זכרון י-הודה גרינוולד חלק א קסז

ע"ה בהר גריזים שעמדו המברכים ואמרו בקול רס לאמור ברוך אשר יקיים א"ד התורה הזאת וגו' כפי' הרמב"ן ז"ל הידוע לעשות העמדה והקמה להתורה הזאת, ואם יאמר האומר שזה גופי' הוא הקיום להתחבר לחברה "אגודת ישראל" הלא הגדולים והצדיקים שבמדינתינו כדאי הם שיחשבו עכ"פ כמיעוט לחוש במקום שיש חשש סכנת נפשות ולהם המה אומרים שהתחברות הלזה הוא למכשול גדול ולמזכרת עון לכל בית ישראל ח"ו מיד ולדורות. וע"כ בוודאי קשה להאמין שהאמת עם כמ"ע הנ"ל, לכן אם עתה לו ישמענו הלואי ישמעיני שמיד בבואם דברינו אלה לעיני הג' נ"י מחויב לפרסם ברבים כי שקר ענו בו בהג' נ"י ואדרבא ילבוש קנאת גבר ירא ה' ויצעק בקול גדול סורו נא מעל אהלי אנשי חברה "אגודות ישראל". כל עוד שלא יעשו כמצות מנהיגי ורבני אונגארין נ"י שהם מלומדי מלחמת ה'. והית"ב יהי' עם כהגה"צ נ"י ויהי' בזה ממצדיקי ומזכי רבים לש"ש וזכות הרבים יהי' תלוי בו ואשר אתו כל הנאמנים לה' ולתורתו יתב' שמו מעתה וע"ע כ"ד או"נ המצפה לרחמי היתב' וישועתו כה"י תמיד מתחנן לפניו יתב' שמו לזכות להיות חלקי ממזכי הרבים או"נ הדושת"ה באה"ר. הק' יודא גר"וו. סימן ר"א שלום וכט"ס לחיים ארוכים וטובים לכבוד אהובי התלמיד החשוב הרבני המופלג בתו"י כש"ת יקר רוח מו"ה יצחק בייער נ"י. קבלתי מכתבך והית"ב ירחם עליך ועכי"א, וימלא כל משאלותיך לטובה וימצא לך בית נכון ונשא לפרנסתך כו' ויבואו עליך כל הברכות והשיגוך לטובה בכי"א. ומה ששאלת הלכה למעשה בענין משאז"ל ביומא פ"ז ע"א ארי"צ כל המקניט את חבירו אפי' בדברים צריך לפייסו ויליף לי' מקרא, והכא פ' הרמב"ם ז"ל פ"ב מה' תשובה ובשו"ע או"ח סי' ר"ו, ונסתפקת אם מחוייב לפייס את חבירו גם באופן שחבירו השיב אותו בבא חרפה וקלון וחבירו קטן ממנו הרבה בשנים, דאפשר דלא אמרו שמחוייב לפייס כו' אלא אם חבירו הי' מהנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים ועונים, ולעומת זה יש לומר דאמרי' דאילולא שהקניטו הוא תחלה לא הי' חבירו מבזה אותו והוא גרם לו את כל זאת מה שחבירו ביזהו. הנה לסברא זאת האחרונה מצינו סברא כזו ביש"ש ב"ק פ' המניח הובא קצת ממנו בפ"ת שו"ע חו"מ סי' תנ"א אות ג' וז"ל אם א' חירף את חבירו בשם רע וחזר זה והכהו אף שעבר בלאו וצריך כפרה מ"מ אין עליו דין רשע כלל אלא אמרי' לבי' רתח ואין אדם עומד על צערו שהרי יש בוטה כו' ואינו משלם אלא נזק צער שו"ב, וכ' עוד שם, היש"ש ורואין ג"כ במה שזה קינתר אותו בגירוי מדון אפי' ל"א ש"ר מ"מ הצית בו את האש יע"ש, ומשמע מזה בהדיא דיש לתלות מה שהשיבו חבירו בדברי בוז מפני שהי' מצית בו המקניט הראשון את האש ולא הי' מעצור לבזותו, וממילא שב המקניט הראשון להיות מחוייב לפייס את חבירו ועוד מכ"ש כיון שהביאו לחטוא ואז"ל המחטיאו קשה מן ההורגו ר"ל. אמנם קשה לכאורה על זה ממאי דאי' בגמ' שם יומא הנ"ל דר' ירמי' הו"ל מילתא לר' אבא בהדי' ופירש"י ז"ל שר' ירמי' חטא על ר' אבא אזל ר"י כו' אמר עשאוני כאשפה שמע ר"א כו' א"ל השתא צריכנא למיפק אדעתך דכתיב לך התרפס ע"כ ולכאו' משמע דר' ירמי' כבר פטר מלפייס את ר"א כיון דלדעתי' עשאוהו מביתו של ר"א כאשפה, ורק השתא אדרבא ר' אבא צריך למיפך מדעתי'. אמנם לענ"ד הכוו' של ר"א כך הוא השתא צריכנא ר"ל "גם אנכי" למיפך מדעתך, אבל ר"י באמת לא הי' פטור עדיין מלפייס את ר"א אפי' אם בכיוון הי' שופכים עליו מביתו של ר"א כנלענ"ד ודו"ק. יה"ר שאזכה בחסדי המקום ב"ה לשמוע בשו"ט ממך בקרוב בכ"י או"נ הדורש שלום ת"ה ומצפה לישועה במהרה. הק' יודא גר"וו סימן ר"ב בעהי"ת ר"ח מנחם אב תרס"ט לפ"ק. בין המצרים, הי"ת קרן לעמו ירום, ובתוכם קרן כבוד גבר בגוברין ה"ה כבוד הרב החריף ובקי שלשלת היוחסין כש"ת מו"ה אשר אנשיל יודא מיללער נ"י רב בקה"י פעטראשעני יע"א. תוכן השאלה אם להתאחד עם הנעאלאגען דשם ולילך להתפלל לביהכנ"ס שלהם אף אם אין הבימה באמצע, וזאת שנית אם רשאי להשו"ב של קהל היראים דשם לעשות טובה עם השו"ב של הפארטשריטספארטיי בזמן שאינו בביתו לעבוד גם עבודתו לשחוט בעד אנשי הדת של הנעא- לאגען מפני דרכי שלום, הנה מכתב כבודו נשלח אלי לכאן למקום מרחץ בארדפעלד והספרים אין אתי ככל הצורך בכ"ז אין אני רוצה לעכב המצוה, והי"ת יעזור לנו. והנה ע"ד להתאחד עם כת הנעאלאגען ח"ו כמעט אין צורך להשיב ע"ד זה הלא זה כארבעים שנה שמסרו רבותינו הק' נפשם על זה וספריהם מספרים תהלות ה' ועזוזו ונפלאותיו אשר עשה עמהם אז עד שזכו לזה להיות האר- נוהאדאקסען עדה שלימה לעצמן וריחם עלינו הי"ת שזכו להשיג על זה רשיון מהמלך ושריו יר"ה, ואם נצטוו מהי"ת בתוה"ק לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי. הגם שבלא"ה נאמר ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי, ואפיקורס ישראל העידו חכמז"ל שעל זה נאמר אל תען כסיל באולתו, דכש"כ דפקר טפי, עאכו"כ שסכנה גדולה להיות בחברתם של פועלי און וכמ"ש והאריכו בזה בתשו' רבותינו ז"ל, וביותר בתשו' רבן של ישראל מהר"מ שי"ק חאו"ח סי' ל"ו, ש"ו, וחיו"ד ב' ג', ומסי' של"א עד סימן של"ז, ומכמה מקראות ומדחז"ל מוכח שאסור להתחבר עם בעלי הפארטשריטט. עיין בס' תשו' בית הילל, מבעל מא"ד, ואיתא באדר"נ הובא בפי' הרע"ב ז"ל כל שמתחבר לרשעים אפילו שאינו עושה כמעשיהם מקבל עונש כמוהם ר"ל, ומרן