זכרון י-הודה גרינוולד חלק א כב

אשריכם שזכיתם לכך להאיר לישראל מתורת אביכם הגאון ז"ל, ואני שולח מחירו על הבי"ד ובאתי בזה רק במעט דברים על מה שכ' בס' תשו' עה"ב סי' ז' שאין נכון להניח הבית העשוי מנייר על תפלין של יד כדי להגן עליו שלא יתקלקל התפלין ש"י, ואנא כד הוינא טליא ראיתי מהה"ג המנוח מהר"י ז"ל שהי' רב בק"ק ראאב יע"א שלמדתי אצלו איזה חדשים קודם שנעשה לרב והי' דר בברעזאווא יע"א שעשה כן להניח תפלין ש"י הבית של נייר להגן עליו ולשמרו כדי שלא יתקלקל ולפעמים נעשה בו נקב שחששו לפסול בזה כמבואר בתשו' מהרמ"ש ז"ל וכמדומה שאמר כן הג' הנ"ל בשם מהר"מ שי"ק ז"ל ואח"כ כשבאתי לבאניהאד יע"א אמר לי תלמיד נאמן של מהרמ"ש ז"ל שאמר בשם מהרמ"ש ז"ל ששמע מפה ק' אם היו הגדולים מסכימים עמו הי' גוזר שכל אחד יניח על התפלין של יד הבית העשוי מנייר יען שכמה קלקולים באים מזה כמובן, וע"כ עיינתי קצת בזה. והנה באמת הא דרצה בתשו' ערוגת הבושם להתיר לכאורה ושאין בו משום דמניח דבר שאין בו קדושה כ"כ על התפלין ש"י והיי' כיון דנעשה לשומר על הבית שרי ומביא ראי' ממג"א סי' כ"ח ס"ק ד' יע"ש באורך האמת שדברי המג"א בזה נפלאו ממני, שהמעיין בפנים בדברי תוס' שם בב"ב דף י"ג ע"ב שכוונת תוס' דע"י שעושה עמוד בפנים והי' נראה כאלו נעשה התורה לנ"כ שומר ע"כ. אבל לא נזכר בדבריהם שכל דבר הכרוך ע"ג חבירו יהי' שומר, וממילא נלע"ד במחכ"ק המג"א לא קשיא מה שהקשה ממגילה כ"ז מיכרך היכי כרבינן הא קא יתיב דפא אחברי' כו' אלא כיון דלא אפשר שרי, וק' מאי ראי' מזה הא גבי כריכה נעשה א' שומר לחבירו, ולהנ"ל ניחא כמובן אמנם עכ"פ הסברא אמתיית כיון שהוא טפל להתפילין לצורך שמירת התפלין אין בו חשש מה שמונח עליו וכמש"כ המג"א שם ממטפחת הספרים ובתשו' נוב"י מביא ג"כ ראי' מסדין בסוכה דהבטל לגבי' המצוה אינו צריך להיות ממינו דוקא, והה"ד בתפלין שדבר הבטל לגבי' אינו צריך להיות ממינו יע"ש בסוף התשו' א', והא דבפירס עליה סדין מפני הנשר פסול אעפ"י שהוא לשמירה, התם מילתא אחריתא אית בי' יען שהוא גופי' הוי סכך פסול, אבל בלא"ה כל לשמירה בטל לגבי', ויעיין בתשו' ח"ס חיו"ד סי' ר"ד מה שמיישב דברי הנוב"י שם במקואות לפי הנ"ל ואכ"מ. ועוד ראיי' מדברי תוס' ב"ב הנ"ל דהא רק כתבו שגנאי הוא שהתורה גנאי להם שיהי' שומר להנ"ך אבל שאר שומר רשאי לנוח עליו, ועוד ראי' עפ"י מ"ש בסי' ל"ב סמ"ח בצפה עליהם עור בה"ט פסול כו' הא שאר דבר כשר והיי' לאותו פירוש דלא קאי על עור ש"י גופי' רק דקאי על עור אחר עב"י והא דחשש בערוגת הבושם למ"ש בתשו' ת"ש שע"י הבית של נייר לא יראה התפלין ש"י פני האויר והראה בזה מקום מדברי תוספות מנחות ל"ה ד"ה מעברתא ויש מפורשים מעברתא רצועה קטנה שמעבירין למעלה על בית תפלין ש"י, וכ' התוס' שאין לפסול משום שאינו רואה כל הבית את האויר חדא דלא שייך אלא כי חיבר ביתא אחרינא כו' ועוד דל"ש כן אלא בתפלין ש"ר, ועוד כי הרצועה אינו מכסה כל הבית כו' ע"כ, ואחרי שבנ"ד מכוסה כל הבית עם המכסה שעליו ואין היתר רק מכח ב' תירוצים הראשונים, אבל לפי תי' ה"ג הי' מקום לפסול בנ"ד וע"כ מיאן בתשו' ערוגת הבושם לעשות כמכסה זה על הש"י, ואף שהי' מקום לתקן לחתוך קצת מב' צדדים של המכסה, מ"מ חשש מטעם שכתב בפ"ת הנ"ל במוסיף על התפלה, הנה לא מצאתי בש"ת לאו"ח ד"ז, ופתחי תשובה על או"ח אינו לפני, ומ"מ סברא זו לא סבירא לי' כמ"ש לקמן בסד"ש, ומקודם אומר רק דלדעתי ל"צ לתקן כלל מב' צדדי המכסה דתוס' לא הצריך לזה הטעם השלישי רק בנידון שלהם דהרצועה קטנה ההוא שהיתה קבועה שם תמיד ולא זו הרצועה שהי' לכרך הכריכה שאח"כ אלא רצועה קטנה, ועי' דברי תוס' על הראש שהרצועה נעשית לכסות את הקמטים, והיתה קבועה שם תמיד וע"כ אם הי' שייך בשל יד שצריך לראות את האויר הי' שייך לפסול גם בזה, אבל בנ"ד שאין דבר זה קבועה שם רק אחר הנחת תפלין קודם שיתן עליהם הבית יד של הבגד נותן עליו הבית של נייר להגן ולשומרו: לע"ד לית שום חשש גם לתי' הג' של התוס' בשגם שכל הפוסקים ראשונים ואחרונים נקטו לסתמא שבשל יד ל"צ לראות את האויר ואדרבא ר' ישמעאל דרש מנחות ל"ז לך לאות ולא לאחרים לאות ומדברי רב אשי ואמימר שם נראה בהדיא שהפי' של לך לאות ולא לאחרים לאות נאמר לעכובא ג"כ יעיי"ש, ואדרבא לענ"ד לכאורה ראי' ברורה דשרי ממה שהצריך רש"י ז"ל בסנהדרין מ"ח ע"ב בציפין זהב דפסול משום דהוי הלממ"ס ומעור בהט"מ פסול מקרא דלמען כו' מן המותר בפיך, משמע הא בלא"ה כשר ופשיטא להב"י בשם המרדכי דבטלה עליהם עור בהט"מ דהפי' בעור של התפלין גופיי' מיירי] אבל בטלה עליהן עור אחר כשר אפילו מבהט"מ, א"כ בוודאי ליכא שם חשש אחר אלא אפי' לאותו פי' של הב"י בשם המרדכי דמיירי עור אחר ע"ג עור התפלין מ"מ דוקא מבהט"מ מצד שצריך מן המותר בפיך, ומזהב דפסול מצד הלממ"ס והא ראיי' שבב"ח כותב לפי שיטה זו דבעור טהורה ע"ג עור טהורה יש דפסול מצד בל תוסיף, ומ"מ בכה"ג דנידון דידן לא מצאתי שום יסוד לפוסלו, ומהנ"ל לע"ד מוכח דלא כפ"ת שכתב דהוי כמוסיף על התפלה לע"ד משום רש"י ז"ל שם בסנהדרין שפי' טלה עליהן לשון טלאי כלומר חיפן בעור כו' משמע בהדיא דפי' כפי' הב' דקאי על טולה עור אחר (שזה הלשון "טלאי") עיין ערוך ערך טלה, ודוקא מבהט"מ פסול או בזהב מצד הלממ"ס ולא בדבר אחר כנלע"ד, ואח"ז ראיתי שכבר האריך הנוב"י מאד בפי' הברייתא הנ"ל בסי'