זכרון י-הודה גרינוולד חלק א יח

בדברינו לקמן בס"ד.) ולא תליא ב' דינים הללו זב"ז, ואף שהרשב"א ז"ל בהדיא חולק בדין הראשון ג"כ דהיינו בבישל נכרי עבור ישראל שאסור למוצ"ש נראה דכוונת הר"ן ז"ל לפי דברי הש"ך על שאר החולקין על הרא"ה ז"ל כמ"ש הר"ן ז"ל שם בתשובה בסופו, וז"ל אבל למעשה אני אוסר לפי שראיתי קצת מן הגדולים שחלקו על הרא"ה ז"ל ואסרו כלים הבלועים מבשולי נכרים, והרב בעל התרומה מזה הדעת ע"כ ומלשון זה האחרון ראי' לדברי הש"ך ז"ל ודו"ק ואי"ל, עכ"פ מיושב קושייתנו הנ"ל, וממי' ניחא ג"כ מ"ש לעיל בדברי החכ"א דשפיר כתב בלשון ועוד, כיון דיש דמכשירים אפילו המאכל הוא מוסכם יותר וכגון בעל התרומה ז"ל כפי הבנת הש"ך ונודה בדין הכשר המאכל למו"ש ובדין הגעלת הכלים הבלועים מבישול נכרי פליג ואוסרם וע"כ שפיר כתב ועוד הא י"א דגם הכלים אי"צ הכשר והיינו שיטת הרא"ה ז"ל וק"ל. העולה עכ"פ מדברי בדה"ב הנ"ל שצריך עכ"פ הדחה גם לשיטתו ובזה יש להורות גם אחרי מעל"ע דכ' החכ"א הנ"ל דאי"צ הכשר, עכ"פ יש להזהיר להדיחם עכ"פ. ואני העני בדעת הי' נ"נ לולא דמסתפינא לחדש דבר במה שלא ראיתי עד כה שום רמז בהדיא לדבר הזה, דיש חילוק גם לענין הכשר כלים שנתבשל בהם בשבת ע"י נכרי אי הי' הבישול נעשה בעד חולה שיש בו סכנה ואף דמותר ע"י ישראל וגם אדרבא קיי"ל בסי' שכ"ח דיש להשתדל שלא לעשות ע"י נכרים אלא ע"י ישראלים גדולים ובני דעת, מ"מ אי אתרמי שנעשה ע"י נכרי בזה דוקא אמרינן דאין הכלים צריכים הכשר מטעם שיבואר לקמן משא"כ כשנתבשל ע"י נכרי בעד חולה שאין ב"ס בזה דוקא פליגי הרא"ה והרשב"א ז"ל. ולא לבד לענין הכשר כלים נ"ל החילוק הנ"ל אלא גם לענין מה שנשתייר מהבישול הזה שבישל נכרי לצורך ישראל, למוצאי שבת ג"כ יש לחלק חילוק הנ"ל ועיין היטב בדברי בדה"ב בשער הנ"ל כ' בהדיא וז"ל אף אני אומר שהנכרי שבא לבשל לחולה והוא בשבת בזמן האסור לנו לבשל שלא אסרו משום בישולי נכרים כלל דלא שייך הכא משום חתנות ע"כ וע"ז חלק הרשב"א ז"ל שם במשה"ב וכתב אדרבא כל שאי אפשר לחולה אלא ע"י הנכרי והנכרי עושה עונו טובה כ"ש דאיכא משום איקרובי דעתא טפי ע"כ משמע מזה דדוקא בחולה שאב"ס שייך שפיר טפי משום איקרובי דעתא, אבל בחולה שיש בו סכנה דשרי גם ע"י ישראל ואדרבא הזריז בזה ה"ז משובח שפיר י"ל דמודה הרשב"א ז"ל להרא"ה ז"ל דלא שייך בזה משום חתנות ומכש"כ די"ל דבחולה שיש בו סכנה דלא שכיחא ודאי דלא גזרו בזה משום חתנות [דומה למ"ש תוספות בפסחים לענין הואיל דלא להתיר בשבת משום חשיב"ס כיון דלא שכיחא לפי"ז מה שכ' הטו"ז בסי' קי"ג ביו"ד שהרשב"א ז"ל במשמה"ב חולק וס"ל דאסור מה שנשאר למוצ"ש מתבשיל שנתבשל לחולה ע"י נכרי בשבת, י"ל בכוונת הטו"ז היינו דוקא בחולה שאין ב"ס בזה פליג הרשב"א ז"ל, אבל כא בחולה שיב"ס ונשאר ממנו למו"ש, ודלא כבעל באר היטב בסי' שי"ח לאו"ח אות ב' כתב בהדיא בשם הטו"ז דגם בחולה שיב"ס אוסר הטו"ז מה שנשתייר למו"ש, ולענ"ד אינו מוכרח לומר כן ואם הי' ס"כ כבאה"ט כן בדעת הטו"ז מצד איזה הפרח נלע"ד דיש לומר עדיין כדברינו הנ"ל דלוני' שמעיין בפנים משמע דפליגי הני רבוותא הנ"ל דוקא בחולה שאב"ס, ומתוך הדברים הנ"ל יש לומר ג"כ על מ"ש בווחהש"ק סי' שי"ח סק"ז דמ"ש במג"א ס"ק הנ"ל בשם הש"ך עמ"ש המחבר ז"ל ואפי' בישל ע"י נכרי אסור בשבת, דבמו"ש מותר מיד, וכתב המחהש"ק דהש"ך לטעמי' אזיל דכ' ביו"ד ססי' קכ"ג דאין בזה איסור משום בישול נכרי ע"ש, ולדברינו הנ"ל אינו מוכרח לומר דאזיל לשיטתו, די"ל דגם לשיטת הטו"ז דאוסר שם מה שנשאר למו"ש היינו דוקא בתבשיל שנתבשל בעד חולה שאב"ס בזה אוסר הטו"ז ופליג על הש"ך עש"ה, אבל הכא המחבר קאי בבישל הנכרי לחולה שיש ב"ס בזה שפיר לכו"ע דבמו"ש מותר מיד והכוונה רק לאשמעינן חידוש דל"צ להמתין אפילו בכדי שיעשו וכמש"כ המג"א, עיין בפמ"ג בפי' הדברים כנלע"ד נכון לולא דמסתפינא. ועיין בבאה"ט סי' קי"ג רוצה להביא ראיי' דאסור הנשתייר למו"ש דאם נתיר למו"ש הי"ל לגזור גזירה שמא ירבה בשבילו כמו דגזרו גבי מבשל לחולה דאסור לבריא למוצ"ש ולא אוכל להבין דעתו דאי משו"ה הי' לנו לדון רק אי להמתין בכדי שיעשו למו"ש אבל לא לאסור לגמרי למוצ"ש, ובאמת ל"ש לגזור בכדי שיעשו בזה כש"ך הנ"ל, ועיין בר"ן בסוגי' דהשוחט בשבת, כ' ודבר ברור הוא במבשל לחולה בשבת דמותר לבריא במו"ש מיד דלא בעי' בכדי שיעשו אלא כשנתחלל שבת או בשוגג או במזיד אבל במבשל ברשות שאינו אסור לבריא אלא שמא ירבה בשבילו לא בעי בכדי שיעשו ע"כ. ואגב צריך לי לעורר במ"ש הטו"ז שם ססי' קי"ג דיש עוד ראי' מסי' קי"ב דבמקום שאין פלטר מצוי התירו לו אף של בע"ב וזה ודאי דאחר שיבוא לפלטר מצוי חוזר פת בע"ב לאיסור, וה"נ כן הוא, לענ"ד תמוה זה טובא דהא אדרבא בזה גופא פליגי הרשב"א והרא"ה ז"ל דהרשב"א ז"ל ס"ל דכיון דפ"א הותר נשאר בהיתרו ובתר מעיקרא אזלינן, והרא"ה ז"ל חולק שם עיי"ש בשער ז' בית ג' לעיל מיני' בדין בישול הנ"ל, וא"כ הי' פלוגתייהו הכא מהיפך להיפך וצע"ג לכאורה, אע"כ יש לחלק בינייהו דשאני הכא דס"ל להרא"ה דבכה"ג ליכא חתנות מטעם שכ' וכיון שבישל בעד ישראל נשאר בהיתר, משא"כ בפת פלטר עיש"ה בפנים בבדק ומשמרת הבית.] והוי יודע שאני מסתפק טובא לענין בישול אחר בישול אעפ"י דקיי"ל בשו"ע או"ח סי' שי"ח דאם נצטנן בשבת יש בו משום בישול אחר בישול, אבל עכ"פ לענין בישול נכרי אני מסופק אם גם בבישול אחר גזרו, ואין לע"ע פנאי לעיין אח"ז, עכ"פ יש