זכרון י-הודה גרינוולד חלק א קסט

תורה עיפה, גדולת וקדושת אביו מוסדי דור ודור עליו חופפה, ה"נ כבוד קדושת הרב הגאון הגדול צדיק יסו"ע מהולל בכל פה ושפה, כקש"ת מו"ה חנני' יו"ט ליפא שליט"א אב"ד ור"מ דק"ק סיגעט יע"א, ולכבוד האקרוי"ט הגודר גדר ועומדים בפרץ, עיניהם ישיתו לנטות בארץ, להציל מפח יקוש ומכליון אף וחרון יהי שלום בחילם שלוה בארמנותם אס"ו. נקרוא נקראתי במכתב גלוי' לעזרת ה' בגיבורים, להיות נמנה בתוך הפיקודים הבאים לצבא מלחמת מצוה איש חרבו חרב פיפיות בידו מפחד בלילות כדז"ל, ולהיות גם ידי יד כהה תכון ככל שאר רועי ישראל הבאים בברית חותמם, עם אותם שזרזוני כבר ואסרו איסר על המורה שלא כהלכה אשר בנפשו יביא לחמו להיות לראש לעדת, וקורא להם שם חדש למרות עיני כבודו "זעלבסטשטענדיגע ספרדים" כי לא די לנו בצרות ראשונים חדשים "נעאלאגען" גם ישנים שטא- טוסקווא" אלא שהם באים לגלגל עלינו צרות קשות מן הראשונים לספות עוד וכו'. וגם לאסור איסר על הבא לברך להם את הזבח שאין זה מברך אלא מנאץ, כי שחיטת השוחט שלהם אסורה, בכל תוקף האיסור האמור עם הספר "מכתב גלוי" וחרוץ משפטו מפי צדיקי וגדולי הדור להבל"ח. ואני אנא אני בא מבושת פני אשר כסתני ליתן בקולי קול עוז שיעור כתותי מכתת וידי רתותי מרתת, אולם לא עת לחשות והחלש יאמר גיבור אני, להרים כשופר קולי, אל בני אדם ויכתוב ידו לשם ה' כי לא בזה ולא שיקז ענות עני, שגם הוא נמנה עם האוסרים הנ"ל ואם רק ירויח שעי"ז יתרבה מנין האוסרים ג"כ כדאי הוא לו, ונ"מ לענין להיות האיסור נעשה במנין יותר גדול, שאף שלא נתאספו במק"א ביחד, מ"מ לענין זה מנין מקרי כמבואר בפוסקים, ואחרי נשיקת דבריהם של רבותינו הק' האוסרים הנ"ל את אשר ישנו פה עמנו לאורך יו"ש, ואת אשר איננו פה אלא עומד לפני ה"א זצללה"ה, אשר מימיהם אנו שותים ומפיהם אנו חיים וקיימים, נקיטנא גם אנא זעירא דמן חברייא, נבער מדעת ובזוי עם ולא בינת אדם לי בשיפולי דגלימייהו להיות נטפל ונמנה עם גבורי כח הנ"ל עושי דברו יתב' לש"ש, אשר ברוח קדשם ובכח תורתם שביררו ההלכה כשמלה, אסרו איסור הנ"ל, ומי רואה את אלו יוצאים ולא יצא גם הוא חלוץ לפני ה' במלחמות מצוה וחובה, ויענה גם הוא אחריהם ואחרי דבריהם ועצתם אמן, וכבר ביארו הם באר היטב האיסור הזה על מה אדניה הוטבעו, ודבריהם הקדושים הם מיעוט המחזיק את המרובה, ולכו שמעו ואספרה כל יראי ה' אשר עשו לנפשינו אותו הכת הנ"ל ומה ראו על ככה ולמה כזה הגיע עליהם. בריך רחמנא די מהקים מלכון. אשר לב מלך ושרים בידו יתב'. עזרנו ברחמיו ורב חסדיו יתברך להקים לנו שם ושארית בארץ להחיות אותנו לפליטה גדולה, ונתנוני לחן ולחסד בעיני המלך יר"ה והשרים אשר אתו, ונותן לנו רשות להיות נוטרים כרם ה' צבאות יתב' לעזקו ולסקלו, ומי יתן והי' לבבם זה להם לכל אב"י הנאמנים לטוב להם ולבניהם לעולם שיאמרו כולם בלב בפה אחד ולב אחד נעשה ונשמע ככל האמור עם הספר "ארגאניזאציאנסשטאטו- טען של חברת שומרי הדת" ועל כל דבר ספק יקיימו שאל זקינך ויאמרו לך. וכל הפורש מזה כפורש מן החיים והקדושים אשר בארץ החיים המה זללה"ה, ולהבדיל מהם הצדיקים אשר המה חיים עודנה לאיושט"א תקנות גדולות וקבועות התקינו אז בחברת שומרי הדת למען הציל את ישראל מתוא מכמר, וגדולי רבותינו בפיהם מילאו לאמור, שאסור לסמוך על הוראת רבניהם ושוחטיהם על הכת הנעאכאגען ושל השטאטוס- קווא. וכאשר כבר נחרץ משפטם באורך בתשו' הרמשי"ק לאו"ח בכ"מ. ועתה לדאבון נפש כל יראי ה' הנאמנים שמענו קול תרועה במחנה העברים יצאו אנשים מקהל סיגעט ומהם בני עולה של תורה וידיחו את יושבי עירם לאמור נלכה נא ונעשה לנו שם "זעלבסטשטענדיגע ספרדים", ויקראו את שם המקום ההוא מחנים ובאים בזה כמתגנבים וכמתחכמים למושיען של ישראל יתב', ואנחנו מחשים וחכינו עון ח"ו כי הדורש דמים אותם זכר לפקוד בצבא מרום בדין, דם זרעינו וז"ז הנשפך ח"ו עי"ז, כי אז"ל גדול מחטיאו יותר כו' אם לא נעמוד על נפשינו ונגדור גדר בפני עושי עולה. והנה מה שנוגע לפרמיות קהל סיגעט פשיטא שהקהל דשם יכולים בהסכמת הרב הג' אב"ד שליט"א לאסור אי' על הוראת רב אחר ושוחט אחר כיון דאסור לאחר להורות באתרא דחברי' באופן שיש מקום לחשוב שיקופח עי"ז פרס היושב שם כמבואר בש"ך ליו"ד סי' רמ"ה סקט"ו, וגם על פרס של גיטין וקדושין וכדו' ג"כ כבר כ' מרן ח"ז בעל ח"ס ז"ל בחו"מ סי' כ"א וביו"ד סי' ר"ל שבזמנינו עפ"י הדין הבא למקום חבירו להורות אפי' בגיטין וקדושין גוזל וחומס ורשע מקרי וממילא שאסור לקבל תורה והוראה מפיו, וכ"כ לענין שחיטת השוחט שלהם מבואר ביו"ד בסי' א' שהקהל יכולים לאסור איסור על שוחט אחר וטובי העיר במקומם יש להם דין גדולי הדור כמבואר בתשו' מהרמשי"ק ז"ל לאו"ח בשם מרדכי ע"ב, ובנוב"י סי' א' כ' שתיקן הקהל הנעשה בידיעת הרב מארי' דאתרי' הוי תיקן לאסור שחי' העובר על דבריהם וכמבואר ג"כ בתשו' הג' דאונגוואר זצללה"ה, ואם גם חלק לבם עתה, ואשמו מ"מ כשעושים נגד דעתו דבע"כ כפופים תחתיו וכדאי' בהדי' בתשו' מהר"ל חביב סי' צ"ט כיון שמתחלה קבלוהו כל העם ה"ז חכם העיר ואסור לעשות תקנות בעיר כי אם בהסכמתו וכן אי' בתשו' הרשב"א ח"ד סי' קפ"ה, [ויעיי' שם בסוף התשובה שכ' שהחות מים על התקנות לא מקרי נוגעין בעדותם והיוצא מזה ששחיטת השוחט של "הזעלבסטשטענדיגע ספרדים" אסור הוא מדינא וכל תקנותיהם נעשים באיסור כיון שהוא על אפו וחמתו של הרב הג' אב"ד שליט"א ועוד אי' עושין אנשי הספרדים של קהל סיגעט [חוץ ממה שעושי' איסור כללי כמו שיבוא למטה] דמצד הדין אין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד חבירו אא"כ גדול ממנו בחכמה ובמנין ואם מצד לעשות סייג אסרו בזה כבר כ' גדול המורים הרמב"ם ז"ל בה' ממרים שאפי' גדול ממנו אין מבטלים דבריהם ומכ"ש אם הי'