זכרון י-הודה גרינוולד חלק א כא

וסמך על המבין עיין מ"ש בטור, ולפ"ז יש מקום שפיר לחקור כספיקו של מע"כ כיון שלא כתב תו"מ זה שלשים יום, ובגמ' דרב יהודה מהדר אתלמודי' כל תלתין יומין כגמ' דר"ה ל"ה ע"א עיין בב"י סי' ק'. אמנם נראה לתרץ על קו' לעיל דמה מהני שגורות לענין חסירות ויתירות דע"י ששגורות בפי כל אדם כל יומא עי"ז הסופר כשאומרם זוכר ג"כ החסירות ויתירות כמנוסה, וממילא הדר הו"ל כמו שהחסירות ויתירות שגורות במחשבתו כצ"ל וממילא הדר נפשט ספיקותו בזה, ומשום דטרידנא טובא לא אוכל לחפש בספרים המיוסדים על הלכות הללו, והי"ת ברח' וחסה"ג יצילנו מכל מכשול ותקלה, יאר פניו אתנו סלה. דברי ידידו הדש"ת, הק' יודא גר"וו. סימן ט"ו שמחת החג הק' הבעל"ט, ושלום וכל טוב בגורלו יעל, לה"ה התלמיד החשוב הרבני המופלג חרוץ ושנון ירא ד' מרבים הקצין מו"ה יצחק יעקב גלאנץ נ"י. מכתבך קבלתי לפני כמה שבועות ומחמת הטרדות הסובבות אחרתי עד כה בשגם הענין איננו מצוה עוברות כי עוד פנאי להשיב בזה קודם יו"ט: והנני במעט דברים בעזהשי"ת ע"ד אשר שאל בענין הנחת תפילין בחוה"מ שיש שם איזה יחידים מהנוהגים כספרדים, ורוב הקהל דשם המה מתנהגים במנהג אשכנז ומניחין תפילין בחוה"מ וכ"ז שהי' מע"כ רק יחיד בדבר זה לא הי' משגיחין עליו בד"ז ולא הי' נראה כאגודו' ועתה שניתוספו איזה בע"ב שגם כן מתנהגים בזה כספרדים שאינם מניחין תפילין בחוה"מ, מה יעשו עתה אם אין בזה משום לא תתגודדו כיון דמקצת מתנהגים כך ומקצת כך, הנה בוודאי אם הי' באפשר שיעשו להם מנין בפ"ע בוודאי מהראוי לעשות כן כי לכתחלה אין לכנוס בסברות לענין איסור דלא תתגודדו דהוי דאורייתא כמ"ש הפר"מ בסי' תצ"ג, ובמנין בפ"ע לע"ד ליכא משום ל"ת דהוי כמו ב' ב"ד בעיר אחת, ובב' ב"ד בעיר א' אפילו שא' הוי רובא מבואר בגמ' שהביא המג"א דהיינו ביבמות י"ד ע"א דלמסקנא דבב' ב"ד מותר אפילו כשהם רובא, ע"ש היטב כנלע"ד בסד"ש. אמנם זה הי' ניחא אם הם תמיד כנסי' בפ"ע, אבל כשהם עושים הכנסי' רק באקראי צ"ע בזה, ואין לחלק ולומר דהכא משום דלדברי הזוהר שהביא הב"י בסי' ל"א משום חשש איסור מיתה ח"ו דאית בי' בהמניח תפלין בחוה"מ רשאי לעשות אגודות אגודות, ז"א דהא בגמ' יבמות הנ"ל הק' כן על פלוגתת ב"ש בענין צרת הבת דג"כ איסור כרת אית בה ובכ"ז פריך משום אגודות אגודות, וגם שם אח"כ בגמרא כדפריך על פלוגתת ר"א ורע"ק לענין מכשירי מילה בשבת ודקארו לה מאי קארו לה מתרץ דס"ד משום חומרא דשבת כמקום א' דמי קמ"ל, אמנם זה אינו דקו' הגמרא בהנ"ל ע"כ דלהני דמקילין שיחמירו שלא לעשות ליכנוס באיסור כרת. אבל להיפך להכריח להני דמחמירין או דקיי"ל כדעת האומר שיש בזה איסור מית' אין להכריחם להקל משום חשש לא תתגודדו כנלע"ד לכאו', וגם לענין פלוגתת בני רייניס ע"כ צריך לומר לפי' הנ"ל דמה שכ' המג"א בסי' תצ"ג כשנתקבצו כולם למק"א צריכין לעשות מנהג שוה ג"כ הכוונה שיעשו המנהג ויכריחו להמקילים שלא לעשות כנ"ל לולא דמסתפינא, וכמו ראי' אפשר לומר מהא דכ' הרמ"א ז"ל בסי' ל"א וכן נוהגין בגלילות אלו להניחם במועד וכו' אלא שאין מברכין בקול רם בב"ה וכו', ותמה הטו"ז ע"ז דכלפי שמיא מי מחלקינן בין סתר לגלוי, והי' נ"ל לפרש דטעם הרמ"א ז"ל שאם יברך בקו"ר ויהי' שם מי שאינו מניחם יהי' נראה כמו אגודות אגודות ע"כ טוב יותר שלא יברך בקו"ר ועי"ז שבפעם אחר מברכים בקו"ר ובחוה"מ אין אומר ואין דברים של הברכה בקו"ר ידעו שחוששין גם המניחין לדעת האין מניחין ולא יהי' נראה כ"כ כמו אגודות כן הי' נ"ל, ואח"כ מצאתי בא"ר שכתב ג"כ קרוב לזה דע"כ אין לברך בקו"ר משום מחלוקת, ור"ל שיהי' שם יש שאינם מניחין ויבוא לידי מחלוקת, עכ"פ יש ראי' מכאן שיזדמנו בכנסי' א' מניחים ואינם מניחין, ולפי"ז דיו שאינם מכריחים לאחרים שלא להניח אבל להכריח להמיעוט לעשות להניח ולעבור לפי דעתם על חשש איסור מיתה ח"ו בודאי זה אינו ויניחו להם מנהגם, ואולי יש אופן להמציא להאינם מניחין שיניחם שלא במקומם של התפלין דאז הוי רק כמו טלטול בעלמא דליכא איסורא בחוה"מ, ויותר עדיף עכ"פ מ"ש לעיל לעשות להם כנסי' בפ"ע אם אפשר בכך או עכ"פ באותו ביהכנ"ס יעשו להם מנין בפ"ע אחרי שכבר יגמרו שאר הצבור תפלתם, וגדול השלום, והשי"ת יברך אתכם בכ"י בברית שלום והחכם עיניו בראשו. כתבתי למען שלא להשיב ריקם ויומא קא גרים שלא להאריך במכתב, אוה"נ החותם בברכת שמחת החג הק' הבעל"ט תחוגגהו בדיצות ובכשרות ועינינו תראינה ב"ב כשיוציאנו הי"ת מבין הגליות בכושרות ולאכול בעיר קדשינו מן הזבחים ומן הפסחים בקדושות החבורות המצפה לישועה ולמאורות. הק' יודא גר"וו. סימן ט"ז אשר בקודש נאדר ולו ההוד ודהדר. חיים וכ"ט ישדר בחודש אדר לכבוד ידינ"פ אהובי הרב הגאון חריף ובקי בנש"ק כש"ת מו"ה ר' אברהם יוסף נ"י האבדק"ק חוסט יע"א. הגיעני הספר ערוגת הבושם ממר אביו הגאון והקדוש זצללה"ה ולא באתי עד כה להחזיק טובה בכתב למ"כ הד"ג נ"י על זה,