זכרון י-הודה גרינוולד חלק א כג

א' מהדו"ק והעלה להלכה שאין שום חשש כ"א על גוף הבתים, אבל לא במה שנותן ע"ג ובסוף כ' אפי' יהיבנא לפ' דציפן וכו' היינו על הבתים, אבל דוקא דבר העומד בפני עצמו אבל לא מה דשייך לנוי התפילין ע"כ, וממילא לדברינו הנ"ל הה"ד מה ששייך לשומר לתפלין דינו כמו לנוי, וע"כ לפע"ד לא ידענא שום דקדוק זה במה שנותנים דבר עב להגן על התפלין כדי שלא יתקלקלו ע"י הבגד שנותן עליו, ואפשר מה טוב לכתוב עליו באותיות שזה נעשה לצורך שמירת התפלין, ועביד ומהני ממילא כדי שלא יראה בחשש היותר רחוק כמוסיף על התפלין, ומה שהקשה בנוב"י שם סתירה בדברי פי' רש"י ז"ל שבסנהדרין פי' ציפן זהב הלממ"ס הוא, משמע שזה גופי' הלממ"ס, ובמגילה כ"ד ע"ב פי' ציפן זהב נמי כתיב למען תהי' תורת ה' בפיך כו' עיי"ש בר"ן, ולפמ"ש לעיל תרי מילי נינהו דשם בסנהדרין בברייתא קאי על מי שציפה על הבית של תפלין עור אחר מבהט"מ או מזהב שבזה פי' בזהב מצד הלממ"ס וכמו שהכרחנו לעיל מלשון טלאי, וכאן במגילה במשנה שנינו ציפן זהב ונתנן כו' ה"ז דרך החיצונים ופי' הר"ם ז"ל הם הכופרים בתורה שבכתב ושבע"פ כו' שם קאי שעשה הבית על התפלין גופו מזהב ע"ז שפיר כתב רש"י ז"ל שיהי' הכל מבה"ט כנלע"ד, כ"ז כתבתי לפום ריהטא כי הגיעו הימים שצריך לעסוק בטרדות והלכות חג הקדוש הבע"ל יחגגהו בדיצות ובכשרות ועוד קודם התקדש ליל חג נתראה פא"פ בקבוץ כדח"י בתוככי ירושלים תובב"א המצפה לרחמי שמים ולישועתו כה"י תמיד. הק' יודא גר"וו. אח"ז מצאתי בתשו' ד"ח ח"א תשו' א' לאו"ח העלה ג"כ בענין כזה דכל לחזק ולהגן שרי ואין חילוק או בקצתו או בכולו ובציפן זהב כו' שאני דהוי כבית אחת משמעותו דמחובר בהדי הדדי והוי כבית אחת ופסול מצד דלא הוי כולו ממותר בפיך, אבל בלא"ה שרי. סימן י"ז בעזהי"ת עש"ק לס' ויקהל בעת"ר לפ"ק שלום לך אהובי התלמיד החשוב והחביב הב' המופלג בתורה ויראת ה' אוצרו חרוץ ושנון ר' אהרן עקיבא גאלדבערגער נ"י. ראיתי את מכתבך אשר כתבת להב' משה נ"י שישאל את פי בענין מי שנשמטה ידו השמאלית ואינו יכול בשום אופן להניח תפלין בעצמו, אם יכול אחר להניח אותם על ידו והוא יברך, ואם לא יכלו להניחם גם ע"י אחר אי יניחו לו התפלין על ידו הימנית, הנה כבר כ' בתשו' מהר"מ שיק ז"ל סי' ט"ו על ענין קרוב לזה במי שאינו יכול להניח תפלין בעצמו, דפשיטא לי' דמצות תפלין הוא להיות מונחים על זרועו ועל ראשו וכנאמר בפ' קדיש והי' לך לאות על ידך וגו' ובפ' והי' כו' והי' לאות על ידכה וגו' ומביא ראי' לזה שהמצוה להיות התפילין מונחים וקשרים דוקא, ואני העני כוונתי בגוף הדבר לדבריו הקדושים בזו והבאתי עוד ראי' לזה מהא דתניא מנחות ל"ז ע"א גידם וכו' אחרים אומרים ידכה לרבות את הגידם עמג"א סי' כ"ז סק"ג דלפי התוס' שם במנחות הנ"ל מניח גידם בימין. וכן הביא מג"א ספרי שכ' בהדיא דגידם מניח בימין ע"כ. וע"כ דמיירי שאחר מניח לו ולא שייך בזה לומר כל מה דאיהו לא מצי עביד לא מצי שוי שליח עמ"ש בזה בתשו' מהרמ"ש ז"ל הנ"ל, ואני העני אוסיף בו לפמש"כ בקצה"ח בחו"מ סי' קפ"ב על דברי תוס' דבמצוה שבגופו לא שייך לעשות שליח כ' הוא ז"ל באמת כגון הקשירה בתפלין בודאי רשאי ויכול לעשות שליח לזה כי שלוחו של אדם כמותו רק התורה הקפידה על הגוף של ישראל שצריכין שיהי' התפלין מונחים על גופו דוקא וזה הוא דבר שממילא ועל דבר שממילא לא שייך שליחות כרא"ש נדרים דף ע"ו לענין שמיעת השלוח לנדרי אשתו יע"ש, ואני בעניי אמרתי בזה במק"א שזהו טעמו שאז"ל בברייתא שתהא לקיחה ביד כאו"א ויליף לה מולקחתם, דלכאו' סד"א דהתורה הקפידה רק שיהי' מנענע את הד' מינים ולא שצריכין ליגע בגוף של אדם וממילא הי' מהני שליחות גבי' לפי דעת קצות החושן הנ"ל קמ"ל בברייתא דלא אלא שצריך שיהי' לקיחה ביד כאו"א ולא מהני שליחות ומתורץ קו' כפ"ת למה צריך קרא ללקיחה ביד כאו"א תיפוק לי' דהוי מצוה בגופו כו' ולהנ"ל א"ש ואכמ"ל, ועכ"פ בנ"ד כיון דמניחים לו התפלין על גופו בקשירה הראוי לענין הקשירה שפיר אמרינן דשלוחו כמותו, כנלע"ד בס"ד לפשוט, ואם ח"ו אין יכולין לקשור לו בשמאלו הדרי' לדינא של מג"א בס"ק הנ"ל שהעלה להלכה בגידם שיניחו לו על יד ימין בלא ברכה והה"ד בנ"ד, ועמג"א סי' כ"ז סקי"א לענין יש לו מכה או מכוה דעציין לסס"י ל"ח לומר דמצער פטור עמחהש"ק, ושם בסי' ל"ח כ' המג"א דע"כ רק באי אפשר לו ליישב את דעתו, אבל באפשר לו ליישב את דעתו בודאי מחוייב ובודאי כל ירא ה' מתאמץ ליישב את דעתו כדי לקיים מצות תפלין וכדאי המצוה הנפלאה להביא בזכותה רפואת תעלה ובזכות מצות תפילין מאריכין לו ימיו כאז"ל כתבתי כ"ז בנחיצה אוה"נ. ודברינו רק אליך בתורת תשובה לשאלתך אבל חס לי להורות באתרי אחרינא, לכן חוס בזה לעשות כראוי, ד"ש לכבוד אביך י"נ נ"י. סימן י"ח ברכת שמים מעל יבוא ויעל על ראש ידידי הרב המופלג חו"ש כש"ת מו"ה נתנאל מאיערזאהן נ"י שו"ב ומו"צ בק"ק טשארנאצא יע"א. על מה ששאל במי שצריך לאכול בט"ב אם לא יניח תפלין בבוקר כשאר בנ"א, תמיהני