו"ש בנש"ק מו"ה אברהם חנוך שי א' יחנך בני. מכתבך קבלתי ולמען שלא תאמר אני השארתי את אברהם לבדו מבלי להשגיח עליו ועל דבריו לכן בטלתי רצוני מפני רצונך, הנה כתבת בדבר המג"א סי' נ"ח סק"ז ב' קושיות והנה קו' ראשונה שלך שהק' דמאי מקשה המג"א על הכ"מ דלדבריו דק"ש מדאורייתא זמנה כל היום ופי' ובקומך הוי כ"ז קימה כמו ובשכבך א"כ הוי ק"ש מ"ע שלא הז"ג דומי' דתפילה סי' ק"ו ובגמ' איתא בהדיא דק"ש הוי מ"ע שהזמ"ג, והקשית דשאני ק"ש דלא שייך גבה תשלומין משא"כ בתפלה במחילת כבודך אין שום מקום להתחלת הקו' דעיקר הפי' גבי תפלה שנקרא שלא הזמ"ג כיון דזמן התפלות יחד בכל זמן אף שזמן תפלה של לילה אינה ביום או להיפך עיי' במחצהש"ק סק"ז בביאור יותר. ומה שהקשית על המחבר לקמן סי' ק"י דכ' הטעם דתפלה הוי שלא הזמ"ג ולכך נשים חייבות בו והק' עליו הלא בגמרא דף כ' ע"ב אי' דטעמ' דנשים חייבות בו כיון דרחמי הוא, הנה לשון המחבר לקוח הוא מדברי הרמב"ם ז"ל בה' תפלה פ"א ה"ב, והי' הרמב"ם ז"ל מפרש דברי הגמ' לפי גי' התוס' דף כ' ע"ב פשיטא מד"ת כיון דכתיב ערב וכו' אשיחה ור"ל דסד"א דענין התפלה נתקנה מעיקרא לומר ג' פעמים ביום נוסח התפלה שאז הוי קמ"ל דרחמי הוא ר"ל אדרבא מעיקרא התפלה ראוי להתפלל בכל היום וכדאמרי' הלואי שיתפלל אדם כה"י כלו כמו שהאריך הר"מ ז"ל בפי' דברי הגמ', ולא ק' קושייתך. ועפי"ז יש ג"כ ליישב קו' התוס' על רש"י ז"ל שם שהק' למאי דמשמע הכא מפירש"י ז"ל דלא גרס המד"ת כיון דכתיב והוא מטעם שמ"ע שהזמ"ג שהוא מדרבנן לא שייך לפטור אודתו נשים והקשה תוס' ע"ז מהלל דפטורות נשים ממנו ג"כ מצד הטעם דהוי מ"ע שהזמ"ג, הנה בפשיטות הי' נ"ל בעניי דלא קשה מידי ק' תוס' לכאורה אם נאמר דרש"י ז"ל הוי סב"ל כשי' הרמב"ם ז"ל דעיקר התפלה הוי מדאורייתא ורק הנוסח והזמן הוי מדרבנן א"כ לא דמי כלל להלל דהטעם הכא גבי תפלה שאינם פטורים מצד זמ"ג מדרבנן כיון דמאוריי' אדרבא אינה זמ"ג והוי נשים מחוייבות בה משא"כ הלל, והוא פשוט כמובן, אבל להנ"ל נאמר ביתר ביאור דס"ל לרש"י ז"ל דהזמן גרמא דהכא אינו דומה לז"ג דגבי הלל דהתם בהלל שחייבו מדרבנן אדרבא דבזמנים ידועים צריך לומר בהם הלל ובשאר זמנים אין רשאי כלל כאז"ל כל האומר הלל בכ"י ה"ז מחרף וכו ובכ"ז נשים פטורות גם מדרבנן מצד הסבר כלבו הידוע, משא"כ גבי תפלה דהכא אדרבא החמז"ל באו רק להקל דלא צריך להתפלל יותר מג"פ ביום. אבל להאמת לפי העיקר מדאורייתא הלואי שיתפלל כה"י בכזה שייך שפיר לומר בדבר שהוקבע זמנו רק מדרבנן ליכא שום הו"א לומר בו זמ"ג ולפטור הנשים אודותיו כנ"ל נכון. ובדרך זה נראה להליץ בעד הכ"מ ולומר ליישב קו' המג"א הנ"ל שהקשה לשי' הכ"מ א"כ הוי ק"ש דומי' דתפלה ג"כ שלא הזמ"ג והמג"א לא הביא כל דברי הכ"מ בזה דהכ"מ כ' דטעם חכז"ל הי' שכיוונו זמן ק"ש עד ג' שעות אחרי דתיקנו אח"כ תפלה כנגד תמידים ותמיד ש"ש רק עד ד' שעות ורצו להסמיך גאולה לתפלה שהוא עד ד' שעות לכך הגבלו סוף זמן ק"ש עד שעה א' קודם תפלה יעיי' שם. הגה להנ"ל, המחבר סב"ל כשי' התוס' באמת ג"כ דגם בזמ"ג דרבנן שייך שפיר לפטור נשים ורק בתפלה ל"ש לפטור מצד זמ"ג דרבנן כיון דרחמי נינהו ומדאו' יוכל להתפלל כ"פ בכל יום משא"כ ק"ש גם מדאורייתא אינה רשאי לומר יותר מפעם א' ביום ולא יותר ועתה בא עזרא וב"ד כיון דנתנו זמן לתפלה קבעו גם חק וזמן שלא ישנו מתפקידם לסמוך גאולה לתפלה וכיון שמדרבנן הוי זמ"ג שפיר אמרינן דומי דהלל כיון דז"ג מדרבנן נשים פטורות, כנלענ"ד אוה"נ באהבת האב. סימן כ"ז בשו"ע או"ח סי' פ"ח ואח"כ בטלו אותה התקנה, והנה אמרו בגמ' ברכות אר' ינאי שמעתי שמקילין בה ושמעתי שמחמירין בה, וכל המחמיר בה על עצמו מאריכין לו ימיו ושנותיו, ובירושלמי מפרש לה אר"י, יאריך ימים בטובה, מקילין בה לרחוץ במים שאובים מחמירין בה לטבול במים חיים עכ"ל, כתבתי זה משום הא דכ' מג"א כאן סק"א ומ' סאה שאובים כשרים לטבילה זו, ומירושלמי הנ"ל מבואר שהעושה זה נקרא ממקילין בה. ואגב אכתוב מה שנראה לפ' שם בירושלמי מקודם זה ר' יעקב כו' בשם ריב"ל אין קרי אלא מתשה"מ ופריך תמן תנינן יוהכ"פ אסור כו' בששימש ושכח, ואח"כ פריך והתנא מעשה בר' יוסי בן חלפתא שראו אותו טובל בצנעה ביום הכפורים אית לך מימר על אותו גוף קדוש בשוכח, וכן איתא בירושלמי ר"פ יהכ"פ, ומפרשים אותו בקה"ע ופ"מ דהקו' דעל גוף קדוש לא שייך לומר ששכח לטבול לתה"מ, ואני העני הי' נ"ל דלפי פירושם אין תירוץ על קושיא זאת וניחא להו לפרש כן משום דנראה מדברי הרמב"ם ושו"ע דפסקו כמ"ד דלכל טומאה גזרו רחיצה ודלא כריב"ל, אמנם לענ"ד אין משמעות הלשון שבירושלמי כן דתיקום בקושיא, אמנם הפי' לענ"ד פשוט דכמו דפריך שם על ריב"ל ממתני' עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצנעה ביוהכ"פ, ותי' בששימש ושכח לטבול כ"כ פריך אא"כ מריב"ל שטבל בצנעה וע"כ לא עבר ח"ו על איסור