זכרון י-הודה גרינוולד חלק א קעא

סימן ר"ה שוכט"ס וברכת כתוח"ט לכבוד התלמיד החשוב ידידי אהו' הרבני המופלג בתורה וביראה חרוץ ושנון כש"ת מו"ה רפאל שטערן נ"י. אחדשה"ט דמע"כ, ע"ד הספק במי שדר בכפר שאין שום מנין בר"ה הבעל"ט, והאשה אינה יכולה לילך אל המקום שיש שם מנין יען כי קרוב עת לדתה לטובה בסד"ש, ומסתפק מע"כ ושואל אימתי יתקע לפניה אי קודם שילך התוקע למקום המנין ויצא גם הוא אז י"ח התקיעה או תמתין האשה בע"כ עד שיחזור לביתה כדי שיוכל הוא לצאת ידי חובת התקיעה בצבור וגם משום דלא ניחא לי' לתקוע קודם שיטבול כי כן מנהגו בלי ספק, ועיין מג"א ריש הל' תפילין סי' כ"ה סק"ד אי מעלת זריזות עדיף או מצוה מן המובחר עדיף ויש לחלק התם דמצד המצוה גופי' אין שום שינוי אח"כ דעדיפי' מדהשתא רק המובחר בא מצד אחר כגון בתפלין שם שיקדים הטלית וביבמה שתקיים המצוה בגדול האחים או באבר מפדרים שלא יצרכו לחלל שבת עליהם, אבל בגוף מעשה המצוה לא עדיפי' אח"כ, משא"כ הכא דהמצוה גופי' תעדיף במעלתה הרבה אח"כ מדהשתא שתעשה בצבור וגם בטהרה יתירא אפשר בזה מודה המג"א דמעלת מצוה מן המובחר עדיף בוודאי ומכש"כ הכא איכא הסברא שהביא בב"י בזה בסי' תקפ"ט בענין אחר א"א לאדם חטא משום לעשות נ"ר, וסברא א"א לאדם חטא לית' דוקא בל"ת ובאיסור בלבד אלא גם גבי מצות עשה וכמו דמוכח מתוס' ב"ב דף י"ג דהקשו תוס' היאך כייפינן לשחררו משום כישא שפחה אינו יכול וכו' כדי לקיים מצות פו"ר והא א"א לאדם חטא בשביל שיזכה חבירך, וגם לפי תי' שם דוקא במצוה רבה אומרים וכו' ומי יימר דהא דהכא מקרי מצוה רבה, והנה לכאורה פשיטא מילתא לומר שלא יתקע בביתו מקודם שילך הוא למנין ויצא י"ח גם הוא בתקיעתו מיד מטעם שהביא המג"א סי' תקפ"ט מס' מ"צ שלא יתקע ביחיד בג' שעות ראשונות משום דמיפקד דיני' ומשמע שהמג"א הסכים לזה ונוסף לזה בנ"ד משום הנ"ל שרוצה לטבול מקודם וגם שיעשה המצוה ברבים. אמנם הספק אי ימתין גם התוקע ולא יצא י"ח עם הצבור ויתקע בשובו לביתו אחר הטבילה ואחר התפלה לחוש לשיט' בעה"ט ודעמי' ז"ל שאסור לתקוע בשביל אשה כשכבר יצא התוקע י"ח מקודם, דאא"ל חטא כו' או דילמא כיון דשפסק המחבר להלכה שיכולים לתקוע בשביל נשים, אעפ"י שהתוקע כבר יצא רק שלא יברכו להם עדיף טפי שיצא הוא י"ח עם הצבור מקודם ויתקע בשובו לביתו בשביל האשה, ובמטה אפרים ראיתי דפסק היכי שקשה לה להמתין עד אחר שיבוא הוא לביתו, יתקע לה מקודם ואני העני נראה לי בכה"ג שקשה לה להמתין תוכל עכ"פ לטעום מידי קודם תק"ש כמ"ש המג"א סי' תרנ"ב לענין קיום ד' מינים ומכ"ש בנשים שפטורים במעשהז"ג ולגבי דידי' דהתוקע יש בזה ג' טעמים שיצא מקודם י"ח בצבור חדא מעלת זריזין מקדימין ב' לקיים המצוה בצבור. והג' לקיים גם מצוה לשמוע על סדר הברכות ואי משום שי' הבעה"ט ודעמי' ז"ל הנ"ל שכ' בלשון אסור לתקוע בשביל הנשים לאחר שיצא הוא כבר י"ח, נ"ל בס"ד לדידן גם בעה"ט מודה למחבר, והיינו דנוהגין כמ"ש הרמ"א ז"ל תקצ"ו וי"מ דנוהגין לחזור ולתקוע ל' קולות ומג"א הביא משל"ה לתקוע מאה קולות וא"כ הבא לתקוע בעד נשים לא ישמע בצבור הקולות שתוקעים בביה"כ אחר התפלה כדי להשלים המאה קולות אלא יכוין בבואו לתקוע בעד הנשים להוציאם י"ח, שיצא גם הוא בקולות אלו להשלמת המאה קולות וממילא אין חשש כלל בהנוגע להתקיעות גופי' והאשה תברך לעצמה כן נלע"ד נכון לעשות כן ויצא אליבא דכו"ע, ואם קשה עליה להמתין עד בואו לביתו תוכל לטעום כנ"ל עיי"ש במג"א ובמפרשים מהו השיעור טעימה, ועכ"פ פחות מכביצה בוודאי תוכל לאכול מקודם, ומכ"ש איזה משקה קאפפעע וכדומה, ואם צריכה עוד פשיטא שתוכל אח"כ לטעום עוד, והשי"ת יברך אותך ואת ביתך ואת כל אשר לך ולשנה טובה תכתבו ותחתמו לאלתר לחיים טובים ויחדש הקב"ה עליכם ועלינו ועל ישראל שנה טובה ומבורכת לחיים ולשלום ונזכה לראות בקרוב בישועתם של ישראל אוה"נ. הק' יודא גר"וו. סימן ר"ו אורך ימים ושנים טובים לכבוד ידי"נ אהו' הה"ג המאה"ג המפו' כש"ת מוה"ר בנימן פוקס נ"י אבדק"ק באניא יע"א' (וכעת הרה"ג אבדק"ק גראסווארדיין.) אחדשה"ט וש"ת דכ' י"כ הד"ג נ"י מכתבו קבלתי ומה שכתב והתפלא על הא דתניא, ר"ה ט"ז ע"ב חייב אדם לטהר את עצמו ברגל שנאמר ובנבלתם לא תגעו יכול יהי' ישר' מוזהרים אמרת ומה טומאה חמורה וכו' אינן מוזהרים וכו'. וק' מזה על הא דקיי"ל טבילה בזמנה מצוה והלא נאמר הכא דאינן מוזהרים על טומאה חמורה ג"כ הנה יכילנא לכאו' למימר דתנא דברייתא דחייב אדם לטהר ברגל אתיי כמ"ד דטבילה בזמנה לאו מצוה, עיין גמרא סוף יומא ובכ"מ. אמנם שינויא דחיקא לא משנינא, ועוד דא"כ יקשה על הרמב"ם ז"ל שפסק ב"ה מ"א דחייב אדם לטהר א"ע ברגל, ובפ"ג משביתת עשור פסק דטבילה בזמנה מצוה. אמנם האמת. נ"ל דלק"מ דהא רק קאמר שם דאין ישר' מוזהרים דוקא על טומאה חמורה ר"ל שאין זה בל"ת על ישר' ואדרבא במקום מצוה מחוייבים ליטמא, אבל היכי דלאו מצוה בוודאי מצוה להיות בטהרה כל מה שנוכל ונצטוינו והתקדשתם והייתם קדושים כנלע"ד, ועיין תשו' חת"ס חיו"ד סי' קצ"ו, ועמ"ש פנ"י בסוגי' דטבילת כלים בשם. מהרש"א ז"ל בשבת דטבילת כלים בזמנה נמי מצוה ועיין סוף פ' מ"ש ברכות כ"ו ע"א ב"ק שראה זיבה צריך טבילה, אפשר תליא אי טבילה. בזמנה מצוה ואשרי להעומד בטהרה, והנני או"נ המצפה. לבשו"ט ודושה"ט באהבה. הק' יודא גר"וו