זכרון י-הודה גרינוולד חלק א קעב

סימן ר"ז שלום וכט"ס לחיים טובים וארוכים לכבוד ידינ"פ וי"נ כ"ח ה"ה הרב הגאון הגדול עמו"הי פ"ה כקש"ת מו"ה חיים צבי ט"ב שליט"א אבדק"ק סיגעט יע"א. אחדשה"ט וש"ת דהדר"ג נ"י הנה העולם צועקים עלינו לאמר מדוע הרבנים מחשים ואין עושים כנופיא לעשות עצות בנפשם ולדעת מה לעשות כיום בישראל לבוא ולהתחנן לפני המלך ממההקבה"ו אולי יחנן ה' צבאות ויחון את שארית ישראל ויבטל מעלינו כל הגזירות קשות ורעות אשר מיום נהיינו לעם לא הי' כזאת אויב דבר חרב ורעב שבי ובזה כולהו איתנייהו, ועל הכל גודל סכנת הגוף והנפש אשר מרחפת על העולם צדיק ה' בכל דרכיו ובל"ס עוונותינו הטו אלה וחטאתינו והוא יתב' רחום יכפר עון וכו'. ועלינו עכ"פ לקיים צאי לך בעקבי הצאן כדז"ל להסתכל בפסיעות שפסעו אבותינו לעשות ולקיים ככל הכתוב בשו"ע ה' תענית סי' תקע"ו ס"א כך מתענים על שאר הצרות וכו' עד שירוחמו ושם סט"ז ובודקין על מעשי אנשי העיר וכו' ומתודים וזועקים כפי כחם והמג"א בריש הסימן שם מביא דברי הרמב"ם ז"ל מ"ע מן התורה לזעוק ולהריע כו', ותמה למה אין נוהגין לתקוע וכו', משמע עכ"פ דהמנהג לזעוק כמצוון מה"ת רק תמה על מה שמניחין מלתקוע. וראיתי בהגהת נתיב חיים על השו"ע והוא מבעל ק"נ ז"ל שכתב דלק"מ דבקרא כתיב וכי תבואו מלחמה בארצכם וכו' והיינו דוקא בא"י, ולע"ד במחכ"ת תי' כזה י"ל רק לענין להריע אודות מלחמה, אבל על שאר צרות אין זה תירוץ ומה גם שהרמב"ם מסיים שם פ"א הא' מהלכות תענית ודבר זה מדרכי התשובה הוא שבזמן שתבוא צרה ויזעקו וכו' ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע ככתוב עוונותיכם הטו אלה וכו' וזה הוא שיוגרם להסיר הצרה מעליהם, ועוד דבספרי הובא במהרמ"ש על המצות דרש על הצר הצורר אפי' ספינה המטורפת בים ואפי' אשה מקשה לילד יע"ש, וגם בסקי"ב במג"א בסימן הנ"ל תמה המג"א למה אין עושים בזמנינו שביום התענית שגוזרים מפני הצרות יהיו בודקין על מעשי אנשי העיר כו' גם בזה רצה בנתיב חיים להליץ ע"ד מ"ש בחי' ריטב"א ז"ל עמ"ש קורא ויחל ולא ברכות, וקל' כמ"ש אז"ל ותי' בשביל שיהי' היכר שאין ת"צ בבבל והה"ד בשאר חו"ל יע"ש, והה"ד הכא ג"כ אין עושים ככופי' משום היכר הנ"ל, ובמחכ"ק אין דמיון זה עולה דהכא שאני דדברי קבלה הוא שזה העיקר התענית כמ"ש מיסעי' נ"ח ושנו במשנה, והיאך נאמר דבשביל לעשות איזה היכר יניחו מלעשות מצוה מדברי קבלה ומה שצוו חז"ל ומכש"כ דזה הוא מעיקר התענית לפי דברי הרמב"ם ז"ל, ואנו בדורינו כי גברו עלינו הצרות ר"ל מחוייבים אנחנו לעשות איזה התעוררות ולומר להם דברי כבושים כבמשנה רפ"ב דתענית למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו וכו' וככתוב בסי' תקע"ט וז"ל ומוסיף בענינים כפי כחו עד שיכניע לבם וישובו תשובה גמורה, והי' ראוי לגזור תענית וכו' עד שירוחמו כלשון השו"ע תקע"ו הנ"ל. אמנם כבר כ' בס' דברי יחזקאל תשובה י"ב שאין לגזור תענית בדור חלוש הזה ודי בעצבונינו מעניינו ומלחצינו בעוה"ר אך זאת ראוי לגבות פדיון נפשות ולחלקם לעניי העיר עכלה"ק. מ"מ נראה דהתם הענין אודות מכשול פרטי שהי' בעיר, משא"כ בימינו אלה כי גברו צרות הגוף והנפש עד לשמים הגיע, וכדי להנצל מסכנות אפשר לומר גם הוא ז"ל מודה דיש לגזור תענית ופשיטא מילתא לעשות כמ"ש בשו"ע תקע"ו סי"ד דתענית אלו שמתענים על הצרות אין מתענין בהם לא עוברות ולא מינקות ולא קטנים. ובמג"א ונוהגים שלא לגזור על פחותים מי"ח לזכר וט"ו לנקיבה, ועכ"פ אותם שאין בכחם להתענות יפדו את התענית ויגבו את הפדיון נפשות ויחלקם לעניי העיר, וגם מי שאין יכול להתענות עכ"פ יצרף עצמו עם הצבור להתפלל על הדברים שעבורם התענית וכמ"ש במג"א סימן ת"ק סק"ט יע"ש וכמז"ל במד"ר קחו וכו' בכו והתפללו לפני ואני מקבל. ולדעתי ראוי עכ"פ שבכל המדינה יקבעו יום א' לתענית דהיינו ביום ער"ח כסלו הבעל"ט, או ביום אחר אשר יבינו בקאנצלייא שיגיעו שם האיגרת עד היום ההוא גם בקצה המדינה, והיתב' ירחם על כל ישראל ויסיר חרון אפו ויבטל מעלינו ומעל כל ישראל כל גזירות קשות ורעות, וכאשר שש על אבותינו כן ישיש עלינו ברחמיו עלינו ועכ"י להטיב לנו ולשום שלום בארץ ויקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ ונזכה לישועת ישראל בבי"א. והנני מחלה פני כבוד הד"ג נ"י שגם כבודו ימחול א"פ לכתוב לקאנצלייא שמסכים לקבוע תענית יום אחד או אפילו תענית בה"ב לכל המדינה והזקן והת"ח שבהם יעורר ביום ההוא או עכ"פ בשבת שקודם התענית לתשובה, ובדור העני הזה עכ"פ שלש אלה יעשה להוכיח עליהם, שמירת שבת בכל פרטי' וגידול בנים לת"ת, ואזהרה לשמירת דת משה יהדות, והקאנצלייא ישלחו האיגרת לכל המדינה, ונפשינו חכתה לה' יתב' עזרינו ומגיננו כי יחון את שארית הפליטה ונזכה לשמוע קול מבשר טוב משמיע ישועה בב"א אוה"נ. הק' יודא גר"וו. סימן ר"ח בעזהי"ת כרחוחסה"נ ברמ"א סי' תרצ"ה כתב ורוב הסעודה צריך להיות ביום, כ' המג"א על זה בשם תה"ד סי' ק"י הא דלא נהיגי לעשותה בשחרית היינו משום שטרודים במשלוח מנות כדאשכחן ספ"ה דחולין שלא היו מרבים בסעודת יו"ט הראשון של סוכות מפני שהיו טרודים בסוכה ולולב עכ"ל, ולי העני צע"ג ראי' זו, דשאני התם דהתם אמרו בגמ' שהיו טרודים בערב סוכות בהכנה דסוכה ולולב וע"כ לא היו פנויים לשחוט ולהכין הרבה ועי"כ היו ממעטים קצת באכילת בשר ביו"ט הראשון של סוכות אבל הכא למה נקיל בעיקר מצות הסעודה