זכרון י-הודה גרינוולד חלק א יט

להצטרף זה ג"כ להקל בכלים שבישל בהם הנכרי בעד חולה שאב"ס. העולה מהנ"ל דלענ"ד הי' נראה דבחולה שאב"ס דוקא אסור למוצ"ש לשי' הרשב"א ז"ל אבל בישב"ס גם הרשב"א ז"ל מודה וממילא בזה וודאי יש לומר דאין איסור על הכלים ועכ"פ ראויים דברים הנ"ל לצרף עוד צירוף קצת לדברי החכמ"א דבבישל בלא הגעלה מותר, ובא"א להגעיל עכ"פ להדיח כדעת הרא"ה ז"ל כמש"כ למעלה, כ"ז העליתי לפום ריהטא בעניותי ובעה"ח פה באניהרד אור ליום ט"ז מנחם אב תרנ"ב לפ"ק. הק' יודא גר"וו. סימן י"ד אורך ימים ושנים טובים להמזכה את את הרבים ה"ה כבוד הרבני המופלג בוב"י א"ח כש"ת מו"ה שלום יוסף קליין נ"י סופר סת"ם בק"ק נ"ב יע"א. מכתב כבודו נמסר לידי ע"י הרבני מהרח"ו נ"י, ויען שהשאלה ל"צ לשעתא, אחרתי עד כה, ותוכן השאלה בתפילין שנמצא באות הדל"ת שבתיבת אחד שמקובל ביד הסופרים לכתוב ד' רבתא שנפסק הרגל של הד' ונשאר אך כמלוא אות קטנה, כיצד משערין בזה אם משערי' הרגל שנשאר לפי ערך ראשה או לפי ערך שאר אותיות הפשוטות דאם משערי' לפי ערך ראשה (כזה ד) אין כאן מלוא אות קטנה, ולדעת הבית אפרים דבסי' ל"ב סט"ז צ"ע אם מועיל כאן הבחנת תינוק, וכמו שיבואר לקמן. הנה מקודם שנבוא לפשוט ספיקותו דמר צריך לי לפרש דברי הד"מ סי' ל"ב אות ד' שכתב על דברי הב"י שהביא בשם הר"ר מנחם המאירי ז"ל דגם ברגל של ה"א בשניקב באמצעית הרגל תלי' בהבחנת תינוק בינוני וכ' הד"מ באות ד' שמדברי המרדכי שהביא שם הב"י נראה שאין סובר חילוק זה שהרי חילק בין אותיות פשוטות, אבל בה"א וכיו"ב יש לדון בנשתייר כמלוא אות קטנה ע"פ ודברי ד"מ לכאורה הם מקושי הבנה דהיאך מוכח מדברי המרדכי שבה"א וכיו"ב לא מהני הבחנת התינוק הא איהו לא קאמר רק דבאותיות פשוטות כמו ו' או ז' וכדומה אין שיעוריהם באות קטנה דאדרבא אם לא נשאר רק כשיעור יוד פסול, אבל להיפך דבאות ה' וכדומה לא יהי' מהני הבחנת התינוק זה לא נזכר כלל בדברי המרדכי, וע"פ פשטות צ"ל דכוונת הד"מ דכיון דמצינו למרדכי שמחדש דבאותיות פשוטות לא מהני שיור כמלוא אות קטנה אעפי' שבגמ' מנחות כ"ט לא נזכר רמז מזה, בכ"ז קאמר המרדכי כיון דשיור מלא אות קטנה לא נזכר בגמ' כלל בדברי ר' זירא באפסקא כרעא דוי"ו רק התיקון של הבחנת תינוק מסתמא סובר המרדכי גם להיפך באיפסק רגל הה"א וכדומה לא מהני הבחנת תינוק כיון דבגמ' לא נזכר בזה הן בדברי רב יהודה והן בדברי ר' אבא רק התיקון של שיור מלא אות קטנה ולא התיקון של הבחנת תינוק, ובאמת גם בזה יש ליתן קצת טעם יען שהתינוק רואה הרגל השני של הה"א עי"ז יכירו בקל שזה הוא אות ה' אעפ"י שרגלו אחד נפסק באמצעו, יגיד עליו ריעו, כנ"ל לכאורה, ויורה על זה הפי' הלשון שכ' הד"מ שהרי חילק בין אותיות פשוטות שבהן נזכר תיקון כו' וכמובן. אמנם כד נחיתנא בי' טפי נראה בסד"ש לפ' כוונת הד"מ בדרך נכון יותר והיינו יען שהזכיר הרמ"נ המאירי ז"ל דהבחנת תינוק מהני לענין לצרף החלק התחתון להעליון אם ההפסק רק דק ביותר עד שאין ההפסק מונע לקריאה המתוקנת לתינוק בינוני, ע"ז כתב דע"כ הבחנה באופן זה לא מהני לדברי המרדכי הנ"ל כיון שהאות גופא לעינינו נחלק לשתים ואינו עוד גולם אחד לא מהני בזה הבחנת התינוק, והוא מכוון שאנו רואים שהמרדכי כ' על דברי ר"ז באיפסק כרעי' דו' אייתי ינוקא כו' שגם אות ד' הנראות כמו י' יש להכשיר ע"י קריאת התינוק, וגם בתוס' שם למנחות כתב בזה בשם רבינו אלי' ז"ל שהי' הדלי"ת כמעט כמו ר' והכשירו ע"י קריאת התינוק, ומוכח מזה דהבחנת התינוק מועיל דוקא בשניכר לעינינו ג"כ האות כראוי ורק שנראה כמעט כמו אות אחרת לזה מהני קריאת התינוק, אבל לא בשהופסק לגמרי ולא נשאר למעלה כדי אות קטנה, והי' הכוונה שלהמרדכי דלעיל שלא מהני שיור מלוא אות קטנה בוי"ו וכדומה משום דשם בוודאי נראה לעינינו כמו יו"ד ושוב לא מהני הבחנת התינוק, אלא שם צריך ארוך יותר ממלוא אות קטנה ובכ"ז צריך הבחנת תינוק ג"כ לחומרא, ואי המרדכי הוי ס"ל כהר"ר מנחם ז"ל מה לי בזה שמלוא אות קטנה הי' נראה כמו יו"ד אם התינוק הי' קורא אותו לוי"ו אם ההפסק לא הי' מונע אותו מלקראו לוי"ו, אע"כ דלהמרדכי לא מהני הבחנת התינוק לקולא אם אינו מונע אותו ההפסק מלקראו כראוי, אלא דוקא הבחנת התינוק דוקא לחומרא כנלע"ד. העולה מזה דלד"מ לשי' המרדכי שגם בה"א וכיו"ב דצריך שיור מלא אות קטנה צריך ג"כ הבחנת תינוק ורק באותיות פשוטות לא סגי בשיור כשיעור אות קטנה אלא צריך להיות יותר ארוך, והיינו כדברי הבית אפרים שמפרש בדברי הרמ"א ז"ל מש"כ נפסק א' מהאותיות הפשוטות כגון ו' ז' או שנפסק רגל ה'א'ח'ד הכוו' האותיות "ה"א"ח"ד" שבזה צריך ג"כ הבחנת תינוק מלבד השיור כמלוא אות קטנה. ולא קשה משה"ק מע"כ למה לא נזכר בדברי ר' זירא בגמ' בשנפסק כרעא דוי"ו רק היכר תינוק ולא הזכיר כלל משיור מלא אות קטנה ולדברינו הנ"ל בדעת המרדכי ניחא דאדרבא לא סגי הכא בשיור מלא אות קטנה אפי' אי התינוק קורא אותו לוי"ו כיון דבאמת נראה כיו"ד אלא צריך קצת יותר ארוך עד שלעינינו נראה כמו וי"ו ולחומרא הצריך הבחנת תינוק ולהיפך לעיל בדברי רב יהודא ור' אבא