זכרון י-הודה גרינוולד חלק א קסח

החת"ס ז"ל בצוואתו הק' ז"ל אמר החדשים מקרוב באו כו', לא תתחברו עמהם כלל וכלל, ובפ' משפטים דכתיב לא ישבו בארצך פן יחטואו אותך לו, פי' הרמב"ם ז"ל שמצוה זו לא על ז' עממין בלבד נאמר כ"א על כל אוה"ע דזיל בתר טעמא, וכאן שפירש הטעם בקרא כו"ע מודו דדרשינן לטעמא דקרא כמבואר במפורשים בזה, והסמ"ג דכתב לאו זה רק בז' עממין, תמהו עליו והביא יישוב בברכי יוסף דכוונת הקרא רק משום דיוקא דגם בז' אומות היושבים בחו"ל אם נתגיירו מותרים אח"כ לישב בארץ עיי"ש, וכ"ז לענין להתחבר עמהם ולהיות באגודה אחת עמהם, מקרא, ומגמרא, וגם הנסיון מוכיח שאדם עושה כמעשה חבירו, ומכש"כ להתפלל עמהם בביהכנ"ס אחת דהא הרמ"א ז"ל באו"ח סי' נ"ג ס"ה דאפילו אם עבד פ"א במזיד אסור להיות ש"ץ, ועמג"א שהביא מא"ד דוקא במועד שייך איסור, אבל לא בפ"א, ואפילו הרמ"א ז"ל רק בהורג נפש, ובכה"ג אוסר דהתם קרא כתיב, גם כי תרבו תפלה כו' ידיכם דמים מלאו, וכן היא בסי' קכ"ח סל"ה כהן שהרג כו' לא ישא את כפיו משום ידיכם כו' עמג"א והרמ"א ז"ל שם ג"כ רק במזיד אוסר ולא שוגג. ואזיל הכא לשיטתו דלקמן כנלע"ד, ומתו' קו' המג"א שם, והכא בנ"ד שעובר הש"ץ ברבים על תקנות וגזירות רבותינו ז"ל ושהוכיחו שאסור מדאו' להתחבר עמהם. ושעל זה נאמר ארור ח"ו אשר לא יקום וכו' כפירוש הרמב"ן ז"ל שם א"כ מילתא דפשיטא שאסור להצטרף עמהם לתפלה ושאסור לענות עמהם על ברכות ותפלת ש"ץ כזה. ומה שאומרים שאם גם גזרו רבותינו ז"ל על זה, אבל עכשיו כבר בטלו התקנות ההם, והם לדורם גזרו, הלא אין ב"ד יכול לבטל דברי בי"ד חבירו אא"כ גדול ממנו בחכמה ובמנין אפילו בטל הטעם, לא בטלו התקנות, ומצוה להעתיק כאן דברי מרן הח"ס ז"ל בתשו' חו"מ סי' פ"ד ד"ה וידוע וכו' שכ' שם מקרא פשטה בכל ישראל כיון שמתחלה לא נתקנה אלא לאשכנזים וכו' [והה"ד בנ"ד כיון דמעיקרא לא כתקנה אלא במדינתנו מקרי זה פשט בכל ישראל] וסברא זו מבואר מהתוס', ועיין מג"א רסי' תס"ח ובפר"ח שם וסי' תצ"ו א"כ אין שום אדם יכול לשנות אא"כ גדול מהראשונים בחכמה ובמנין, ואי' חכמתם של אלו שיהיו גדולים בחכמה ובמנין, ויעיין פסק זה פ"ב מה' ממרים הב' ברמב"ם ז"ל וז"ל בי"ד שגזרו גזירה ותיקנו תקנה. "והנהיגו מנהג" ופשט הדבר, ועומד אחריהם בי"ד אחר וביקש לבטל אחריהם דבריהם הראשונים כו' עד שיהי' גדול מן הראשונים בחכמה ובמנין כו' אפילו בטל הטעם, שבגללו גזרו הראשונים התקנה, אין האחרונים יכולים לבטל אא"כ כו', והראב"ד ז"ל כמוסף על דבריו היכא דלא בטל הטעם אפי' אלי' הנביא ז"ל אינו יכול לבטל הכא איכא תרתי, חד דלא בטיל הטעם, ועוד אפי' בטל היינו כשעמדו למנין עם חכמי דורינו כו' ולא לאנשים הללו משפט הבכורה לפרוש עצמם מהצבור עכל"ה, מ"מ גם בנ"ד תרתי איכא שלא בטל הטעם, והראשונים המתקנים זי"ע, ואין מקום לעמוד במנין כנגדם ח"ו, ואם גם כשיטת הראב"ד ז"ל לא לאנשים הללו הבחירה, ע"כ כל הדברים שמדברים להתאחד עם בעלי הפארושריטו הם דברים בטלים ומבוטלים מצד עיקר הדין ואסור לשמעם ושע"ז נאמר בקש שלום ורדפהו לרדוף אותו ולגרשו. וכבר הקשו המפורשים במשנה בפ"א דתנן ואל תתחבר לרשע, מהא דאמר שם בפ"ב הילל אומר הוי מתלמידיו של אהרן כו' אוהב שלום ומקרבן לתורה ע"ש, בפי' הרע"ב וכו' ותוס' יו"ט דמשמע להמשיך הרשעים לעבודת הית"ב ולתוה"ק ולצורך זה צריך לקרבן, והתי' לענ"ד פשוט בוודאי אם יש מקום לקרבן לתורה צריך לאהוב השלום והבריות, אבל אם אנו יודעים שההתקרבות וההתחברות לרשעים יהי' לחורבן התורה, ובאופן דנ"ד ע"ז שפיר אחז"ל אל תתחבר לרשע, וע"כ אמר בלשון זה דמשמע שהרשע רוצה לעשות אותך לחבר ולא אתה בקשת אלא הרשע מבקש ההתחברות לעשות כמעשהו, בזה אל תניחך להתחבר אליו והבין, והמהר"מ שיק ז"ל המליץ בדבריו הק', הקרא אמר האמת והשלום אהבו, מקודם צריך להיות אהבה להאמת ואח"כ והשלום, אבל לא באופן שהשלום ידחה ח"ו את האמת, והשי"ת שחותמו אמת ותורתו אמת יטהר את לבינו לעבדו באמת, ויסייע לכל המחזיקים לילך בדרכי אמת שהורו לנו רבותינו ז"ל זיע"א, וע"כ מעכ"ת הרב המאה"ג יחזיק במעוזו ואתו עמו אנשי עדתו הי"ת יברכם ויסייע על ידם, והמקיים דת התורה מעוני סופו לקיים ולעשות לתורה קיום והעמדה מתוך העושר, וטוב להם ולבניהם כל הימים בכי"א. ומה ששאל אודות השו"ב אם רשאי להטיב עם השו"ב של עדת הפארטשריטט וכנ"ל, הנה לכאורה הדבר פשוט שמותר לשו"ב של היראים לשחוט עבור בעלי הפארטשריטט, ואדרבה מזכה אותם, ואי"צ לראי' ומ"מ וכדמית ראי' מגמ' חולין פ"ק דמייתי ראי' לרע"נ דמומר לע"ז מותר לאכול משחיטתו ומייתי ראי' מיושפט ועובדי' כו' ופריך ודילמא עובדי' שחט. וקשה הלא עיקר שלמדים חז"ל ואל תתחבר לרשע, הוא מיושפט שנאמר בו בהתחברך לרשע כו' וקשה היאך יכול עובדי' לשחוט בעד מומרי' לע"ז, הלא צריך לרחק מהם אע"כ דמותר, ובכ"ז יזהר השו"ב שלכם בנפשו שלא ישחוט רק במקום ששוחט בעד הארטהאדאקסען ולא לילך לבית המטבחיים שלהם, המיוחד להם, וכבוד מ' יבין את אשר לפניו, באיזה אופן שלא יצא תקלה עי"ז ח"ו. והשי"ת יהי' עמו ובעצתו ית"ש ינחהו בזכות רבים ובזכות אבות הצבור כדתנן וכל העוסקים עם הציבור יהי' עוסקין עמם לש"ש שזכות אבותם מסייעתם, אל תיראו ואל תפחדו, חזקו ואמצו לבבכם כל המיחלים לה' כי לא יעזוב את חסידיו הי"ת לכל הבוטחים בו יתב' באמת, הוא ישים חלקינו עמהם לעולם אמן, דברי ידידו הכותב למען המצוה דרבים. הק' יודא גר"וו סימן ר"ג שלום לך טינרא תקיפא חד מפומי בדתא חריפא, אין הדור יחוס שהוא שרוי בתוכו, ואין הארץ למי