זכרון י-הודה גרינוולד חלק א כד

מה שאלה בזה דמה שייכות יש להנחת תפלין לתענית אטו עינוי א' תלוי בחבירו, מכש"כ דמה שאין מניחין תפילין בבוקר אינו משום עינוי אלא מתורת אבל ואדרבא מי שצריך לו לאכול בט"ב בוודאי ראוי לו שלא להניח תפלין בבוקר לפי המנהג שנוהגין שלא להניחם בבוקר דהא טעם המנהג כ' הטור משם מהר"מ מר"ב ז"ל דאין להניח תפילין כמו ביום הראשון של אבל שאין יום מר יותר ממנו, וכיון שהחולה אוכל אדרבא צריך עוד יותר לעשות דבר המזכירו ביום המר והנמהר בעוה"ר, להתמרמר ולהתאבל על חורבן ביהמ"ק ע"י והאמת שהטור מביאו מהרא"ש ז"ל דחייב בת"ב בתפלין ושכן סברת הרמב"ם ז"ל מדברי רבינו האי ז"ל יע"ש בטור סי' תקנ"ה, וע"כ המנהג לצאת ידי שניהם שבבוקר אין מניחין כמהר"מ מהר"ב ז"ל הנ"ל אבל במנחה מניחין לצאת ידי שיט' הרמב"ם והרא"ש ז"ל ואותם שמניחים בביתם בבוקר ניחא שיוצאים ידי שיטת מהר"מ הנ"ל במה שאין מניחין בכל סדר התפלה וזה מזכירם להתמרמר על יום המר הזה בעוה"ר, וגם יוצאים ידי שיטת הרמב"ם והרא"ש ז"ל ועוד דבציבור צריך להם שלא לשנות משאר הצבור ותנן אל תפרוש מן הצבור ושפיר הורה הרב ההוא שלא להניחם בבוקר כשאר כל אדם כפי המנהג. ידידו הק' י"ג, סימן י"ט בעזהי"ת יום ד' כ"א סיון העת"ר לפ"ק. שלום וכט"ס לכבוד אהובי התלמיד החביב הרבני המופלג בתורה ויראה חרוץ ושנון מוכתר במע"ט כש"ת מו"ה יהודא ליבש שטערן נ"י. מכתבך קבלתי ושמתי דברים בפיו של תלמידי אחד אשר הלך לשם והבטיח שימסור לך הדברים פא"פ, וככל אשר שאלת עשיתי, וה' יתברך ירחם ויושיע לעם קרובו בב"א, ומה שכתבת שבדעתך להתחיל להניח בכ"י תפלין דר"ת ז"ל, הנה ידעת מש"כ בשו"ע או"ח ל"ד ס"ב ירא שמים יוצא ידי שתיהם ויעשה שתי זוגות כו' ואח"כ בסעיף ג' כ' לא יעשה כן אלא מי שמוחזק ומפורסם בחסידות, ונראה דזה אינו סותר למ"ש בסעיף ב' דכל ירא שמים יצא ידי שניהם דהמעיין בב"י דהאי דס"ב יוצא כן מתשו' אשכנזית דכ' שם הואיל ולא נהגו (להניח דר"ת) מחזי כיוהרא ועל זה כתב ואין ליטול את השם אלא מי שמוחזק ומפורסם בחסידות ע"כ דמשמע מזה די"ש שאינו מפורסם בחסידות יניחם בצנעא וכמ"ש בס"ב, אמנם כבר כ' בשע"ת וברכ"י שבמקומות שרוב תופשי התורה ומקצת בע"ב מניחים דר"ת לא מחזי כיוהרא. והנה בשו"ע סי' הנ"ל כ' לומר רק ב' פרשיות בתפלין דר"ת שמע והי' א"ש והעולם נוהגין לומר כל הג' פרשיות וכבר האריך בזה בתשו' מהרמ"ש ז"ל תשו' כ"ג. ואני שמעתי שמרן הח"ס ז"ל וכמדומה שכ"כ בליקוטי חב"ח לא אמר כלל ק"ש בתפלין דר"ת משום מאז"ל כל הקורא ק"ש בלא תפלין ה"ז כמעיד עדות שקר רק למד בהם איזה שיעור, ובאמת תמי' שמהרמ"ש ז"ל לא הביא כן בשמו והוא ידע תהלוכות החת"ס ז"ל, ועכ"פ כיון שנהוג עלמא לומר בהם כל הפרשיות, אין לשנות, ותקבע לך ללמוד בעודם עליך איזה שעור קבוע, וא' המרבה וא' הממעיט ובזמן הקיץ שאחר התפלה כבר עבר זמן ק"ש, אם אפשר להניח בביתו קודם לכתו לבהכנ"ס הב' זוגות ולומר בהם ק"ש, ולהתנות תנאי כפול אם אח"כ בעת התפלה יהי' עוד זמן לומר ק"ש בזמנו, יקיים אח"כ מצות ק"ש ועתה כקורא בתורה, ואם לא יהי' אח"כ זמן של ק"ש בזמנו ותפלין דרש"י הם העיקר יקיים עתה מצות ק"ש ואח"כ כקורא בתורה וכן בתפלין דר"ת יאמר אח"כ, ואם לא יהי' אח"כ זמן ק"ש ותפלין דר"ת הם העיקר ולא יצאתי בתפלין דרש"י ז"ל ק"ש עם תפלין אקיים עתה מצות ק"ש בזמנו ואח"כ כקורא בתורה. הכלל לקיים חבר אני לכל אשר יראוך ולשומרי פקודיך, יראוך קאי על תפלה כדז"ל ע"פ ייראוך עם שמש ולשומרי פקודיך היינו ת"ת כדז"ל ושמרתם זו משנה, תתחבר למתנהגים בחסידות ולומדי תורה ועכ"פ בשבת תתלבש כובע ישועה בראשך שקורין "סאמיטהוט" עכ"פ, הית"ב ברחמיו ירחמך ויברכך בכ"י לאיושט"א ותזכה לעשות חיל מתוך הרחבה כאו"נ ונפש הטרוד מאד מרוב דאגות וצער אחב"י ומצפה להית"ב לשמוע בקרוב בישועתן של ישראל. הק' יודא גר"וו. סימן כ' הרמב"ם ז"ל בפ"ד מה' תפלין הלכה י"א כ' וכל המניח תפלין לכתחלה אחר שתשקע החמה עובר בלאו שנאמר ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה, עכ"ח דסבר כריה"ג דקרא זה קאי על תפלין ולא על מצות פסח וס"ל כר' יוחנן מנחות כ"ז ע"ב השמר דעשה הוי לאו, נראה בס"ד דלדעת הרמב"ם ז"ל לאו זה נאמר דוקא על המניח תפלין בלילה, ואין כוונתו דלדעת ריו"ח יש מצות ל"ת ג"כ בקיום מצות תפלין, כך נ"ל ברור והנה ראיתי בתשו' מרן מאוה"ג ח"ז רע"ק איגר זללה"ה סי' קס"ט קו' מבנו הגאון ר"ש איגר ז"ל דהוי ס"ל לפשיטות דלריו"ח אליבא דריה"ג מי שאינו מניח תפלין עובר בלאו ואיהו כתב כן למ"ש תוס' בר"ה דף ל' ע"א דלריו"ח דס"ל השמר דעשה הוי לאו א"כ לרע"ק דקרא דושמרת קאי על מצות פסח הוי מצות פסח בלאו, א"כ לפי"ז לריה"ג דקאי הקרא על מצות תפלין ה"נ באינו מניח תפלין ביום עובר בלאו, א"כ יקשה מסוגי' דעירובין צ"ו ע"א דמוכח מההוא ברייתא דמיכל בת שאול שהניחה תפלין דע"כ ס"ל דשבת זמן תפלין, וקשה דלמא ס"ל דשבת לאו זמן תפלין ודרש ושמרת כריה"ג דהוי קיום לאו ג"כ בהנחת תפלין, משו"ה חייבת