זכרון י-הודה גרינוולד חלק א קסה

ופי' בעיינתי בזה במק"א בקונ"ט למועדים דהיי' כוונת הקרא ועניתם את נפשותיכם בט' לחודש כפי' רחב"ר מדפתי שמצוה להרבות בסעודה, וק' הלא יצאו מעונג לתענית וימות'. עז"א על כן אני אומר לכם מערב עד ערב שאח"כ תשבתו שבתכם לא יהי' לכם יגיעה ותענית רק תענית בלבד, אלא אדרבא תשבתו לגמרי ממלאכה ע"כ. אמנם לרמב"ם ז"ל דעיקר הקפידא שלא יצאו מעונג דוקא לתענית. והכא בעיהכ"פ אינם יוצאים מעונג לצום דהא בעיה"כ אין החיוב להיות מתענגים בו. עיין מג"א סימן תר"ד סק"א דבעי"כ לא שייך עונג רק המצוה בו לאכול, ומתו' ג"כ קושיא הנ"ל. הק' יודא גר"וו. סימן קצ"ט שיל"ת עש"ק ויקהל תרמ"ז לפ"ק בחודש אדר ראשון ישמרהו השי"ת וינצרהו כאישון לה"ה כבוד מר ידי"נ הרבני המופלג ומופלא בתורה וביראה מוכתר בנימוסין במעלותיו ומדותיו אותו מקלסי' כש"ת ה"ה שמואל דוד דרעכסלער נ"י בקהל מעזריטש במדינת מעהרין יע"א. מכתב כבודו קבלתי לנכון, וע"ד ספיקו בענין התענית במקום אשר אין הדבר ברור שיתענו עשרה גדולים איך יתנהגו בענין הקריאה בשחרית, ופשיטא לי' למעלתו בערב שיוכלו לברר על דבר המתענים כמה הם לא יקראו בצבור אם לא ימצאו י' מתענים ולא יוציאו אז ס"ת כלל ורק בשחרית נסתפק לו אם יש לחוש שלא יהי' י' המתענים, ושאלתו לכאו' בג' פנים הא' בימי אגד"ו אם יוציאו ס"ת כלל, ובימי בו"ה אם יקראו פ' ויחל או פ' השבוע והג' אם יאמר בשחרית הש"ץ ברכת ענינו, דהא בתענית צבור רק אומר אותו הש"ץ בשחרית מטעם המבואר בטוש"ע סי' תקס"ה שא"א שלא יתענו קצת מהקהל. והנה משמע דקצת מיהא בעי ולא סגי באחד, והכוונה כיון דאומר בלשון צום תעניתינו צריכים יותר מאחד ונראה דעכ"פ ג' בעי לענין זה והוא עפ"י דאיתא בטור בשם מדרש והוא גם בפירש"י ז"ל עה"ת ע"פ ואהרן וחור תמכו בידיו מכאן שאין פוחתין מג' העוברים לפני התיבה בת"צ וכ' על זה הטור מכאן שצריך שיעמדו שנים אצל ש"ץ שיאמרו עמו סליחות ע"כ, והנה עיקר הסליחות בצבור דיכולים לומר הי"ג מדות דבלא"ה גם היחיד יכול לאמרם כמסקנ' הטו"ז בסי' תקס"ה ונתיסד עפ"י מארז"ל בר"ה פ"ב דף י"ז ע"פ ויעבור וכו' כ"ז שחוטאים וכו' יעשו בני כסדר הזה ופירש"י ז"ל יזכירם ישראל בתפלת תעניתם, ממילא ע"כ הג' צריכין שיהי' מתענים כמו דקיי"ל בסי' תקס"ו ש"ץ שאינו מתענה לא יתפלל הה"ד לכאורה הג' בכללם כ"כ אף דלא נוהגין השתא בזה שיעמדו שנים אצל הש"ץ וכמו שתמה ע"ז המג"א בסק"ו, ואמר באשר כולם אומרים הסליחות אבל עכ"פ הטענה ראשונה במקומה עומדת דעכ"פ לא פחות מג' בעינן כנ"ל. אולם בס' יראים אמר בהדיא די"ל ענינו בשחרית דא"א שלא יתענה אחד מהקהל, העולה מזה דאם יש להסתפק דגם ג' לא יתענו דלא שייך לומר צום תענתינו בשחרית אבל אם רק ישארו ג' די בכך, וה"ט אם מקבלים צבור של י' עכ"פ להתענות רק מחשש שמא יאחזנו בולמוס וכדו' ר"ל מ"מ שפיר סומכים אקצת המתענים אבל אם מיד יודעים שלא יתענו עשרה או בערב כשרואים שאינם עשרה כבר פסק בזה המג"א סי' תקס"ו סק"ה שאפי' יש אחד בהם שאינו משלים לא יאמר ענינו בצבור ויעיי' במחצהש"ק שכ' שם מילתא בטעמא והה"ד בשחרית מספק ברכה לבטלה, ולענין קריאת ויחל הנה כבר פסק בפמ"ג תקס"ו וז"ל כשאין עשרה בביהכנ"ס רק יש י' בעיר שמתענין, ענינו כבר מבואר שצריך עשרה בביהכנ"ס דווקא, ולענין ויחל בשחרית כשחל התענית בב' וה' אעפ"י שדוחה את פ' השבוע לית כאן ברכה לבטלה דתקנת עזרא לקרות בב' וה'] א"כ די כשיש ו' בביהכנ"ס קורין ויחל משא"כ במנחה צריך שיהי' עשרה בביהכנ"ס דווקא, וה"ה שחרית כשחל באגד"ו צריך עשרה בביהכנ"ס דווקא עכ"ל והביא כן המחהש"ק שם בשם תשו' עבודת הגרשוני אבל בברכי יוסף הביא בשם מהר"מ חביב ז"ל וכן בשע"ת דדי בזה עכ"פ ואפשר גם בששה (כי לפי השע"ת נסתפק לי אם צריך רובא דמינכר) וכ"ז בד' הצומות שמדברי קבלה יע"ש. ואני עני ואביון בדעת נ"ל דיש מקום כומר כונו הכרעה עפ"י מה דאיתא בתשו' חת"ס דמה דאמרינן רובו ככולו היינו דווקא רובו מתוך כולו כגון מ' סאה במקוה הרוב שלא בהמשכה ומיעוט בהמשכה כשירה וכדומה ועתה כ"כ הכא בשלומא אם כולם ראויים לקרוא ומחוייבים לקרוא ויחל ורק שיש מיעוט שאכלו בסעודת מצוה באופן דמותר או שהם חולים וכדו' ל"ע ר"ל שפי' רובו ככולו, ובפרט למאי דרצה להתיר בתשו' חת"ס למח"ז זצללה"ה זי"ע באו"ח סימן קנ"ז להלכה ולא למעשה דתענית של ד' צומות דגם אם כולם חולים ל"ע וכדו' לקרות ג"כ ויחל מטעם דיומא קגרם לקרות לפי"ז עכ"פ לסניף י"ל לגבי' המיעוט בד' צומות ובתענית אסתר. אבל באופן שהמיעוט בריאים רק שבשאט נפשם עוברים וזדון לבם השיאם לעזוב ארחות יושר ולא נכנסו מעולם השתא באגודת המתענים אין לומר בהם לצרפם מצד רובו ככולו כנלע"ד וממילא והה"ד גם בשחרית אם יש לחשוב שלא יתענו גם ז' ויצרפו עמהם ג' חולים כ"ע ר"כ חולים כאלה שאין ביכולתם בשום אופן להתענות או אחזו וכו' ר"ל אז גם בשחרית לא יקראו ויחל אבל אם בדיעבד יתענו עכ"פ ז' [מצד רובא דמינכר לס' הבעשע"ת ויצרפו עמהם ג' מאותם הראוי להצטרף למנין שיהי' כגון הכא השתא שהיא תענית אסתר מוקדם שמותר לאכול בסעו' ברית מילה כדאי' בסי' תרפ"ו בהגה"ה או חולים ל"ע וכו' שאין להצטרף עמהם בפרט שלא תשתכח תורת תע' אס' מישראל כדמצינו בזה כמה פעמים כמו לענין ברכת המלך בכבודו וכדו' כנלע"ד. והנה לכאורה הי' מקום לומר דדווקא עשרה ממש בעינן וכשי' עבודת הגרשוני הנ"ל ואין מקום להקל בשום אופן דהנה כל עיקר